להפריח את השממה

היו אומרים לליאורה שתחזור לאכול סושי ברמת השרון ותעזוב אותם בשקט, חוץ מהספר שלה שהיה אומר "אידיאולוגיה זה פאסה" וצובע עוד פס אדום-שקיעה נוגה. בסוף ליאורה לא יכלה עוד להתמודד עם הכישלון המחפיר של המעבר לנגב והיא קפצה מהמרפסת בקומה השישית

עומר דיקמן | 7/10/2011 11:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: טור סיפור
יום בהיר אחד, קצת אחרי המעבר לשעון קיץ, החליטה ליאורה שהיא עוברת לגור בקריית מלאכי. כל השכנים ברמת השרון היו ה-מו-מים והיו בטוחים שהעסק המשפחתי פשט את הרגל או משהו, אבל ליאורה סיפרה לכולם שזה מתוך אידיאליזם, מה שהיה נכון לגמרי. ליאורה באמת הייתה אידיאליסטית, מהסוג הגרוע ביותר, מאלה שרוצים להפריח את הנגב. חושבים שרק תתנו להם איזה נגב, והם מפריחים אותו חת שתיים. גם בקריית מלאכי נשמעו לא מעט טרוניות, אמרו זאתי, על מי היא חושבת שהיא עובדת, בטח עוד אחת שבאה לחפש זהב.

בימים ההם היה מן טרנד כזה, שאנשים אמרו שהם נוסעים להפריח את הנגב, ובעצם הלכו לחפש זהב. זה היה אחרי שאיזה מדיום חשוב אחד ממגדל העמק התראיין באיזה טוק-שואו וסיפר שהוא חלם שבאזור המכתש הקטן טמונה כמות עצומה של  זהב, וכמה חודשים אחרי זה כל המכתש היה מלא באנשים עם אתי חפירה.

לא עזר כמה ליאורה ניסתה לספר לשכנים  החדשים שלה על האידיאולוגיה החלוצית שהיא ינקה מבית אבא, אלה רק היו שומעים אידיאולוגיה, היו סוגרים לה את הדלת בפנים. ככה זה, אנשים פשוטים בקריית מלאכי, קמים ב-5 בבוקר, קצת לחם-עבודה והולכים לישון, 9 נפשות בחדר. אין להם זמן לאידיאולוגיה.

היו אומרים לליאורה שתחזור לאכול סושי ברמת השרון ותעזוב אותם בשקט, חוץ מהספר שלה שהיה אומר "אידיאולוגיה זה פאסה" וצובע עוד פס אדום-שקיעה נוגה. בסוף ליאורה לא יכלה עוד להתמודד עם הכישלון המחפיר של המעבר לנגב והיא קפצה מהמרפסת בקומה השישית.

יומיים חלפו והעניין כאילו נשכח עד שעיתונאי אמיץ, שלא נחה דעתו, ראיין את אביה של ליאורה
לאחד ממקומוני סוף השבוע. הוא, ביגונו, האשים את תושבי קריית מלאכי ברצח, לא פחות מזה, של בתו האהובה, שכל חטאה, כך אמר, היה אהבת הארץ. הוא אף הוסיף ואמר שבתור מזכיר התנועה הקיבוצית, פרט שהוא ציין לפחות ארבע פעמים במהלך הראיון,, ישתמש בכל הקשרים שלו על מנת לשלול מקריית מלאכי את מעמדה כאזור פיתוח א'. 

העיר הייתה כמרקחה, "הכרזת מלחמה", כינה סגן ראש העיר את הדברים ואף איים להכריז על קריית מלאכי כעל קונפדרציה עצמאית. תושבים החלו אוגרים שימורים ומשחיזים מוטות, ואילו יוצאי קיבוצים שהתגוררו בעיר הצניעו את עברם, מחשש שיערך בהם לינץ'. ראש הממשלה, בהתקף זעם אופייני, הכריז על גיוס כללי של כוחות מילואים, ואיים למחוק את קריית מלאכי מעל המפה אם לא יוסגר אותו סגן ראש עיר סורר לידי הרשויות.

בתגובה הודיעה קריית מלאכי על עצמאות, דגל ססגוני נתפר, ואילו על להקת רוק מקומית בשם 'מגניבים אש' הוטלה מלאכת כתיבת ההמנון. שבוע ימים החזיקה הקונפדרציה מעמד עד שקרסה תחת המצור והסכסוכים הפנימיים בין אלו שרצו להקים מונרכיה, לבין אלו שלא ידעו מהי משמעות המילה הזו, ואילו סגן ראש העיר, שהחכים לראות את הנולד, נמלט ברגע האחרון ומצא מסתור אי שם בנווה מדבר.

שבועות רבים לא שמע ממנו איש עד שלפתע חזר אל אור הזרקורים, ובענק. בבואו לחפור באר מים, כך סיפר, מצא במקרה את גוש הזהב הגדול ביותר שהתגלה בעולם אי פעם.  בראיון בלעדי למקומון שאלה אותו כתבת צעירה  ושאפתנית בשם סימה מה הוא מתכנן לעשות בכל הכסף שהרוויח. "עוד לא החלטתי", השיב הסגן, "אולי אפתח חומוסיה".
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור-סיפור

אחרי שבוע לחוץ, מעריב מזמין אתכם להתנתק קצת מהאקטואליה וליהנות מסיפור קצר שיפורסם בכל סוף שבוע. כותבים למגירה? אתם מוזמנים לשלוח אלינו סיפורים קצרים שכתבתם - ולא פורסמו למייל tomer.brand@maariv.co.il

לכל הטורים של טור-סיפור

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים