אנחנו אשמים במחדל שליט
האשמים במחדל הגדול הזה הם אנחנו, אזרחי ישראל. אנחנו, ההורים של החיילים, הבנים של הלוחמים והאחים של הגיבורים שבדרך. אנחנו מחרישים, אדישים, ולא מרימים קול צעקה אל מול אטימות הממשלה
לפני הכול חידה: האם יוכל הירשזון - ביום שישתחרר מהכלא - לבקר את בניזרי בבית או שבניזרי עוד יינמק? התשובה למטה.
אני רוצה ברשותכם להקדיש חלק נכבד מהמדור הצנוע הזה לילד שנטשנו כולנו.
בלילה אחד בקיץ של שנת 1976 יצא יוני נתניהו (ז"ל), אחיו של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו, בראש כוח עילית של צה"ל לאנטבה, 3,000 קילומטר מכאן, כדי לשחרר בני ערובה ישראלים שנחטפו בידי טרוריסטים.
שבוע שלם התלבטו ראש הממשלה אז רבין ושר הביטחון פרס אם לצאת למשימה המסוכנת הזו, לשחרור החטופים. שבוע שלם וארוך.
גלעד שליט נחטף לפני שלוש שנים. שלוש שנים. אני לא רוצה ולא מרהיב עוז לבקש משום חייל ישראלי לסכן את חייו כדי לשחרר את גלעד, אבל אני כן רוצה היום, במלאות שלוש שנים לחטיפתו, להודיע לממשלת ישראל שנגמרה תקופת ההמתנה. אני, כאזרח, לא יכול עוד לשבת ולקטר בבית.
נגמרה תקופת ההמתנה, ההתלבטות, חוסר המעש והרפיסות. נגמרה ההשתהות, וחדל חוסר המעש והעמידה מהצד. שני ראשי ממשלה, איןספור ועדות, מתווכים טובים וחרוצים ואפס אחד גדול של תוצאה כי אנחנו האזרחים לא עושים דבר.
בכל פעם שאנחנו מרימים ראש
כן, הראשונים שאשמים במחדל הגדול הזה הם אנחנו, אזרחי ישראל. אנחנו, ההורים של חיילים אחרים, הבנים של לוחמים והאחים של גיבורים שבדרך. אנחנו מחרישים, אדישים, בקושי מעזים להרים קול צעקה אל מול האטימות הממשלתית הזו.
הגיע הזמן, אזרחי ישראל, שנתעורר כי מה שאנחנו לא נעשה ברחוב, בתקשורת ומול הממשלה אף אחד לא יעשה. אנחנו מאמינים ויודעים שרק לחץ ציבורי מזיז ממשלות. בלי לחץ ציבורי היינו עד היום עמוק בבוץ של לבנון, בלי צעקת הציבור לא היו ניצולי השואה מקבלים שקל, בלי לחץ ציבורי לא היו תרופות מצילות חיים נכנסות לסל הבריאות, ובלי לחץ ציבורי לא הייתה ממשלת גולדה הולכת הביתה אחרי מלחמת יום כיפור. זה תלוי רק בנו, באזרחים, זה בידיים של כולנו.
לא פשוט לגדל ילד - כל כך הרבה דאגות.
כמה פעמים נשבעתם לעצמכם שלא תיתנו לאף אחד לפגוע בו, שאם תיפול שערה אחת משערות ראשו, אתם תתייצבו שם כדי להגן עליו?
אז מה גלעד שליט עושה עכשיו? ממש עכשיו.
למי הוא מתגעגע? איזה עולם הוא בונה לו בראש כדי לא להשתגע?
עצמו את העיניים ודמיינו את הילד שלכם, את האח שלכם, את החבר, אתכם, ותגידו מה הוא עושה שם?
עכשיו תפקחו את העיניים ותשאלו: מה אתם עושים כאן כדי להחזיר אותו הביתה.
והנה הטירוף - המחירון החדש של ממשלת ישראל להחזרת שבויים מוכיח שאולי אסור לנו לשלוח את הילדים שלנו לצבא.
ועדה שמינה מר אקירוב או מר ביטחון - תלוי את מי אתם שואלים - אהוד ברק, קבעה מחירון חדש לעסקאות שבויים. מהיום והלאה תחזיר ישראל רק גופות תמורות גופות, ובעבור חטוף חי תשחרר מספר מועט של אסירים, רצוי לא עם דם על הידיים אלא עם דבש על השפתיים.
בראבו. איזה יופי שלמדינת ישראל יהיה מהיום והלאה מחירון, וכך נוכל להגיד להורי החטוף הבא עלינו לרעה ולארגון הנואל שחטף אותו שאנחנו מצטערים מאוד, אבל הוא יינמק בכלא כל חייו כי לנו, ערבושים חמודים, לנו יש מחירון!
יש רק בעיה אחת קטנה בכל הסיפור הנורא הזה - שכחו להודיע לצד השני ולשתף אותו במחירון, אבל זה מעולם לא הפריע לשלטון שלנו במאום.
אני מציע להרחיב את פעילות הוועדה החשובה הזו, ולקבוע מחירון לעוד כמה עניינים. בואו למשל נחליט שבמלחמה הבאה אנחנו מרשים שיהיו רק חמישים הרוגים. בואו נחליט שעל כל קסאם שלהם ישלחו בחזרה מאה טילים.
והנה עוד מחירון: עבור כל פוליטיקאי מטומטם שייבחר למשרה חשובה (כמו שר הביטחון) ויצא בהצהרות מטומטמות בעיתוי מטומטם, אנחנו, העם, שמחכים כל כך לגלעד שליט בדיוק הימים האלה, לא נבחר עוד במפלגה ששלחה אותו. כן, לכל דבר יש מחיר.
אפילו שממשלת אולמרט כבר לא בשלטון, קשה לסלוח לה. קשה מאוד.
קשה כי היא הפקירה חייל חי בשבי כבר כמעט שלוש שנים. קשה לסלוח לממשלת אולמרט כי היא שחררה את סמיר קונטאר, רוצח אכזר ומרושע, בעבור גופות של שני חיילים, אבל מסרבת לשחרר אסירים שממילא ישוחררו בסופו של דבר בעבור חייל חי לגמרי.
וקשה לנו מאוד לסלוח לממשלת אולמרט כי היא רמסה את כבוד החיים ואחראית טוטלית לחייו או חס וחלילה למותו של גלעד שליט. השבוע גם שמענו שראש הממשלה אולמרט נהג לנזוף בנועם ובאביבה שליט וללמד אותם מוסר מהו.
כן, אין ספק שאולמרט הוא משהו שלא נתגעגע אליו. מקסימום נבקר גם אותו בכלא. כמו את הירשזון, שר האוצר, שכזכור, הוא מינה.
ועכשיו יש כאן ראש ממשלה חדש, שהוא כבר שבע טעויות, תהיות ומחילות.
אני רוצה להיות הראשון שיבוא אליו עם פרח ביום שיודיע כי נסגרה עסקה לשחרור גלעד שליט. אנחנו רוצים להציע לו להיכנס להיסטוריה כבן שני במשפחה גיבורה אחת, שנוהגת מדי כמה עשורים לשחרר חטופים ישראלים.
נתניהו, שחרר את גלעד שליט, אתה יכול לעשות זאת במחי החלטה אחת, ברבע שעה, בחצי פגישה, שחרר את הילד הזה, אחרת תיזכר לדיראון עולם כראש הממשלה שהוציא אותו להורג, לא פחות.
השבוע נגזר דינו של הגנב הירשזון. הנה חמש משאלות בעניינו:
1. שזה ההירשזון האחרון. לא רוצים עוד כזה. רוצים מדינה נטולת הירשזון.
2. שלמרות מה שאמרתי הרגע, בהירשזון הבא נעצור את זה דקה קודם לכן.
3. שיהיה כלא ארוך. יום על כל דולר. שבוע על כל מזוודה. שנה על כל אלפייה.
4. שאיך יכול להיות שבשבוע שכולו הירשזון מגיע בניזרי ונדחף לו לפריים? ואפרופו, מזל טוב לגנב בניזרי על שילוש העונש משנה וחצי לארבע. כן ירבו.
והנה משאלה אחרונה: שישבו שניהם הרבה יותר מגלעד שליט. לפחות כפול, שלא לומר פי שלושה. בהצלחה, ולא, לא נבוא לבקר.
שרי אריסון היא לא רק אישה עשירה, היא גם מתקשרת עם רוחות ושאר ירקות, ומבינה טוב מאוד במה שיקרה לכולנו.
מתברר ששרי אריסון היא כנראה חרא של מתקשרת. צונמי? זה מה שגילו לך הרוחות הרעות? מה עם קצת תקשור על הבעל שלך שנייה לפני שהוא תפס את הציצי של האחות?
1. אובמה מתחיל לנג'ס. זה נחמד שיש נשיא מצחיק, אבל זה קצת מעצבן כשהוא כל הזמן מנסה להצחיק. בוא תביא גם קצת דרמה, לפני הקומי. יכול להיות שלמרות הכול, אובמה פשוט צעיר מדי? הוא בגילי, ואני לא הייתי נותן לי לנהל את אשדוד בגילי.
2. הנה, אל תטרחו - אני אכתוב את הטוקבק לבד - "לך לא היינו נותנים לנהל גם בית זונות, למה אתה עוד לא מת? " הנה , כתבתי לבד, אפשר להמשיך הלאה.
3. השר לענייני מיעוטים ברוורמן מחפש שם חדש למשרד שלו כדי להוסיף כבוד למשרד. מה דעתך על השם "השר לשעבר לענייני מיעוטים"? זה לא מכובד יותר למשרד שפתחו לכבודך על חשבוננו?
4. אחד מעדי האופי לטובת הירשזון היה נוח קליגר. עם כאלה חברים לא צריך אויבים.
5. עוד לא נמצא תחליף לאיום האיראני, ורוני דניאל מתמוטט. אני מבקש את עזרת הציבור הדחופה.
6. החניון בירושלים ייפתח מחר. מי ביקש מכות ולא קיבל?
7. יסמין, השייטת המצטיינת, חזרה לירקון, ואבי טויבין המציל שלה קיבל השבוע פרס מהנשיא. זאת המדינה שאני רוצה לחיות בה, לא המדינה של הירשזון.
8. מה שמדהים בכתב האישום של הלכאורה רוצח בפוטנציה דודו טופז זה כמה זול עולה בארץ לשלוח אנשים להרביץ למישהו מכות רצח. 13 אלף שקלים, ואתה מחסל כל אחד. הייתי בטוח שאנחנו שווים יותר.
פתרון לחידה: הלוואי שלא. שבת שלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
