תגובה לא מציאותית: פרופיל הטוקבקיסט הפחדן
הטוקבקיסטים משתלחים בכל מה שזז באינטרנט. תרבות, דרך ארץ ועברית - זרים להם. לאייל גפן זה נמאס. השבוע הוא מתחייב גם להגיב על כל דקירה ואמירה. כנסו, כנסו
בכל יום שישי מתפרסם הטור הזה באתר nrgמעריב, שבוע אחר שבוע, אני מקבל תגובות נחותות מטוקבקיסטים, שהשד יודע מי המציא אותם ולמה. אני שוקל לא מעט פעמים לענות ולהגיב לדברי ההבל. לעיתים אני שוקל לעשות זאת בשפתם, אבל מסיבות של נימוס וחינוך טוב שקיבלתי בבית הורי בקיבוץ אני נמנע.
אני מזהה שגדל כאן דור נחות שמסתתר מאחורי הטמטום של עצמו שארוז באריזת פחד. הדור הזה לא מספיק אמיץ להופיע בשמו ובחזותו המלאה ויורה כדורי גומי מכל הבא ליד.
הפחדנות שמייחדת את החבורה המבישה הזאת לא פעם מסמלת את אופן ההתנהלות במדינה שלנו. ואם בא לנו לפעמים לשאול את עצמנו למה אנחנו נראים כמו שאנחנו נראים התשובות מופיעות בכל פעם שעולה איזושהי כתבה באינטרנט ואיתה גם התגובות.
תרבות התגובה הבלתי אמצעית שמערבבת טמטום ופחד מתנחלת בצידי הכביש ועוד רגע תעלה למרכזו ותהפוך לרמזור דרך. אין בעיני דבר יותר נחות ויותר שפל מלנגח, להאשים, לקלס ולהעליב עם מסכה שמסתירה את פניך.
נכון, זה יוצר שפה אינטרנטית מתקדמת, צהובה וצבעונית בעידן המשתולל הזה. על פניו זה מגניב, מעודכן, חי ונושם את האטמוספרה של תוכניות הריאלטי והפרוצדורות הנלוות. יש לזה אפיל מקומם, אף אחד בסופו של יום לא רוצה שתירדם על הכורסה
כשאתה מסמן גבול בעיניהם של לא מעט אתה מצטייר כזקן טרחן וחסר מעוף. אתה מסומן כאחד שלא חי את הזרימה, אתה לא אח של אף אחד, ובאופן טבעי אתה תישאר תקוע מאחור.
אז בסדר, אני לא זורם ולא אח של אף אחד. אני מודיע כאן ועכשיו למי שמוכן לשמוע שכל הטוקבקיסטים שלא מספיק אמיצים לכתוב בשמם המלא הם חבורה של נמושות ופחדנים ואני מסרב לקבל אותם לתוך העולם התרבותי שלי.
הם בדרך כלל אנשים שאין להם מושג על מה מדברים. הם כותבים בשפת הרחוב האחורי, אין להם נקודת חיבור שפויה למה שמתרחש כאן, יש להם עולם תוכן צפוף ומחניק והם מדקלמים את השטויות שלהם בקצב מפחיד.
כמו שאני מזהה אותם, מדובר באנשים עם הפרעות התנהגותיות לא פשוטות שמשחררים לחלל האוויר יצרים אפלים ואגרסיות בלתי נשלטות, תופעות מוכרות למי שקצת מתמצא.
אני מבקש לנדב כמה עצות לאותם אנשים - יש בקופות החולים מטפלים שיודעו לכוון אתכם ולהביא אתכם למרכזה של השפיות כי רק משם אתם יכול אולי לשבח בקצת את איכות חייכם.
יש לא מעט סופרים שכותבים בשביל הפרנסה בשם בדוי, וזה בסדר אם יש להם להציע משהו עם ערך ספרותי או איזה סיפור מרתק. אבל הם קודם כל לא מגרזנים ולא משחיטים את השפה ואת תרבות החיים מסביבם ולא מקדישים שום תרופה פסיכוטית על מזבח הספרות או הכתיבה.
אני מוכן לנהל באופן חד פעמי דיאלוג ולהשיב לכל מי שרוצה או שואל או מבקש לקלל או להכעיס או לדקור, אני מוכן לפתוח דיון על כל דבר בכל סגנון במסגרת התרבות המטקבקת.
במסגרת עבודתי בשוק התל אביבי אני עסוק בחלק מהזמן בהדרכה ובקאוצ'ינג לאנשים שמבקשים להשביח את איכות חייהם, אז הנה ההזדמנות שלכם לקבל טיפים לחיים טובים בחינם.
בסוף שבוע זה אתם מוזמנים להגיד ולכתוב כל מה שאתם מבקשים וכל מה שיושב לכם על הנשמה ואני מתחייב באופן אישי להגיב על כל אמירה או דקירה.
אני רק מבקש, אם יש לכם כוח להשמיע את האמת אז שיהיה לכם כוח לשמוע אותה.
יאללה פחדנים בואו נראה אתכם.
שבת שלום,
אייל גפן
נא להמתין לטעינת התגובות
