אובמה מנסה לשקם את מה שבוש הרס ברוסיה
אחרי עשור בו מוסקבה ירדה מסדר העדיפויות של מדיניות החוץ, עושה אובמה צעד חשוב ומתקרב למעצמה שבכוחה לסייע במאבק בגרעין. פרשנות

אמנם נשיאותו של אובמה רק בראשיתה, אבל זהו ביקורו החשוב ביותר עד כה, ומבחינת מדיניות החוץ האמריקאית, שיקום היחסים עם רוסיה הוא אולי האתגר החיוני והגדול ביותר.
ייתכן שבראייה היסטורית, כישלונו הגדול ביותר ובעל ההשלכות המשמעותיות ביותר של בוש היה הזנחת היחסים עם רוסיה, הזנחה שמנעה גיבוש פעולה יעילה נגד התגרענות איראן ונגד ההתרסה הבלתי פוסקת של צפון קוריאה.
האנטי-אמריקאיות של רוסיה כיום היא השתקפות הדימוי העצמי של רוסיה, סך תסכוליה, שאיפותיה ומדיניות החוץ שלה, יותר מאשר תגובה למעשים או למדיניות אמריקאיים. אלא שגם ביחס למדיניות האמריקאית יש לרוסים טענות, אשר מסכמות "עשור אבוד" ביחסים בין המדינות.
בשנים שאחרי קריסת ברית המועצות נהנו האמריקאים לדבר במונחים של עולם חד-מעצמתי. הם ראו בעצמם אימפריה בעל כורחה שנותרה בדד על דוכן המנצחים מעל לחורבות מה שהייתה "האימפריה הסובייטית". הפנטגון חדל מלפרסם את החוברת השנתית המאיימת, "עוצמתה הצבאית של ברית המועצות", וב-1998, בעיצומו של משבר פיננסי, פורקה מחלקת ברית המועצות וחבר המדינות במשרד החוץ האמריקאי, ורוסיה צורפה לאגף לענייני אירופה ויורו-אסיה יחד עם עוד 53 מדינות.
ההתלהבות הראשונית מדמוקרטיה וקפיטליזם ברוסיה הפכו בהדרגה לעלבון על אובדן המעמד המעצמתי. כך צמח הדימוי השלילי של אמריקה, הנוקטת מדיניות
סדרה של פעולות אמריקאיות - הרחבת נאט"ו, הסכמים עם רפובליקות סובייטיות לשעבר ומדינות עצמאיות כיום ותוכניות להצבת מערכות הגנה מטילים בשטח פולין וצ'כיה - שכנעו את רוסיה כי לארצות הברית אינטרסים הגמוניים ב"שטח ההשפעה הסובייטי", כלומר אותם שטחים שהיו בעבר חלק אינטגרלי או בתחום השפעה מוחלט של ברית המועצות.
אפשר להצביע על שני משברים מכוננים. ב-2003 הפלישה האמריקאית לעיראק והמלחמה שאסר פוטין, אז נשיא, על חברת הנפט יוקוס, כאשר ברקע מחירי הנפט עולים בהתמדה ובמהירות; וב-2008 המלחמה בגאורגיה.
לדברי סטרוב טאלבוט, מומחה לרוסיה בממשל קלינטון וכיום ראש מכון ברוקינגס, עשרה נשיאים, מטרומן ועד קלינטון, הציבו את רוסיה בקדמת סדר העדיפויות של מדיניות החוץ האמריקאית, אולם הדבר השתנה בתקופת בוש. "אם היית שואל את ג'ורג' וו.בוש מהן 15 העדיפויות הראשונות שלו, רוסיה לא הייתה ברשימה", אמר טאלבוט.
על סדר היום בפגישות אובמה עם הנשיא מדבדב וראש הממשלה פוטין שורה של נושאים: המדיניות האמריקאית ביחס לאוקראינה וגאורגיה, הרחבת נאט"ו עד גבולות רוסיה וצמצום הארסנלים הגרעיניים. טיוטת הסכם המצמצם לכדי 1,500 ראשי קרב גרעיניים הושגה כבר אתמול בפגישת אובמה-מדבדב.
ספק אם יהיו הסכמות, אבל לאובמה מטרה ארוכת טווח: שינוי אווירה באמצעות יצירת מנגנון דיאלוג אסטרטגי במסגרתו יתקיים דיון בסוגיות השונות. בתמורה יבקש אובמה תמיכה רוסית בצעדים אפשריים נגד איראן, שיתוף פעולה במלחמה נגד הטרור באפגניסטן והמשך צמצום הנשק הגרעיני. גם אם זו רק התחלה של פרק חדש, כל התקדמות לעומת העשור האחרון תיחשב חיובית.