עזבו את הרב, בואו בטענות למשתמטות

הרב הראשי לצה"ל לא אמר בעניין גיוס הבנות שום דבר שמצדיק את שילוחו הביתה. מדובר בעוד סערה מלאכותית

אברהם תירוש | 8/7/2009 5:04 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ההתנפלות על הרב הראשי לצה"ל, תא"ל אביחי רונצקי, בשל הסתייגותו משירות בנות בצה"ל, היא עוד אחת מהסערות המלאכותיות שאנו יודעים לחולל ולנפח, כשמישהו שאינו מקובל עלינו מביע דעה לגיטימית שאינה לרוחנו. התגובה הפאבלובית היא תמיד: לסלק אותו מיד הביתה. ייתכן שצריך להעיף את הרב רונצקי מסיבות שונות, כפי שתבע "הארץ" במאמר מערכת. איני יודע. בשום פנים ואופן לא בגלל דבריו על גיוס הבנות.

הרב שדיבר בכנס שדן בחיזוק החיילות הדתיות, אמר: "אני אישית חושב ששירות בנות בצבא זה לא מלכתחילה". "מלכתחילה" ו"בדיעבד" הם מושגים הלכתיים, האומרים שיש דברים שמלכתחילה אינם רצויים, אפילו אסורים, מבחינה הלכתית, אך בדיעבד, אם נעשו, משלימים איתם ומאשרים אותם. איפה זה ואיפה איסור גורף שהטיל כביכול הרב, לפי מאשימיו, על שירות הבנות?

מה שהוא אמר זה בעצם "עדיף שלא", ולא יותר. עובדה, חלק ניכר מתפקידו הוא מקדיש ל"בדיעבד" - לטיפול בבעיותיהן של חיילות דתיות ובתנאי שירותן. איסור הלכתי גורף שלו על שירות בנות היה מחייב אותו כרב להחרימן, גם אם אינו "קנאי וקיצוני", כפי שהוא מכונה בידי מבקריו.

מ-1951 עת פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרצוג ועוזיאל, לראשונה איסור חד משמעי על גיוס נשים בכלל, חזרו על כך כל הרבנים הראשיים שאחריהם, כמעט כולם דתיים ציוניים וממלכתיים, וכמוהם כל רבני הציונות הדתית, כולל הנחשבים למתונים. אפילו הרב גורן וגיסו הרב שאר ישוב כהן, רבה של חיפה, שבנותיהם שירתו כקצינות בצה"ל, סירבו להתיר גיוס בנות לאחרים.

טועה מאמר המערכת ב"הארץ", בהניחו שרב המצדד במחויבות ממלכתית מלאה של חובשי הכיפות הסרוגות, הוא גם תומך בגיוס בנות דתיות. בפירוש לא. איך יכול איפוא הרב הראשי לצה"ל, גם אם יהיה מתון שבמתונים, לנקוט עמדה הנוגדת את פסיקת הרבנות הראשית ולצדד בגיוס נשים מלכתחילה? שום רבצ"ר לא יוכל.
השירות הלאומי מספק תחליף ראוי

ראוי לציין כי במשך שנים רבות לא נשמע חלק ניכר מהציבור הדתי לאיסור ההלכתי. במסגרת תנועת בני עקיבא שירתו בנח"ל גם בנות, וצעירות דתיות אחרות שירתו כמורות - חיילות, כשגם שני מסלולי שירות אלה היו פסולים בעיני הרבנים.

בשנים האחרונות, עם היעלמות גרעיני הנח"ל והתגברות הכיוון החרד"לי בציונות הדתית, ובמקביל לכך ריבוי התופעות של התרת רסן מוסרית והתנהגותית ביחסים בין המינים בקרב חלק מהדור הצעיר בכלל ובצה"ל בפרט, לא צריך להיות רב כדי להסתייג משירות בנות בצה"ל.

מה גם שהשירות הלאומי מספק תחליף ראוי, ומי שמשרתת במסגרתו שנתיים - וזה מה שחייבת לעשות כל בת שאינה משרתת בצה"ל (גם לא דתית) - תורמת ברוב המקרים יותר מחלק ניכר מהחיילות.
המסגרת

הצבאית מזמנת לחיילות הדתיות לא מעט סיטואציות בעייתיות, הנוגדות את חינוכן ואת אורח חייהן.

אך גם היום, על פי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, עדיין מתגייסות לצה"ל כרבע מבוגרות החינוך הדתי, חרף איסור הרבנים, ו-7.5 אחוזים מהן אף הולכות לקצונה. כמי שכל בנות משפחתו שירתו בצה"ל, אני חי עם זה בשלום.

בסך הכל, הבנות הדתיות ממלאות את חובתן הלאומית במסגרת צה"ל או השירות הלאומי. הבעיה היא באלה שתופסות טרמפ על גבן, ובאמצעות הצהרת שקר על דתיותן משתמטות מהשירות הצבאי. ב-2008 לא התגייסו, לדברי ראש אכ"א אלוף אבי זמיר, כ-44 אחוז מחייבות הגיוס. אין כל כך הרבה בנות דתיות באמת. את הרמאיות המשתמטות צריך לרדוף, לא את הרב הצבאי הראשי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים