העולם על פי יועץ התקשורת של רה"מ
הבטחות שלא קוימו? דעות משתנות? אצל ניר חפץ יועץ התקשורת של רה"מ נתניהו הכל שטויות. זו רק התקשורת שאשמה
חפץ, שהגיע ללשכה אחרי שבמשך שנים ערך את מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, מכיר את נטיית הלב של הציבור להאשים את התקשורת בהטיה "שמאלנית". הוא מבין שככל שהוא ירבה לתקוף את התקשורת - כך יצליח להסיט את האש מהבוס החדש שלו אל עבר מקום העבודה הקודם שלו. וככל שיצליח בכך כך ייטב לנתניהו, ולעזאזל העובדות.
כבר כמה ימים, מאז החלה בתקשורת ספירת המלאי על הישגיה, ובעיקר חוסר הישגיה של ממשלת נתניהו, מתרוצץ ניר חפץ בין ערוצי טלוויזיה שונים, תחנות רדיו ועיתונים, ובפיו טענה אחת: רודפים את נתניהו. עושים לו את המוות על עניינים שנסלחו לראשי ממשלה בעבר חפץ מנסה ליצור תחושה של מערכת אחידה, שמישהו (מי?) עומד בראשה ומקבל החלטות להוציא את הנשמה לראש הממשלה, להציג אותו כל העת ככישלון, וכל כלי התקשורת מתייצבים מאחורי אותה החלטה, כסטטיסטים נטולי הבנה ודעה משל עצמם.
עובדות? על מה הם מדברים שם, בתקשורת? ה"עובדות", אליבא דחפץ, מספרות סיפור מדהים של הצלחה אחת גדולה ומתמשכת. ברגע שהוא לוקח נשימה קצרה מהדיבור השוטף והדי מתלהם נגד התקשורת, מצליחים המראיין או המראיינת להשחיל איזו שאלה, נאמר בעניין ראש ממשלה, שביום אחד משנה את דעתו שלוש פעמים בנושא המע"מ על פירות וירקות, או בעניין מרבית הבטחות הבחירות שלו, שהתאיידו כלא היו, ומדובר בנושאים כבדי משקל, כגון ההבטחה להוריד מסים, לא להגדיל את קצבאות הילדים, אפילו להקטין את מספר השרים בממשלה. או אז זוכים המראיינים ל"מנה" הגונה של נזיפות מצד היועץ, על אי הצדק שבעצם הצגת השאלות, שאילו היה מדובר בראש ממשלה אחר, כמו שרון או אולמרט, לא היו נשאלות בכלל.
סיבה טובה לתיעוב
למה צריך לענות על שאלות קשות, כשאפשר לומר לציבור הרחב, שדי מתעב את התקשורת, שהם צודקים. יש להם סיבה טובה לתיעוב הזה. הנה, תראו איך הם פוגעים בנתניהו, ראש הממשלה האהוב שלכם, שאתם בחרתם בו על אף שהכרתם היטב מה שוות ההבטחות שלו. אז אל תאמינו לאף מילה שנכתבת או נאמרת, ציבור יקר.
נתניהו הוא ראש ממשלה מצוין, חף מטעויות, פחות או יותר, שלשכתו מתנהלת מצוין, הוא יודע בדיוק לאן הוא חותר, ואינו משנה את דעתו שלוש פעמים ביום. לכו על הראש של התקשורת בכל הכח. הם האחראים לכך שהתמונה העולה מתפקודו אחרי מאה ימים מראה שבנושאים רבים לא רק שאין התקדמות,
ישנה חזרה מדאיגה לאחור.
ראו, למשל, את מעמדה של ישראל בעולם בעקבות מינוי של אביגדור ליברמן לשר חוץ. גם אלו שטויות שלא היו ולא נבראו. הרי גם ליברמן נרדף על לא עוול בכפו על ידי התקשורת. ועוד לא דיברנו על סיפורי שרה נתניהו שמתרוצצים כבר מאה ימים, ורק עכשיו מתחילים לצאת (ראו עיתוני סוף השבוע), אף שמדובר רק על חלקם הקטן.
הנה לכם עוד דוגמה עד כמה אכזרית היא התקשורת, וכמה צח ונקי הוא ראש הממשלה, שרק טובת המדינה לנגד עיניו. והקו ההסברתי האגרסיבי הזה צפוי לגדול, ככל שראש הממשלה יחזור להיות ביבי הישן והתקשורת תמשיך להוכיח את זה.