מפחיד לעלות על מטוס בימינו

צריך לומר את האמת: יש משבר כלכלי. גם חברות התעופה מקצצות בכוח אדם ובתחזוקה

רון מיברג | 16/7/2009 6:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זוכרים את הקלישאה לפיה טיסה בטוחה יותר מנהיגה במכונית? הקביעה העקרונית טרם השתנתה, אבל הסטטיסטיקה כבר אינה מרגיעה כשהייתה.

בעיצומו של הקיץ התיירותי הזה, המצטייר כאחד הגרועים שפקד את חברות הטיסה בעשרות השנים האחרונות, אין זה מיותר לבדוק עם מי אתה טס באיזה מטוס, מהו הרקורד הבטיחותי של החברה, מי הם טייסיה ומה רמת התחזוקה שלה.

אף אחד אינו אוהב להתעמת עם המציאות הקשה כשהוא מתכנן את החופשה המשפחתית, אבל העובדה שהחברות טומנות את חרטומיהן בחול, אינה אומרת שגם הנוסעים צריכים. הנטייה הרווחת והיא אנושית ומתעלמת מהמספרים, היא לראות את אתר ההתרסקות האחרון מזווית העין בטלוויזיה, ולהירגע כאשר אחרי יממה נמסר כי לא היו ישראלים על המטוס. אבל אנחנו נכנסים אל הקיץ הזה עם גיבנת שכמותה לא נראתה שנים רבות.

חוץ מנחיתת הגחון המרהיבה על נהר ההדסון בניו יורק, שחברות התעופה עשו את מיטבן כדי שהאירוע לא ימלט מידיעתנו מטוסי נוסעים עמוסים, מכל הסוגים ומכל החברות, נופלים יותר מבעבר ובמספרים הולכים וגדלים.

מה שיותר חמור בסיפור הזה של חיים ומוות היא העובדה שהאסונות הקשים באים לעתים רחוקות על פתרונם. אם חברות התעופה יודעות את מקור התקלה, הן אינן ששות לחלוק אותה עמנו. ממטוס אייר פראנס שנפל באוקיינוס לחופי ברזיל נמשו רק 50 גופות.
טיסה היא פעולה לא טבעית

התקווה למצוא את הקופסה השחורה הולכת ונגוזה. הקופסה השחורה היא מנטרה. הנחת העבודה היא שאם תימצא ידעו המומחים לחלץ ממנה את אירועי הדקות האחרונות כדי להרכיב מהן את הסיבה לתאונה.

אבל הגיע הזמן לומר לנוסעים המפקידים את חייהם באוטובוסים הצפופים והמעופפים את האמת. בשל המשבר הכלכלי, נפח הטיסות הולך ופוחת. טיסות וקווי טיסה מתבטלים. כוח אדם מפוטר. כולל אנשי צוות תחזוקת הקרקע. בימים כתיקונם היו צריכים שני אירבוסים שנפלו, להביא להשבתת הצי כולו בניסיון לאתר את התקלה, או לבצע טיפול מונע לתקלה שמקורה ידוע.

מטוס איירבוס תימני נפל, 150 נוסעים נספו וילדה ניצלה. בהתרסקות באינדונזיה נהרגו 98. בחורף נפל מטוס נוסעים על שכונה בבאפלו, וכן הלאה. לא אני ולא אתם נפסיק לטוס בגלל שינוי לרעה בסטטיסטיקה.

אבל זה הזמן להפעיל את אותה צרכנות קפדנית טובה שאנחנו מפעילים כאשר אנחנו קונים מיטה.

כדי לשרוד, חייבות חברות התעופה להמשיך לטוס. הן אינן מרגישות מחוייבות לחלק איתנו את ממצאיהן או את הבעיות הכרוניות המכרסמות את מטוסיהן המזקינים. ראייה למצב החמור, היא העובדה שמטוסי הענק של הדור החדש, מאחרים כבר בכמה שנים לטיסת הבכורה שלהם. אתה רוצה להיות בטוח במיליון אחוז בבטיחות בהמת המשא הענקית היכולה לשאת 800 נוסעים, לפני שאתה נותן לה אור ירוק.

גם הגופים האוכפים את החוק נתפסו לרוח הנכאים השורה בענף - ואינם תוקפניים כשהיו. טיסה היא פעולה לא טבעית המצריכה אמונה רבה של הנוסע. המינימום שמגיע לנו הוא שהמטיסים אותנו במחירי עתק יעשו את הכל כדי שנגיע שלמים ובריאים למחוז חפצנו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

רון מיברג

צילום: ראובן קסטרו

"אחד העיתונאים בעלי ההשפעה התרבותית הגדולה ביותר בארץ בעשור האחרון, בעיקר על צעירים". פרופ' עוז אלמוג, "פרידה משרוליק"

לכל הטורים של רון מיברג

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים