מיומנו של עבריין

מה באמת עושה עבריין כשהוא קם בבוקר. סיפור לא דמיוני בכלל

נתן זהבי | 17/7/2009 9:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
יום ראשון

קמתי ב-2:00 בבוקר. היה לי האנג אובר בן זונה, התנפח לי המוח מהסטלה, דפקתי איזה עשרים דרינקים, נתתי באף איזה שבע שורות, נסענו במכונית על בן יהודה. איזה מניאק שיחק לי אותה עבדאי עם אופנוע, נתתי לו קטנה עם הג'יפ, וזרקתי אותו לקאנטים. הוא התהפך ועף למדרכה, ישר לתוך פיצוצייה. התעלפתי מצחוק, ג'יזל נבהלה והביטה אחורה, צעקה לי "תעצור", אבל ראיתי בראי שהבן זונה קם. אמרתי לה שתירגע, והמשכנו לקרליבך.

שוטרים מחוץ להדר יוסף
שוטרים מחוץ להדר יוסף צילום: נאור רהב
 
במועדון "השפן והארנב" היה איזה רוסי כמו ארון קיר ארבע דלתות, שיחק לי תפקיד של סלקטור קשוח, ואמר לי שאני לא יכול להיכנס כי זה מסיבה סגורה. הסברתי לו שאני לא עושה לו חשבון ונכנס, ואם הוא עושה טעות, הוא לא מגיע לאור של הבוקר על שתי רגליים. המניאק חשב שאני צוחק, והביא לי כאפה על יד אנשים.

הורדתי את ג'יזל בבית של אחותה, נסעתי לשכונה, ולקחתי כמה חברים לעשות פרטייה למניאק. "בבר הפתיל" הביא לי מהזולה שלו שלושה חזיזים, לקחנו כמה אלות ונסענו למועדון בשני אופנועים. על המספר מאחורה שמנו סמרטוט, שלא יראו את המספר, איך שהגענו על יד המקום חיכינו שהרוסי יזוז קצת מהאנשים, וזרקנו עליו את החזיזים. היה בלגן ברמות, צעקות עד השמים, אנשים צעקו "מחבלים", ברחו כמו
שפנים. עשינו חארקה עם האופנועים, וברחנו חזרה לשכונה.

ישבנו בקפה של מוריס קריסטל, לקחנו ממנו קצת חומר ודפקנו באף. היה סבבה, צלצלתי לג'יזל ואמרתי לה שעשינו חגיגה לבן זונה ב"שפן והארנב". רק בשביל הכבוד שלה שלא נתנו לנו להיכנס.
ג'יזל נדלקה אש. היא חולה עליי. עברתי אליה לחצי שעה, הביאה לי ביד בכיף כי יש לה מחזור, חזרתי הביתה לישון. אימא שלי התעוררה. מסכנה. אמרתי לה שהכול סבבה, והיא חזרה לישון.

היום אני הולך עם חיים הג'ורה לעשות כמה טיובות בשביל העיראקי שמלווה בשוק האפור, הביא לנו איזה עשרה צ'קים, אמר לי של אצ'כנזים חפיפים שעושים להם בעעעע. . . הם נבהלים ומשלמים. אם נביא לו את הכסף, יביא לנו עשירייה חמש לכל אחד, סבבה, יאללה מחר יום חדש.

יום שני

ואללה, איזה בלגן היה אתמול. הלכנו אני וחיים ג'ורה לאצ'כנזים. יש להם חנות של בגדים מעפנים של פולנים כאלה, חנות גדולה בדיזנגוף. חיים ג'ורה נכנס, ובא לאחד מהם חטיאר עם משקפיים לבנבן כזה, והתחיל לצעוק עליו שייתן את הכסף של הצ'קים. הבן אדם התחיל לרעוד, ואשתו התחילה לצעוק באיזה שפה משונה משהו כמו "גוועלד גנויבים חוליגנים. . ." אנא עארף עוד כל מיני מילים שלא הבנתי.

חיים ג'ורה סגר לה את הפה, אני באתי לזקן הפולני, הבאתי לו כאפה וצעקתי לו "תביא עכשיו את הכסף. אם לא, אתה מת". באימא שלי, הבן אדם השתין במכנסיים מפחד. פתחתי לו את הקופה. היא הייתה ריקה, לקחתי לו בכוח. בארנק מהז'קט היה איזה חמישים טיובות, חיים ג'ורה הביא לי אותה בסימן שאלה בפנים "מה עושים", יעני נכנסנו לסרט. חרא, אין עליהם כסף. הזקנה התעלפה, וחיים ג'ורה התחיל לחפש במגירות, זרק בגדים על הרצפה, עשה שם בלגן, אנשים הציצו מהוויטרינה.

אמרתי לחיים "יאללה, בוא נתחפף לפני שהמניאק מגיעים". ברחנו עם האופנוע. אמרנו לעיראקי שסיבך אותנו "על הבן אדם אין גרוש", אמר לנו ללכת אליו באמצע הלילה הביתה ולהביא את הכסף. הביא לנו את הכתובת, ואמר "בטח יש לו זולה בארון בגדים או מאחורי תמונה. תזיינו לו את הצורה, תכסחו את אשתו, הוא יפתח".

ואללה , ת'אמת, המצב בזמן האחרון על הפנים. אי-אפשר להביא כסף. לקחתי את ג'יזל, הלכנו לאכול משהו, אמרה לי "רוצה סינית", אמרתי לה "באימא שלי, איך אני יאכל עם המקלות כמו המפגרים האלו? בואי נלך לאכול בטורקית". בכתה, אמרה לי שנמאס לה טורקית, נלך לסינית, הלכנו. איך שאנחנו נכנסים לסינית נזכרתי שאין עליי כסף, פדיחה. אמרתי לג'יזל, אמרה לי יש עליה מאתיים שלקחה מהבוטיק בשביל לשלם את המכולת, אמרתי לה "הלילה אני עושה כסף, יחזיר לך מחר 400".

הביאו לנו כל מיני אורז-שמורז-אטריות, כל מיני צלחות קטנות עם חרא אוכל, ג'יזל אמרה שזה אוכל ברמות, כמו בסרטים, מה אני יעשה, יריב אתה? דפקו לנו 100 שקלים חשבון על החרא הזה. התעצבנת, החזרתי אותה הביתה, בכתה, אמרתי לה "יש לי עבודה", איך שאני גומר אני לוקח אותה למועדון, נרקוד, נתמסטל יהיה סבבה.

מחר אני צריך להחזיר לסמי הנחש את הג'יפ, הוא חוזר מאיזה ספינת תענוגות, אנא עארף, עלה עליה בשביל לדפוק את החדרים של האנשים שמהמרים בקזינו. בן זונה, אלוף בלהביא כסף. נסעתי לאסוף מהבית קפה את חיים ג'ורה וללכת לאצ'כנזי עם הצ'קים, הג'ורה אמר לי שמשהו מסריח עם העבודה הזו והוא מפחד ממוקשים, אמרתי לו שאני חם על כסף ויאללה בוא נלך.

איך שבאנו לבית שלו, בית מעאפן בצפון תל אביב, היה נדמה לי שראיתי גלגלים של הבילוש עם שני אנשים בצד השני של הכביש. ג'ורה אמר לי שזה הדמיונות מהסמים. הבן זונה כל הזמן יורד עליי בגלל הסמים. אפשר לחשוב שהוא לא מעשן ושותה כל היום. אמרתי לו "יאללה, בוא", ובאנו לבית, פתחנו האינטרקום עם כרטיס של ויזה בחפיפיות, ועלינו אליו לקומה ראשונה. הבאנו כמה דפיקות בדלת, שמענו את הזקנה צועקת "פוליציי, פוליצייי". לא עוברות שתי שניות, איזה עשרה כלבים מהמדור התנפלו עלינו, הביאו אותה באזיקים, וזיינו לנו את הצורה במכות.

עשו לנו חקירה כאילו אנחנו פראיירים, והם כוכבים של סטרצקי וטאצ'. פעם טובים, פעם רעים, פעם מביאים סיגריה, פעם נותנים כאפה. אני וג'ורה כמו דגים, ידענו שבבוקר העיראקי ישלח לנו את העורך דין המניאק שלו, והוא יוציא אותנו. כל הלילה שיגעו אותנו, לא נתנו לנו לישון, בבוקר הביאו אותנו לשופט במעצרים. איזה אבו ארבע קסוקר, יענו חוקר, אמר לשופט שאנחנו ממשפחת פשע אכזרית ואלימה, שאנחנו חשודים בזריקת חזיזים, שאנחנו תקפנו זקנים בחנות שלהם ועכשיו נעצרנו אחרי מעקב ממושך ועבודה מאומצת כשהגענו לתקוף שני קשישים חסרי ישע.

ואללה, השופט האהבל הביט עלינו, אנחנו עליו, אני וג'ורה שמנו על הראש כיפות שהביא לנו העורך דין המניאק, יש לו שם לא יודע איך להגיד אותו, משהו כמו ברגורגר שמנדגורגר, אנה עארף. השופט אמר לנו מה יש לנו להגיד. אמרנו "חפים מפשע כבודו", העורך דין אמר לשופט שאנחנו ממשפחות טובות, עובדים למחייתנו בעסקי תיווך חנויות ועסקים של מר יחזקאל חורי.

כשהשופט שאל את העורך דין מה עשינו בלילה בבית של הזקנים אומר לו השמנרוגרגר שנשלחנו לתת למר ליפובי המתגורר במקום צ'קים ששייכים לו וכנראה אבדו לו, ואין כמו מצוות "השבת אבדה", עליה אמונים שני לקוחותיו. הג'ורה הביא לי קטנה ברגל, כמעט השתין במכנסיים. אני התחלתי להשתעל, לעצור את הצחוק, וביקשתי שיביאו לי כוס מים. היה קטעים. השופט שלח אותנו ליומיים מעצר בית עד שהמשטרה תשלים את החקירה.

הלכתי לעיראקי ולקחתי ממנו 500, החזרתי את הג'יפ לסמי הנחש, אמר לי שדפק כמה מכות יפות, משהו כמו שש-שבע אלף יורו. הלוויתי ממנו אלף, והלכתי למועדון של ניסימו בראשון לשחק קצת ברולט, אולי יבוא לנו המזל. הלך הכסף, קיבלתי קריז והבאתי סטירה לדילר, נעשה בלגן. הבן אח של רוג'ר, האח של פרנסואה, זרק לי איומים שאני לא אכנס עוד הפעם, אחרת הוא יזיין לי את הצורה. אמרתי לו שניפגש בסיבוב. בן זונה מניאק, משחק תפקיד עבדאי על הגב של דוד שלו. הייתי עייף, הלכתי לישון אצל אימא שלי, אם יבואו הכלבים לבדוק, שיראו שאני בבית. יעני מעצר בית.

יום שלישי

ישנתי כמו תינוק. פגשתי בבוקר את חיים ג'ורה בבית קפה, אמרתי לו "המצב קשה, בוא נלך נעשה קצת עבודות על זקנים עם אופנוע". ג'ורה הלך לעשות סיבוב, וחזר עם וספה מעאפנית. נסענו ליד הבנקומט של דיסקונט בשדרות ירושלים, דפקנו זקנה שהייתה על יד הבנקומט. איך שמשכתי לה נפלה, חאראם עליה. בתיק היה לה מאתיים כוס אום אומק.

איטה פוגל.
איטה פוגל. צילום: גיל נחושתן

אחר כך ראינו אחת נראית כמו בסרטים, חצי מבוגרת, בת חמישים בערך. היה לה תיק יפה, נראתה מיליון דולר. חיים הביא אותה עם האופנוע ממש עליה. משכתי לה התיק בכוח וברחנו. היא צעקה באנגלית משהו, היה לי מום שעשינו מכה. ואללה, היה לה בתיק איזה אלפיים דולר ושעון יפה בן זונה.

אמרתי לג'ורה "זה בשביל ג'יזל". יצא גבר, אמר "על העיני ועל הראסי". החזרתי הכסף לנחש ולעיראקי. שוב נשארתי תפרן. הבאתי לג'יזל את השעון, שאלה אותי מה עם המאתיים שנתנה לי בסינית, הביאה לי את הסעיף "אני מביא לך שעון מיליון דולר, יא בת זונה. את מדברת אתי על המאתיים, יא בת זונה". הבאתי לה כאפה. מסכנה, בכתה, אמרה שלא רוצה לראות אותי בחיים שלה. הלכתי לבית של אימא שלי, אמרה לי שהייתה משטרה. אין כמו אימא, אמרה להם שהרגשתי לא טוב והלכתי לקופת חולים. כפרה עליה, אישה קדושה.

כל הערב ישבתי בבית, ראיתי חדשות, את כל הבלגן עם הממשלה הפרסים, איזה בלבול מוח לא הבנתי כלום. אחרי זה היה "כוכב נולד", אחלה תכנית, מת על השירים שלהם. אחר כך היה בטלנובלות משהו בספרדית. אימא שלי כל הזמן בכתה, הביאה לי את הסעיף. הלכתי לבית קפה. מעצר בית על הזין שלי.

יום שלישי, שבוע אחרי

בשבוע שעבר ביום שלישי בלילה, אולי ב-2:00 או 3:00, הלכתי לבית של אימא שלי. איך שאני נכנס לחדר מדרגות ומדליק ת'אור נעשה לי חושך בעיניים. חשבתי שאני מסטול, עומד שם הבן זונה הארון ארבע דלתות מ"השפן והארנב" ועל ידו האצ'כנזי הזקן מהצ'קים עם אלה אחו שארמוטה ביד. הייתי בהלם. אם לא, הייתי קורע להם את הצורה.

הרוסי המניאק תפס אותי והשכיב אותי על הבלטות, דרך לי על הראש הבן זונה, והזקן הביא לי אותה עם האלה, מכה ועוד מכה ועוד מכה עד שאיבדתי ההכרה. הייתי חמישה ימים בבית חולים. אני הרוס, מפורק, יש לי גבס ברגליים, שברו לי הצלעות, אני אזיין להם את הצורה, אמרתי לחיים ג'ורה שיביא לי כלים, אני הולך לרסס את הזקן ואשתו ואת הרוסי עם כל המועדון הבן זונה שלו.

אחרי זה אני הולך לג'יזל, ובאימא שלי אני נשבע, בעזרת השם אני חותך לה את הפנים, הבת זונה. היא צלצלה אליי ואמרה לי השרמוטה שהיא עשתה חיבור לרוסי והזקן ונתנה להם את הכתובת שלי שינקמו בי גם בשבילה. עכשיו אני נזכר שלפני שאיבדתי את ההכרה הזקן נתן לי מכה עם האלה וצעק "וזה בשביל גברת ג'יזל".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נתן זהבי

צילום: דעות

עיתונאי, שדר רדיו, איש טלוויזיה, בעל טור ב"זמן ת"א". מתעסק מאז היותו בן 15 בתקשורת, חתן פרס "סוקולוב" לתקשורת ואיש השנה ברדיו

לכל הטורים של נתן זהבי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים