הסיפור האמיתי של ערוץ 10

איום הסגירה של הערוץ לא שונה מאוד מסיפורם העגום של "עוף העמק" או "פרי גליל" בחצור הגלילית

גיא מרוז | 17/7/2009 9:22 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המדור מוקדש לזכרם של כל הארגונים שממש הפגינו למען יצירה ישראלית מוגברת ועכשיו כנראה הולכים לקבל גווייה ישראלית בלתי משדרת בצורת ערוץ 10. יהי זכרם ברוך. עוד מעט דיון מורחב בנושא, אבל בינתיים חידה: מי יצא יותר גבר: דן חלוץ, שאמר כמה היה נפלא בלבנון וכמה היה עושה אותו דבר עוד פעם; או אהוד ברק, שהסביר להורים השכולים כי הילדים שלהם מתו בגלל טמטום המפקדים? התשובה בצד למטה.
הפגנת עובדי ערוץ 10
הפגנת עובדי ערוץ 10 פלאש 90
עשר, הכול עשר

אני רוצה להתחיל עם ערוץ 10 ברשותכם. תראו, לא אני ולא זוגתי הווילנאית עובדים מן המניין של הערוץ הזה. האמת שאנחנו לא עובדים מן המניין של שום ערוץ. אנחנו משדרים וכותבים איפה שנותנים לנו, ותודה בהזדמנות זו לכולם, אתם אנשים טובים.

המצב שערוץ 10 הגיע אליו אינו ענייני הפרטי אלא דווקא עניינכם. יש מין הרגשה שאם ייסגר הערוץ, אז כמה חבר'ה יאפים כאלה, שאוכלים כל בוקר סושי ומושי, שמאלנים שלא נדע, יישארו מחוסרי עבודה. האמת רחוקה מאוד מזה. מדובר בכ-2,500 משפחות של מאפרות, טכנאים, עורכי וידאו, צלמים, נהגי מוניות מסעדנים וסתם אנשי טלוויזיה מוכשרים יותר ומוכשרים פחות שיישארו בתוך חודש בלי אפשרות לשלם שכר דירה. זה הסיפור האמיתי, שלא שונה במאום מ"עוף העמק" או מ"פרי גליל" בחצור הגלילית.

בגלל רגולציה בלתי אפשרית, בגלל ארגוני יוצרים חמדניים שאינם יודעים מתי לרדת מהעץ, ובעיקר בגלל טמטום של משרד התקשורת ומשרד האוצר שוב ייקלעו אלפי אנשים לסחרחורת כלכלית, וממנה יחלימו רק לאחר שנים רבות. אסור לתת לזה לקרות.

אני יודע שאתם רואים בעיקר ערוץ 2, אני מכיר את המספרים, ואני גם יודע מה יקרה אם יישאר כאן רק ערוץ 2. שידרתי גם בתקופה החשוכה שהיה כאן רק ערוץ

1. תאמינו לי, אתם לא רוצים לחזור לשם.

ומילה אחת לארגוני היוצרים שהשתוללו כל כך לפני כמה חודשים, כשערוץ 10 לא עמד בתנאי המכרז. קשה לשכוח את המראות הסקסיים של ההשתלטות על האולפן של גיא זוהר כדי ליצור רעש תקשורתי על הפרת תנאי המכרז. מסקרן מאוד איפה אתם עכשיו? למה לא שומעים אתכם? למה לא שומעים את קולות הניסור שלכם, ניסור הענף שכולכם התפרנסתם ממנו? אלפי משפחות יעופו כנראה למעגל האבטלה, ואני לא ממש שומע את קולכם עכשיו. שמעתי אותו חזק מאוד כשסירבו להפיק את "יגונה של אלמנה - סיפורה קורע הלב של כורדית שהגיע ליבנה". אז שמעתי אתכם צורחים כי ממש רציתם שיפיקו את הסרט הזה. חבל, יש לכם קול יפה ויצירתי מאוד. אה או. . . השמיעו קול!

לסיום, אם בסופו של דבר תשתנה הרגולציה, הערוצים ישדרו מה שהם רוצים והמסך יהיה מלא בבובליל ו"פרויקט מסלול", גם לא נורא, אם זה מה שהעם רוצה, תנו לו את זה. את החינוך תשאירו לבתי הספר, בואו נשקיע שם ב"הפקה מקורית ונאותה". הטלוויזיה מראש היא מכשיר חלול ומבדר ותו לאו. הלוואי שערוץ 10 לא יגווע, אני לא לגמרי בטוח שהפעם יתחולל הנס, אבל אם כן, תנו לו לשדר מה שהוא רוצה, שימות בכוחות עצמו או שיפרח כחבצלת. ימים יגידו.

שר השילוט והתחבורה

אתם בטח שמתם לב שלא מעט מבני ישראל כבר לא אתנו לאחרונה, וזה מפאת קציר הדמים בכבישים. כמות האנשים שנהרגה בחודש האחרון היא מטורפת, ואפילו אני לא זוכר ימים קשים כאלה. הטירוף, האיוולת וחוסר המעש הכללי איומים, אבל למזל כולנו יש שר תחבורה חדש במדינה, ישראל כץ שמו, והאיש לא נח לרגע.

גם הוא הבין שמה שקורה בכביש הוא איום ונורא, ולכן קם ועשה מעשה והחליט מיד, באופן בלתי מתפשר, לבצע מהפך בכבישים, ומשבוע הבא - אני מקווה שאתם יושבים - השילוט ישתנה מיד! כן-כן! מהיום שם העיר ירושלים למשל ייקרא בכל השפות "ירושלים" ולא כל מיני כינויים כמו "ג'רוזלם" ו"אל קודס"! מהיום הנהגים בכבישים לא יתבלבלו יותר, וגם אם שתו חמש בירות, הם יבינו שירושלים זה ירושלים ולא עפולה חס וחלילה! זה כמובן יוריד את מספר התאונות באופן דרסטי! כל הכבוד לישראל כץ שהבין איפה הבעיה וטיפל בה.

התוצאות כמובן בדרך! לירושלים, לא בדרך לאלקודס! כמו הגאולה! גם היא כבר באה. בהזדמנות זו אני רוצה למסור מראש את תנחומיי להרוגי סוף השבוע המתקרב, אלה ששמותיהם בוודאי יפורסמו אור ליום ראשון, אלה שלא שמו לב למהפך של ישראל כץ והלכו לעולמם סתם כי הכביש היה משובש או האכיפה שוב התרשלה. העיקר שירושלים היא ירושלים וישראל כץ הוא ישראל כץ.

נ"ב

ביום ראשון, יומיים לאחר פרסום הדברים האלה, יש לי פגישה עם השר ישראל כץ, פגישה שיזמתי כי יש בידי תכנית שיכולה אולי לעזור להקטין את הקטל בכבישים. אני מקווה שהוא לא יבטל את הפגישה אחרי שיקרא את מה שכתוב פה ויתעלה מעל שיקולים אישיים. אני מתכוון להגיע לירושלים בכל מקרה, ושוב תודה על השילוט החדש, גם לי זה יעזור לא להתבלבל חס וחלילה ולסטות למסלול הנגדי.

עניין שולי אחד

הייתי בסוף השבוע האחרון באילת בחופשה משפחתית מתוקה. חזרתי לחבב את העיר הזו, למרות טירוף הכשרות של בתי המלון שלה. אין לי שום בעיה עם איסור אכילת חזיר, אכילת בשר ללא חלב והימנעות מקלמרי. אני לא מצליח להבין את הצביעות של חוסר הדלקת הטוסטר בשבת, אי-הגשת קפה הפוך ואי-טיגון חביתה, כשכל זה קורה בזמן שעובדים יהודים בשבת מגישים לך מבחר כשר של מטעמים, בקבלה לוקחים כסף כשר בשבת והם ישמחו לקבל מזומן, ובכל מקום יש הופעות של רקדניות כשרות ושאר ירקות. רק טוסט אסור לעשות, וחלילה אין לבצע "ביצת עין" כי מישהו החליט שדווקא זה מכעיס את אלוהים. לא קרה כמובן דבר לא לי ולא לבטן שלי כשלא אכלתי חביתה בשבת בבוקר, אבל הצביעות הזו מעצבנת כל כך שהחלטתי להילחם בחוק הטוסטר, ומדי שבוע אני מתכוון לנג'ס למיטב נציגי אלוהים על פני האדמה עד אשר יחובר מתקן הקפה ההפוך לקיר ובא לציון האספרסו. כפול.

בשורה משמחת

ליברמן בחר מי יהיה השגריר הבא במצרים או לפחות הודיע על כוונתו לבחור.

בשורה משמחת פחות

השגריר הבא הוא מר כמיסה. עד לאחרונה הוא היה ראש מועצה כושל של חצור הגלילית, ממש לאחרונה הוא נחשד בשחיתות בפעילותו במועצה, והוא לא דיפלומט בעליל. הוא כן חבר בישראל ביתנו, הוא כן יודע ערבית, וזה יקל עליו להבין את המשפט שיסננו לעברו המצרים: עוף מפה ואל תחזור כי אתה מזכיר לנו את ליברמן.

עשר הערות לסדר

1. אם חלוץ רק היה אומר לא הכול היה בסדר. . . חלק היה בסדר. . . טעיתי רק קצת. . . טיפה . משהו! לא, חלוץ כמו חלוץ היה חוזר על הכול עוד פעם ונהנה אפילו יותר. ממלחמת לבנון השנייה אני מתכוון. טוב שהוא סגור בחברת ב-מ-וו. רק שלא יגיח משם לשום מקום עם הכנף שלו.

2. הנהלת המכבייה, אירוע הספורט הכי גזעני בתבל, לא הסכימה שהוועד למען גלעד שליט יחלק סרטים צהובים לבאי מופע הפתיחה ולמשתתפים כי "זה לא תוכנן מראש ואי אפשר בהתראה קצרה כל כך להכניס אנשים עם שקים לתוך האצטדיון". כן , גם על החטיפה הייתה התראה ממש קצרה, ואיפה אסון המכבייה כשצריך אותו באמת?

3. ראובן גרוס מת. תנחומיי למשפחה. אגב, אני מצליח להתגבר על הכאב העמוק, ואני מניח שעם הזמן אשרוד את המהלומה.

4. השבוע צילמנו אייטם לתכנית, ובו ערבים מנסים לשכור דירה ברמת השרון ובהרצליה. חברים, קשה לתאר את מפלס הגזענות בתוכנו. חייבים לעשות עם זה משהו לפני שיהיה מאוחר מדי או ליברמן מדי.

5. הנה הטוקבק להערה האחרונה, תחסכו: דבר ראשון צריך לזרוק אותך לים, אחר כך נטפל בגזענים.

6. אני שמח מאוד על ההישג בטניס, אבל אני מאמין שהשילוב של הקהל של יד אליהו ותרבות הטניס לא יחזיק מעמד לאורך זמן. בסופו של דבר מישהו יצעק שהשופט בן זונה.

7. הערה קטנה: אין לי שום כישורים צבאיים, אבל "גנץ" זה לא שם לרמטכ"ל.

8. דרעי חוזר. רמון הולך. הירשזון יושב. קצב נשפט. בנזירי מערער. איזה כיף פה.

9. "פולישוק" סיימה את העונה, וזה המקום לספר כמה כיף היה לגלות מדי שבוע שזו כן סדרה טובה, אפילו שהיה לי קשה בהתחלה, וכמה מוכשרים הספרי, ששון גבאי, חנה אזולאי הספרי, גיא לואל ושירי גדני. בטח תהיה עוד עונה.

10. ואני כן אוהב את הפרסומת עם הגדר של "סלקום". נכון , לא רואים את הצד השני; נכון, הגדר היא דבר מחורבן, אבל בכל זאת יש בתשדיר הזה עשרים אחוזים של תקווה שאפשר לעשות ליד הגדר גם דברים אחרים חוץ מלירות זה בזה, וזה מספיק לי לפרסומת אחת.

פתרון לחידה

מופז הוא הכי גבר, אבל לאחרונה מגלה אנמיות כללית וחבל. שבת שלום.

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים