ח"כ וקנין למזוז: לבטל הרשעת ח"כ חזן
ח"כ וקנין, חבר ועדת האתיקה של הכנסת קורא לאפשר לחזן שהורשע בפרשת ההצבעות הכפולות משפט חוזר. "הורשע על לא עוול בכפו", אמר

היום (ב') העבירה הוועדה לידי היועץ המשפטי מזוז חלקים מפרוטוקול דיון שקיימה בחודש שעבר, שעסק בקובלנות שהוגשנו נגד ח"כ רוני בר-און בעניין חלקו בהצבעות הכפולות. באותו דיון טען ח"כ וקנין כי בליל ההצבעות הכפולות ישב בקרבתו של חזן ולא הבחין בשום שלב כי הוא מצביע הצבעה כפולה.
בהודעה שפרסמה הערב ועדת האתיקה נאמר כי "הועדה אינה ועדת חוקרת, ולפיכך אינה יכולה ואין זה מתפקידה לבחון עדויות. לפיכך, הוועדה החליטה להעביר את החומר לידי היועץ המשפטי לממשלה בהסכמת חבר הוועדה, מכיוון שקיימת אפשרות שלדברים תהיה השפעה על בקשתו של חה"כ לשעבר יחיאל חזן למשפט חוזר".
ח"כ וקנין אמר ל- nrg מעריב: "ראיתי את הקלטות המלאות של ההצבעה הכפולה, שנחשפו בעקבות הגילוי על הצבעת רוני בר-און. מהצפייה בקלטות אין שום הוכחה לכך שיחיאל חזן הצביע פעמיים. אין שום עדות ישירה כזו שמישהו ראה אותו מצביע פעמיים".
ח"כ וקנין הוסיף ואמר כי "לדעתי הוא חף מפשע והוא הסתבך רק בגלל שניסה להוציא ללא רשות את פאנל ההצבעה עם 'המוח' ממחסני הכנסת".
חזן
שופט בית משפט השלום גזר עליו ארבעה חודשי עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי, והערעור שהגיש על ההרשעה ועל העונש נדחה.
תחילת הפרשה במאי 2003, עם קיום מרתון דיונים לילי על תקציב 2004. ח"כ ליצמן, שהבחין בליקויים בהליך ההצבעה, פנה ליושב ראש הכנסת, וזה הורה לקצין הכנסת וליועצת המשפטית של המשכן לחקור את הפרשה.
החקירה העלתה חשד לכך שהח"כים חזן וגורולובסקי הצביעו פעמיים: חזן במקומה של גבריאלי, וגורולובסקי במקומו של ח"כ גלעד ארדן. הפרשה המביכה הביאה לכך שבפעם הראשונה בתולדות הכנסת פשט צוות של חוקרי משטרה על המשכן, החרים קלטות, גבה עדויות וחקר ח"כים רבים במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה.
תוצאות החקירה הביאו להמלצת המשטרה להעמיד את השניים לדין. בעקבות זאת, פנה היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אליקים רובינשטיין לוועדת הכנסת וביקש ממנה להסיר את חסינותם לצורך הגשת כתבי אישום. על אף בקשת היועץ המשפטי והעובדה שגורולובסקי הודה בשיחה עם יושב ראש הכנסת כי אכן הצביע פעמיים, סירבה הוועדה להסיר את החסינות.
רק לאחר שהתנועה לאיכות השלטון הגישה בג"ץ בנושא, ביקש חזן מהוועדה להסיר את חסינותו, וזו נענתה לבקשה. בג"ץ, שנדרש לסוגיית הסרת החסינות של גורולובסקי בלבד, מתח ביקורת חריפה על ועדת הכנסת, ובצעד נדיר ביטל את החלטתה והחזיר את הכדור בחזרה לוועדה. למרות זאת, הוועדה סירבה גם בפעם השנייה להסיר את החסינות, אך זמן קצר לאחר מכן נחקק 'חוק החסינות' החדש, ומזוז הודיע כי בכוונתו להגיש כתב אישום נגד גורולובסקי.
בשנת 2007 גזר בית משפט השלום בירושלים חודשיים עבודות שירות ועוד חודשיים מאסר על תנאי על גורלובסקי, שהורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים. גורלובסקי הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, במסגרתו הודה בעבירות שיוחסו לו והפרקליטות התחייבה לדרוש עבודות שירות בלבד.