האח הגדול מוחק הכל
אמזון מחקה ספר דיגיטלי ממחשבי לקוחות שרכשוהו. למה? כי אפשר
בחודשים האחרונים רכשו כמה מאות לקוחות של קינדל שני ספרים דיגיטליים שכתב ג'ורג' אורוול: "חוות החיות" והקלאסיקה "1984". הם שילמו עבור הספרים, ואלו הותקנו במכשיר שלהם. אלא שאז, המו"ל של הספרים התחרט. הוא לא מעוניין שעותקים דיגיטליים של הספרים האלו יימכרו יותר עבור מכשירי ה"קינדל".
זכותו, אבל מי שקנה את העותק כבר קנה אותו, לא? אז זהו, שלא. אמזון ניצלה יכולת מיוחדת במכשיר, ובאמצעות הוראה מרחוק מחקה את העותקים של שני הספרים מכל המכשירים של כל הלקוחות שקנו אותם. זו לא בדיחה: אמזון מחקה את הספרים.
משהו כאן לא בסדר. אדם קונה ספר ולכן הספר שלו, לא? לא. בעולם הדיגיטלי רק לעתים רחוקות אדם קונה מוצר. ברוב המקרים הוא קונה רישיון להשתמש במוצר, הוא קונה עותק של המוצר, אבל המוצר לא נמצא בבעלותו. משום כך חברות כמו אמזון, אפל, מיקרוסופט וחברות נוספות, שמוכרות טובין דיגיטליים, מסוגלות לחדור למחשבים שלנו, לנגני ה-mp3 שלנו, למכשירי הקינדל שלנו, ולעשות בהם כרצונן.
המושג "קניין" מוגדר מחדש מול עינינו
כמה אירוניה יש בסיפור הזה. אורוול כותב ב"1984" על הדרך שבה הממשל הרודני מוחק קטעים שלמים מההיסטוריה כדי להתאים אותם להווה. למעשה, זו עבודתו של גיבור הספר, וינסטון סמית, במיניסטריון האמת. אמזון עושה אותו הדבר: המו"ל לא רוצה שהספר יימכר בפורמט דיגיטלי, אבל הוא לא מוכן להשלים עם ההיסטוריה, כלומר עם העובדה שישנם אנשים שכבר רכשו אותו. משום כך, הוא משנה בכוח את ההיסטוריה, והספרים נמחקים.
יש לומר: אמזון כבר התנצלה. היא הבינה שהאירוע הזה עשוי לגרום לה נזק בל ישוער. אך למרות ההתנצלות זכינו להצצה נדירה אל תוך הפער שנפער סביב המונח "קניין" בין העולם האנלוגי לעולם הדיגיטלי.
בעולם הישן,
עולם הספרים מנייר, כאשר קנית ספר יכולת לעשות איתו מה שרצית. יכולת לקרוא בו, להשאיל אותו, למכור אותו לשרוף אותו. בעולם החדש, הספר הדיגיטלי שקנית הוא לא באמת הספר שלך, ומשום כך בעלי עניין יכולים להשית עליך אינסוף הגבלות מטורפות.
ההגבלות האלו נובעות הן מטבעו החדש של המוצר, טבעו הדיגיטלי (ולכן בר העתקה בקלות מדהימה) והן מהסיבה הפרוזאית שפשוט ניתן לאכוף אותן. אף אחד לא יכול להיכנס אליך הביתה ולגרוס לך ספר מנייר, אבל מספיקה לחיצת כפתור, והוראה נשלחת אל מיליוני מכשירים שמוחקים בצייתנות וביעילות ספר דיגיטלי. זה מרגיז, זה מפחיד, ולמרבה הבהלה, זה ככל הנראה לא רק ההווה - זה גם העתיד.