עיר אחת. מדינה אחת

מי שתומך במגורי יהודים בשטח ערבי תומך גם בזכות השיבה הפלסטינית

בן-דרור ימיני | 21/7/2009 5:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תושבי ירושלים יכולים לרכוש דירות בכל חלקי העיר, אמר בנימין נתניהו רק שלשום. לא יעלה על הדעת, הוסיף נתניהו, לאסור על יהודי לגור בחלק כלשהו של ניו יורק. זכותו של כל יהודי להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, אמר השר בוגי יעלון בכנסת, לפני שבועות אחדים.

חסידי ברית השלום ההיסטורית, אלה שדגלו בהקמת ישות אחת, לא ידעו שהמגשימים שלהם יבואו, עם השנים, דווקא מהימין. משום שאת ההיגיון של נתניהו ויעלון, שמדברים לקהילה הבינלאומית, אפשר להפעיל גם בכיוון ההפוך. אם זכותו של יהודי לגור בכל מקום, בירושלים או בחברון, אז זו גם זכותו של ערבי.

מה בדיוק מתכוון נתניהו לומר לאמריקאים? שהוא מגביל את הזכות הזאת ליהודים? בשכונות מסוימות בירושלים, לשעבר יהודיות, זה כבר קורה. החלמאות הישראלית העניקה למאות אלפי פלסטינים ממזרח העיר, רובם מצביעי חמאס, תעודות זהות כחולות. אין שום אפשרות למנוע מהם לגור בגבעה הצרפתית או ברחביה.

נתניהו הרי מכריז שזכות תושבי העיר, על כל חלקי העיר, היא מוחלטת. חסידי המדינה הגדולה מוחאים לו כפיים. זה בדיוק מה שהם רוצים. הם טוענים שזכותו של כל יהודי להתיישב בכל מקום. לא רק בירושלים. גם בחברון.

וכי לא יעלה על הדעת למנוע מיהודי לגור במבנה היסטורי כלשהו בתוככי עיר האבות? זה בדיוק הטיעון של ארגון עדאלה, כשהוא עותר לבג"ץ בדרישה לאפשר לכל פלסטיני לגור בכל מקום בתוככי ישראל, גם אם, בשלב זה, באמצעות נישואים. השלב הבא יגיע. מי שתומך בזכות שיבה יהודית לאזורים מאוכלסים בערבים, תומך בעצם גם בזכות שיבה של פלסטינים לריכוזי אוכלוסייה יהודית בישראל. נתניהו ויעלון מצביעים על הדרך.
מוסקוביץ' ותומכיו בשירות חמאס

מי שמנצח על מחול החרבות הזה, שמתחזה בפיהם של נתניהו, יעלון ועדאלה לשיח זכויות, פעם של יהודים, פעם של ערבים, הוא לא אחר מאשר ארווין מוסקוביץ', יהודי אמריקאי שהקים רשת של מועדוני הימורים. היספנים עניים מפסידים כספים בבינגו, והכסף עובר לקרן צדקה. הקרן מעבירה מלגות לסטודנטים ולנפגעי אסונות באמריקה, אך בעיקר לביסוס ההתיישבות היהודית בתוככי אוכלוסייה ערבית.

סוגיית ירושלים אינה פשוטה. יש פתרונות. נכון שאין פרטנר לשום פתרון ולשום הצעה, אבל פתרון, או לפחות הסדר, הוא קודם כל עניין של אינטרס לאומי. בשלב הזה מדובר בהסדר חד צדדי. אין אינטרס ליצור עיר שכל כולה מוקדי חיכוך בין קבוצות יהודיות רדיקליות לבין פלסטינים תומכי חמאס. זה לא עובד בשום מקום.

קבוצות שונות, אתנית, לאומית או דתית, יכולות לחיות ביחד רק בתנאי שיש ביניהן מינימום משותף כלשהו. זה בוודאי

לא המקרה בירושלים. מי שמתנגד להתיישבות של פעילי האיסלאם הפוליטי בתוככי הרצליה איננו גזען. הוא רוצה למנוע עימות. אותו היגיון תקף גם למי שמתנגד להתיישבות של אנשי עטרת כהנים בתוככי הרובע המוסלמי בירושלים, או בקסבה של שכם.

ובכלל, האיוולת שטוענת ש"כל אדם זכאי להתיישב בכל מקום" מתאימה לקשקשנים. כשזה נאמר על ידי לאומנים יהודים - זה לא הופך את האמירה הזאת לרצינית יותר. במציאות, בניגוד לחלומות, יש קבוצות שזקוקות להפרדה. לא לשילוב.

נתניהו ויעלון טוענים שהם רוצים מדינה יהודית. הלוואי. הם עושים כל מאמץ כדי להקים לנו כאן לא רק עיר שחוברה לה יחדיו, אלא מדינה שחוברה לה יחדיו. מדינה בהתאם לחזון האימים של השמאל הרדיקלי, שונאי ישראל והחמאס. עיר אחת שאינה ניתנת לחלוקה. מדינה אחת שאינה ניתנת לחלוקה. החמאס רוצה מדינה אחת. מוסקוביץ' וחסידיו מקימים אותה.

בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים