אצבעות שחורות: טביעה לא מהונדסת

גוגל עוקב אחרינו, כך גם המשטרה, ועוד מעט יהנדסו גנטית תינוקות. אבל אנחנו? לנו מפריע מאגר של טביעות אצבעות

מיקי לוי | 26/7/2009 9:47

על דלת המקרר בביתי מונח מאגר ביומטרי קטן. לא משהו רשמי, רק כמה טביעות אצבעות של חברים ובני משפחה. אם אחד מהם יגנוב לי את שוקולד האגוזים שאני כל כך אוהב, אדע מיד מי זה. המאגר פשוט נוצר במקרה: חברים ובני המשפחה קוראים עיתונים. הדיו מהעיתונים נדבק לאצבעות. האצבעות נוגעות במקרר הלבן - והופ! טביעת אצבע חדשה למאגר. המדיניות שלי בהתחלה הייתה פשוט לא לנקות את המקרר, אבל כשלא נותר מקום לקחתי סילוטייפ ו"אספתי" באמצעותו את טביעות האצבע.

כמובן שהסיפור הזה לא אמיתי. אחרת, זה אומר שעברתי על החוק. אבל הוא ממחיש כמה קל לבנות מאגר כזה. כל מה שצריך בבית זה עיתונים, אצבעות ומקרר. מה זה אומר? שאין דבר פרוץ יותר מטביעת אצבע. שאנחנו משאירים אותן בכל מקום. לכן קשה להבין את כל הרעש סביב חוק המאגר הביומטרי, שנדון בימים אלה בכנסת.

פגיעה בפרטיות, זועק האחד. גניבת זהות, מתריע האחר 1984 זה כאן. גוונטאנמו בדרך. יש בזה משהו, כי בסך הכל הרגע הוכחנו כמה קל לגנוב טביעת אצבע. והרי קשה יותר להוכיח שטביעת אצבע היא לא שלך מאשר להוכיח שתעודת הזהות המזויפת היא לא שלך.

אבל אם זה נכון, זה אומר שעוד רגע, כשתניחו את העיתון ותלגמו מהקפה, גורלכם נחרץ. מטרתו של המאגר הביומטרי היא להילחם בדיוק בדברים האלה. שיהיה מאגר מסודר של טביעות אצבעות, יחד עם תצלום וסימנים מזהים אחרים, כך שבפעם הבאה שמישהו יזייף את טביעת האצבע שלכם, הוא יצטרך גם לעשות ניתוח פלסטי. אבל זה לא מעניין את לוחמי החופש והפרנואידים. בכל זאת, אנחנו חייבים קצת פרנויה בחיים, שיהיה מעניין.

אנחנו האח הגדול

נניח לרגע לעניין הפרדוקסלי, ונביט בצביעות של כל הסיפור. כמה מאיתנו משתמשים בגוגל, בידיעה שהוא עושה הכל כדי לדעת עלינו כמה שיותר? וכמה משתמשים בתוכנת "גוגל ארת'", שלוויניה מסוגלים לראות כל תנועה שלנו?

וכמה מתושבי ישראל תומכים במצלמות במעגל סגור שמותקנות בימים אלה במקומות ציבוריים - כדי להילחם בפשיעה הגואה? והאם מישהו יודע כמה פעמים קיבלה המשטרה נתוני תקשורת ואינטרנט על אזרחי

ישראל ללא צו בית משפט - שוב, כדי להילחם בפשיעה הגואה? לגבי האחרון יש תשובה ברורה: 755 פעם בחצי שנה. "חוק האח הגדול" קוראים לזה.

ומה עם העניין המדעי? איך קרה שמאגר ביומטרי של טביעות אצבע הוא סוף העולם, אבל "פריצות דרך" מדעיות, כמו האפשרות להנדס גנטית תינוקות, או לפחות לדעת מה הוא הקוד הגנטי של התינוק לפני שנולד, נחשבות לשיא הקידמה?

איך קרה שהפקת תינוקות, שעליה כתבנו כאן לפני חודש (ושנחשפה בסרט המצוין "גוגל בייבי" ) היא התקווה הגדולה של הרבה זוגות, אבל מאגר שנועד להילחם בגניבת זהות מרעיד את האדמה? בעצם, אולי חוסר הגבולות של המדע הוא דבר טוב. בפעם הבאה שיקחו מכם טביעת אצבע למאגר, פשוט תהנדסו לכם יד חדשה.