שנאת שמאלנים הפכה קונצנזוס
קובי אריאלי ועירית לינור מאפיינים את התקופה בה הימין החזק מכפיש שוב ושוב את השמאל המדולדל
לאיש אין ספק היום באשר ליחסי הכוחות בין שני המחנות. הימים הם ימי פריחתו של הימין. השמאל, גם המתון ביותר, נמצא במיעוט. ועדיין, מדובר על מאות אלפי אזרחים, שאוחזים בהשקפת עולם סדורה, מעמיקה, לעתים מורכבת, אבל תמיד יוצאת מנקודת הנחה של טובת המדינה.
המאבק האידיאולגי בין שני המחנות יתפוס ככל הנראה תאוצה רצינית, כשמימין ינסו להפוך את השמאל לחבורה של עוכרי ישראל, בוגדים, מלשינים ובלתי ראויים לבוא בקהל ישראל הלגיטימית. איך יודעים? מקשיבים לתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, בכיכובם של עירית לינור וקובי אריאלי, ומבינים עד לאן יכולה השנאה להוליך.
עד לפני כמה חודשים, עת חבר ללינור, היה קובי אריאלי חרדי נחמד, מוכשר, אינטיליגנטי, נעים הליכות. בשבועות האחרונים מתגלה אדם אחר לגמרי. אלים מילולית, מתלהם, לא רואה ממטר את כל מי שאינו חושב כמוהו. ובעיקר שונא.
זו אינה מסקנה. אלה דברים שהוא עצמו אמר בשבוע שעבר: "אני מתעב את השמאל, וזו זכותי". בתוכנית אחרת אמר: "הם מגעילים אותי". מגובה ברוח הגבית של עירית לינור, הוציא מעצמו אריאלי את מה שחבוי, ככל הנראה, אצל ימנים רבים, שאילו היו נותנים להם שעתיים בשבוע להשמיע את עמדותיהם, זה מה שהיו אומרים.
חשבנו שרדידות ואלימות מילולית שייכת רק לטוקבקים
לימניות "הפטריוטית" של לינור כבר התרגלנו. לפני כשלושה שבועות היא הציגה תיאוריה הזויה, שהשמאל היא בעצם תנועה שאשכנזים הקימו כדי שלא להתערבב עם הפרענקים. לטענתה, ברגע שפרענקים, כמו הסופר אלון חילו, למשל, יצטרפו לשמאל, יברחו משם האשכנזים וימצאו לעצמם עניין אחר לענות בו, נטול מזרחים.
אריאלי, כדרכו, הסכים אתה, ואז זרק את השני שקל שלו באומרו שהם מגעילים אותו. אם עד עכשיו חשבנו שרדידות ואלימות מילולית שייכת רק לטוקבקים שמגיעים אחרי כל מאמר "שמאלני", הנה לנו דוגמה שאפשר לרדת נמוך יותר. הרי השניים הללו כינו את חברי שוברים שתיקה "בוגדים, שצריך להכניס להם מכות".
אין לי טענות לאריאלי וללינור. כאלה הם. הטירוף מעביר אותם על דעתם כשמדובר בשמאל. קובי אריאלי? מי היה מאמין? הטענות הן כמובן כנגד יצחק טוניק, המפקד והעורך הראשי של גלי צה"ל, שאינו מוצא
לנכון להכניס מדי פעם גם איזה איש שמאל לעמדה החשובה של "המילה האחרונה". אם לשפוט לפי התגובות הקשות שאני שומעת, המחיר שטוניק ישלם הוא בבריחה של מאזינים, שאינם יכולים לקבל בשלוות נפש את מסע ההכפשות של השניים.
והכל עוד לפנינו. לכן יש מקום להזכיר את הצמד הזה. כי הם הדוגמא לאופן שבו עומד להתקיים העימות בין השמאל המדולדל לימין המחוזק. "שלום עכשיו", לדוגמא , שעושה מלאכה חשובה כשהיא מביאה נתונים על הגידול בהתנחלויות, תסבול מטר של קללות, נאצות וקריאות "בוגדים" על כל צעד ושעל.
עירית לינור וקובי אריאלי בטח ימציאו תיאוריות חדשות, בנסיון להפוך את השמאל לבלתי לגיטימי. הרי הם לא כמו הטוקבקיסטים. הם שנונים ומקוריים. והדיון הציבורי, שחייב להתקיים, ימשיך להידרדר, והשסע יילך ויגדל, עד שיגיע לרמה המסוכנת של קריאה פומבית לאלימות פיזית כנגד אנשי שמאל.
נא להמתין לטעינת התגובות
