קריסה מבהילה: המצב המדאיג של הכדורסל הישראלי
מפתה להאמין שהנפילה של העתודה לליגה השנייה נובעת מכשל נקודתי של שנתון חלש, אבל בואו לא נשלה את עצמנו. אם לא נרצה להפוך לגרסה מזרח-תיכונית של לוקסמבורג צריך לערוך רוויזיה באופן בו מגדלים שחקנים
דרושה רוויזיה. שי שני צילום: דני מרון
"חוץ מבלגיה," אמר, "אין לנו מה למכור נגד שום נבחרת. אנחנו פשוט לא בליגה." כואב כמה שהוא צדק. בלגיה אכן הייתה היחידה שישראל ניצחה, ובדיעבד מתברר שזה ממש לא קשור לעובדה ש"כוח צביקה" נחת ערב המשחק באי היווני השלו.
בית-הלחמי ודאי מקלל בסתר לבו את הגורל שהועיד לו את השנתון הזה. נבחרות גילאים צעירים הן מפעל הפיס: יש מאמנים שמקבלים את בורשטיין וגרין (חרוש) או את הלפרין ולימונד (שיבק,( ויש כאלה שצריכים להסתפק בסגל שכוכביו הם יחזקאל סקוורר ובן רייס. ילדים נחמדים, אבל לא כאלה שיכולים לקחת אותך לגמר אירופי.
מפתה להאמין שהנפילה התקדימית של העתודה לליגה השנייה נובעת מכשל נקודתי של שנתון חלש, אבל בואו לא נשלה את עצמנו: הכדורסל הישראלי חווה בקיץ הזה קריסה מבהילה לכל אורך החזית הייצוגית.
נבחרת הנשים חטפה בראש באליפות אירופה, קבוצות הגברים והנשים נפלטות מהיבשת בזו אחר זו, ועכשיו העתודה. השנתון הבא, בכיכובם של כרמל בוכמן ונמרוד טישמן, נחשב לעתיר כישרון, אבל אופס, גם הוא גלש למרתף של אליפות אירופה לנוער. מספרים שבקט-סל יש לנו כמה תותחים שכבר יודעים לעשות צעד וחצי שמאל. אולי בעוד עשור הם יצילו את המצב.
כששי שני נכנס לתפקיד יו"ר האיגוד, הוא לא דמיין שזה מה שמחכה לו. שני לא אחראי למפולת בכדורסל הישראלי, מדובר בתהליך מתמשך והדרגתי, אבל כמו עמיר פרץ במלחמת לבנון השנייה, זה קורה במשמרת שלו.
ובדיוק כמו אז, נראה שהענף מנוהל היום ע"י אדם שאולי לא אשם בהידרדרות, אבל אין שום סיבה לחשוב
שיש לו כלים לעצור אותה. בטווח הארוך, אם לא נרצה להפוך לגרסה מזרח-תיכונית של לוקסמבורג, צריך לערוך רוויזיה שלמה באופן שבו מגדלים כאן שחקנים; בטווח הקצר, נותר רק להחזיק אצבעות לנבחרת הלאומית בספטמבר בפולין, התקווה האחרונה שיכולה להציל את שאריות הכבוד של הכדורסל הישראלי באירופה.
Aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
