אובדן החירות: בין חורבן הבית לטביעת אצבע
בלי אלוהים האדם הוא סתם קציצה - ככל שהזנחנו את האמונה באל והצבנו את עצמנו במרכז, כך הפכנו יותר לעבדים. חוק הביומטרי הוא צעד נוסף לקראת הפיכתנו לאווזים בחוות פיטום
לא רק היהודים הפכו לעבדים, גם שוביהם איבדו את היכולת להגיע אל החירות כשהחריבו את מקור החירות, את נקודת החיבור של האנושות כולה אל בוראה – בהר הבית שבירושלים. בחטאי עמו, הפכה עבודת מקדש האלוקים לחסרת משמעות. הכוהנים עוד המשיכו להקריב קורבנות ולחשוב שהעבודה הטכנית בלבד, העצים והאבנים של בית המקדש, בלי ה "עשות משפט וצדקה" ויראת האלוקים, בלי החיים המוסריים הנדרשים מן האומה שבליבה שוכן המקדש האוניברסלי – העצים והאבנים לבדם, הם שישמרו עליהם מכל פגע.
העולם האלילי הרומאי ניצח בסיבוב ההוא כי היהודים הפכו את המקדש עצמו לאלילות. רומא החריבה בניין שכבר חרב היה מבחינה רוחנית והעולם כולו שקע אל תהומות העבדות. היום מחפשים שוב את הקשר אל הנצח באמצעות "מתקשרים" שונים ומשונים, באמצעות קיצורי דרך של לימוד זוהר וקבלה בלי תשתית בסיסית של קיום מצוות, וזה בעצם בדיוק אותו הסיפור. במקום לעבוד את האלוקים האדם עובד את עצמו כלומר הופך עצמו לעבודת אלילים.
אין זה פלא שתרבויות אליליות במזרח, אינן מצליחות להשתחרר מן השמאלנות הקיצונית, מן הקומוניזם שדבק בחלקן הגדול ותמיד בא עם האתיאיזם. הם פשוט החליפו עבודת אלילים פרימיטיבית, באלילות מתוחכמת יותר של עבודת האדם את עצמו. עולם בלי אלוהים הוא עולם שבו האדם מעמיד עצמו במרכז במקום את האל וזה תמיד נגמר במחנות ריכוז. בסין הקומוניסטית של היום עצורים מאות אלפי בני אדם במחנות כאלה ואבריהם נכרתים בעודם חיים ונמכרים לכל המרבה במחיר. בלי אלוהים האדם הוא סתם קציצה.
כמה דורות אחר החורבן החלו הרומאים עצמם לחפש את האלוקים ורבים התייהדו. אלא שאז צצה דתו החדשה של אותו האיש והציע קיצור דרך. חשבון דמים ארוך לנו עם הנצרות, ובכל זאת הצליחה זו להחדיר כמה מאפיינים של אמונה שנשאבה מן היהדות, אל תוך התרבות המערבית שקמה על גבי המסד של האימפריה הרומית המתפוררת. האגפים התנכיים יותר של הנצרות, אלה שנפרדו מן הקתוליות האלילית שמאמינה בשילוש ובמן אדם/אל שכזה – הצליחו להגיע לדרגות גבוהות של חירות. יש מי שקורה לזה יודאו –נצרות.
אני לא אוהב את זה אבל מבין מהיכן המושג הזה מגיע. ארצות הברית של אמריקה קמה על ברכי האמונה התנכית הזו והחוקה האמריקנית היא אולי מגילת החירות האנושית המרשימה ביותר שנוצרה על ידי בני אדם. אגב, היו מן האבות המייסדים שחשבו על העברית כשפה הרשמית
אבל גלי הפוסט מודרניזם – בריחת האדם מן האמונה ודבקותו בעבודת עצמו בלבד – הגיעו גם אל חופי ארצות הברית ופוררו לחלוטין את תשתית הערכים עליה הוקמה ארצות הברית. ברק אובמה הוא הנשיא האמריקני הראשון שאינו מייצג כלל את הערכים האמריקניים אלא ערב רב של ערכים פוסט מודרניים, ליברליים, מוסלמיים. מאוד ייתכן שתהליך ההתפוררות של האומה האמריקנית יהיה מהיר הרבה יותר מזה של האימפריה הרומית – הכל כיום קורה מאוד מהר – ואובמה עשוי להיות הנשיא האמריקני האחרון.
בינתיים, מן החירות האמריקנית לא נותר הרבה. עבודת האדם את עצמו הפכה את האמריקני, כמו את האדם בעולם המערבי כולו, לעבד במחנה ריכוז אחד גדול. זה לא ברוטאלי כמו בקומוניזם אבל זה מוביל אל אותה תוצאה.
בארצות הברית כבר משתילים לאנשים – בינתיים רק למי שמוכן – שבב אלקטרוני קטן, כן כמו שעושים לכלבים - כדי שהאח הגדול יוכל לעקוב אחריהם, אחרי הרגלי הצריכה שלהם, למכור להם יותר ביעילות, לפתות אותם לעוד ועוד ריגושים – לעוד ועוד עבודת עצמם. מחנה ריכוז כבר אמרנו? המספר אמנם לא על היד אבל בכל זאת - אני רק מספר.
איכשהו, למרות ההתקדמות הטכנולוגית האדירה של 30 השנים האחרונות, הורינו עבדו פחות שעות מאיתנו, קנו דירות תמורת הרבה פחות שעות עבודה, הלכו לישון בשעות נורמליות, היה להם זמן לילדים ולעצמם, אמהות רבות יותר יכלו להישאר בבית ולתת לילדיהן אמא במשרה מלאה, קניות הם עשו ביום ולא בעשר בלילה - היו הרבה יותר בני חורין מאיתנו. ככול ששמנו את עצמנו יותר במרכז, כך הפכנו יותר לעבדים.
השבוע מגיע להצבעה בכנסת הצעת חוק מטורפת של מאיר שטרית. חוק המאגר הביומטרי שיחייב את כולנו לתת טביעות אצבעות. אז הריני להודיע בזאת למר שטרית ולכל חברי הכנסת שירימו ידם בעד הזוועה הזו. טביעות האצבע שלי הן רכושי הפרטי. לא של המדינה ולא שלכם. גם אם מאה ועשרים חכי"ם יצביעו בעד – אני לעולם לא אתן לכם שום טביעות אצבע.
ההסברים על מניעת הפשיעה, לא מעניינים. אני לא מאמין לכם לשניה וגם אם אתם צודקים זה לא שווה את המחיר. זה שלא קמה כאן קול צעקה גדולה, רק מוכיח עד כמה הציבור התרגל לתודעה העבודתית. בשלב הבא ישתילו לכולנו את הצ'יפים האלקטרוניים האלה. יפתו אותנו – ואנחנו ניתפתה. בסוף יגדלו אותנו כמו אווזים – כמו בסין.
ועוד חוק שמסים להעביר. חוק הבחירות הממוחשבות. היום יש לנו לפחות יום אחד בכל ארבע שנים שבו כביכול אנחנו בני חורין לבחור. עכשיו הם רוצים למחשב את הקלפיות ושאנחנו נאמין שאף אחד לא ישחק עם התוצאות. בבחירות הפנימיות במפלגות הגדולות כבר עשו את זה. תשאלו את מופז מה הוא חושב על זה, תשאלו את מסאלה במפלגת העבודה, ותשאלו אותי, אין לי מושג לאיזה מקום הגעתי באמת בבחירות האחרונות.
"מחנכים" אותנו לפחד מן המקדש. שוטפים לנו את המוח לחשוב שהעבדות היא בעצם חירות. מן 'שיחדש' כזה שאורוול הסביר הרבה יותר טוב ממני. אין כמו השבוע בו חרב המקדש ואבדה החירות, להתעמק בנושא הזה ולנסות ולהילחם את מלחמות החירות הללו. אל תתנו לחוקים הללו לעבור.
נא להמתין לטעינת התגובות
