מחזון חברתי לעמותה, בעשרה צעדים
הגדירו מטרות ברורות, מהו שדה הפעילות, מי יהיו הפעילים ומאיפה תגייסו את הכסף. רישמו את העמותה על פי חוק, הקימו מוסדות פנימיים והתחילו להניע את המנגנון. לפני הכל: אל תשכחו לשאול את עצמכם האם אתם באמת צריכים את זה. שני רשמי העמותות לשעבר עם עשר עצות כיצד להפוך חזון חברתי גדול לפרטים קטנים. המדריך לפעיל החברתי, כתבה ראשונה
שיקולים חשובים אחרים הם היקף הפעילות המתוכנן של העמותה ודרישה מצד הרשויות לעבוד מול תאגיד רשום. במידה שאתם מתכננים לשלם שכר לפעילים או לקבל תרומות, אז יש לשקול ברצינות הקמת עמותה. מצד שני, אם מדובר בפעילות מקומית המבוססת בעיקר על מתנדבים, ייתכן שאין צורך בכך.
2. לאחר שהחלטתם כי יש צורך בהקמת עמותה, עליכם להביא את החזון שלכם לכדי הבשלה ולהפוך את הרעיון התיאורטי ה"גדול" לתוכנית ברורה עם פרטים "קטנים". הגדירו את שדה הפעילות, את מטרת הארגון, מי יהיו החברים והפעילים וכיצד הם יגויסו ומאיפה יבוא המימון לפרויקט החברתי הזה (ועל כך הרחבה מיוחדת בהמשך). שלב זה מחייב בירור בין המייסדים באשר למטרות העמותה ובאשר לדרכי הפעולה של העמותה למען הגשמת החזון שלה. את מטרות העמותה ואת הדרכים ליישמן יצטרכו המייסדים לפרט בטופס הבקשה לפתיחת עמותה. המסקנות שיתקבלו לאחר תהליך חשיבה זה עשויות להשפיע לעיתים גם על עצם הצורך בהקמת עמותה.
3. כעת כשאתם מגובשים יותר וכבר יכולים לדמיין את חזונכם מתגשם לכדי ארגון של ממש, עליכם להיערך לקראת היום החגיגי בו תעלו לירושלים למשרד רשם העמותות ויינתן אות הפתיחה להקמת הארגון שלכם. מספר דרישות טכניות שיש למלא לפני שעולים לירושלים: יש להוריד את טופס הבקשה לרישום עמותה מאתר רשם העמותות ברשות התאגידים ולמלא בו שמות מוצעים לעמותה, מען, מטרות ותקנון (האם מדובר בתקנון המוצע בחוק או בתקנון חדש). כמו כן יש לשלם את אגרת הרישום ולהכין תצהיר חתום על ידי המייסדים בנוכחות עו"ד על עצם הקמת העמותה ואי הרשעה בעבירות מסוימות כמפורט בטופס.
ככל שמחליטים כי לעמותה יהיה את התקנון מצוי בחוק העמותות, יש לשים לב לתיקונים הנדרשים על ידי מס הכנסה לצורך הכרה במוסד ציבורי לצורכי פטור ממס הכנסה, ולהחתים את המייסדים גם עליהם.
4. היום הגדול הגיע: נוסעים לרשם העמותות. אל טופס הבקשה לרישום עמותה יש לצרף את שובר תשלום האגרה (853 שקל נכון לשנת 2009) אותו ניתן לשלם באינטרנט דרך שירות התשלומים הממשלתי.
שימו לב שמכיוון שרישום העמותה לא יעשה באופן מיידי (למעט במקרים של הצלת חיים), הרי שניתן לשלוח את המסמכים הללו דרך הדואר. לאחר הגשת הטפסים יתקבל מספר בקשה: אין זה מספר העמותה ועל כן עדיין לא ניתן לבצע פעולות בשמה. במידה שלא יהיה צורך בתיקונים או בהשלמות, הרי שתוך שבועות ספורים תירשם העמותה ותעודת ההתאגדות תישלח בדואר למען שנרשם בבקשה.
5. כעת ניתן להקים את מוסדות העמותה, אשר יפיחו חיים בגופו של הארגון החברתי החדש שזה עתה נולד:
* אסיפה כללית: גוף הכולל את כל חברי העמותה ומתכנס לפחות פעם בשנה במסגרתו בוחרים את המוסדות השונים של העמותה. בפני האסיפה מוצג הדוח השנתי של העמותה שכולל חלק כספי ומילולי.
* ועד מנהל: נבחר על ידי האסיפה הכללית ומהווה את הגוף הניהולי של העמותה. בסמכות הוועד למנות מנכ"ל והנהלה לעמותה, אשר יבצעו בפועל את מלאכת הניהול היום-יומית.
* ועדת ביקורת: האסיפה הכללית בוחרת גם ועדת ביקורת, אשר מפקחת על התנהלות העמותה ומוסדותיה השונים. לוועדה זו ניתן למנות חברי עמותה, אשר אינם חברי ועד מנהל, או רואה חשבון חיצוני. על הוועדה להגיש דו"חות ביקורת, ולחבריה אחריות גבוהה על הנעשה בעמותה.
* על פי הצורך ניתן למנות גם ועדת כספים, ועדת השקעות, ועדה מקצועית וועדות נוספות.
6. לחברי הוועד המנהל אחריות משפטית אישית כבדה בכל הנודע לנעשה בעמותה. לכן כעת יש להחליט האם הארגון זקוק לשירותיהם של אנשי מקצוע חיצוניים - בעיקר ייעוץ משפטי ורואה חשבון. במידה שהעמותה נתמכת או בעלת מחזור של למעלה ממיליון שקל יש צורך בהעסקת רואה חשבון חיצוני כמבקר. שירותיו של יועץ משפטי נחוצים בעיקר במגע מול הרשויות והרגולטור - רשם העמותות, רשות המסים, החשב הכללי, רשויות מקומיות, גופים מממנים והן מול ספקים שונים. כמו כן בכל הנוגע לדיני עבודה, מיסוי ונושאים
7. כעת עליכם להתחיל להניע את גלגלי המנגנון: לגייס פעילים ותומכים, להפיץ את דבר העמותה לציבור, להקים אתר אינטרנט, רשימת דיוור ואולי גם ניוזלטר שבועי, לרתום את משאבי האינטרנט - רשתות חברתיות ופורומים - לטובת המיזם ולבסוף גם להבין האם הארגון זקוק לשירותיו של משרד יחסי ציבור המתמחה בטיפול בארגונים חברתיים. כאשר מדובר במאבק או מיזם שמהותו שינוי דעת הקהל או השפעה על מוקדי קבלת החלטות, הקשר עם התקשורת הוא חיוני ועל כן חייבים להבטיח חשיפה נאותה.
8. אחד הנושאים הכאובים ביותר בתקופה זו הוא מקורות המימון של העמותות. המימון יכול לבוא ממקורות פרטיים - קרנות, תורמים והציבור הרחב - או ממקורות ציבוריים כגון מערכת התמיכות של המדינה, הרשויות המקומיות, ועדת העזבונות, מפעל הפיס, ביטוח לאומי, הקדשות ציבוריים ועוד.
במקרים מסוימים העמותה יכולה לגייס כספים באמצעות מכירת שירותים או פעילות בעלת אופי עסקי אחר, אך הקריטריונים לכך רבים ומורכבים וכדאי להתייעץ עם גורמי המקצוע השונים לפני שעושים פעולות אלו. תחום זה דורש התמחות בזיהוי מקורות המימון הרלוונטיים ועמידה בתנאי סף של הגוף התומך. חשוב לזכור: המדינה לא תסכים לתמוך בעמותה שפעילה פחות משנתיים.
9. בשלב זה חייבים להבין את שני מושגי היסוד של עולם העמותות, שבלעדיהם לא ניתן לפעול ולהצליח: "אישור מנהל תקין" ו"סעיף 46". מדוע הם חיוניים ואיך משיגים אותם?
* אישור ניהול תקין: בלעדיו הרשויות לא יעניקו תמיכה או יקנו שירותים מעמותה. האישור מוענק על ידי רשם העמותות וכדי לקבל אותו יש להגיש שורה של מסמכים ולעמוד בתנאים של ניהול תקין המפורטים בחוברת שניתן להוריד מאתר רשם העמותות.
* סעיף 46 (לפקודת מס הכנסה): מדובר באישור אשר מכיר בגוף כמוסד ציבורי, אשר תרומה לו מזכה את התורם בזיכוי ממס בשיעור של 35%. המשמעות היא שהעמותה שמקבל אישור זה אטרקטיבית יותר לתורמים, אשר חלק מתרומתם תוחזר על ידי הזיכוי. על מנת לקבל את הסעיף יש צורך במילוי טפסים ושאלונים ועמידה בקריטריונים המפורטים באתר של רשות המסים.
10. חשוב להבין: הקמת העמותה היא רק הצעד הראשון בדרך להגשמת החזון החברתי. תפעול עמותה מצריך תחזוקה שוטפת וביורוקרטיה לא מעטה. במהלך השנה יש להגיש מספר דו"חות לרשם העמותות ולרשויות השונות. העיקריים שבהם הם הדו"חות הכספיים והמילוליים שיש להגיש עד סוף חודש יוני של כל שנה, הודעות שוטפות על מינוי חברים במוסדות העמותה ודו"ח הוצאות והכנסות לרשות המסים.
יש לזכור, כי ארגונים חברתיים הם אמנם הלב הפועם של כל חברה ואין מחלוקת באשר לחשיבותם וחיוניותם, אך עליהם לפעול בחוכמה וביסודיות בכדי למנוע עוגמת נפש למייסדיהם ואת שברו של החלום. בהצלחה.
הכותבים הם רשמי העמותות לשעבר וכיום בעלי משרד בוגט-קידר לייעוץ משפטי לעמותות וארגוני המגזר השלישי
נא להמתין לטעינת התגובות
