כמו בובה על חוט
דודו טופז הגיע אלי עם עיניים נוצצות ורעיון לספר לילדים סיפור לפני השינה. יותר מ-20 שנה אחרי ושעות לאחר ההתאבדות אייל גפן תוהה מי הבובה כאן
הוא בא אחרי שעתיים, מרוגש עד עומק נשמתו. הוא אחז בידו בובה גדולה, אם אני זוכר נכון זה היה עכבר עם משקפים. הוא הניח את הבובה על שולחני הוא כיסה אותה בשמיכת פוך פתח ספר ילדים והקריא לה סיפור.
עיניו נצצו, הוא התעכב על כל משפט ושחק שלל תפקידים, מדי פעם הוא פנה אל הבובה ושאל אותה אם היא מבינה
ואם היא רוצה הסברים. זה לקח לא מעט זמן וכשהוא סיים הוא ניגב את פניו אולי מזיעה אולי מאיזה טיפה או שתים של דמעות.רגע קסום שאני לא אשכח.
שאלתי אותו ומה? והוא אמר לי, "הורים קוראים לילדים שלהם סיפור לפני השינה, מהיום אני זה שאקרא סיפורים לילדים לפני השינה, נקרא לזה דודו מספר גולו". צילמנו פיילוט ותוך חצי יום זה הפך ללהיט.
חשבתי לעצמי הבוקר אחרי ששמעתי, שאולי דודו עצמו היה הבובה. הבוקר הוא היה בובה תלויה על חוט.
נא להמתין לטעינת התגובות
