בעיניים פתוחות: דודו נשאר לבד
טופז השתגע ואף אחד באמת לא עזר לו לרדת בזמן מהגג. אז הוא קפץ. עכשיו הוא ייגרע במהירות מהתודעה הציבורית, בלי שלחבריו יהיה הרבה מה לעשות, מחשש שיבולע גם לקריירה שלהם
כמו אותם פושעים שנגררים כמעט בעל כורכם, כדבורים אל הצוף, לזירת הפשע שחוללו, כך עבר שם טופז, בוודאי מבין כבר אז שלא יוכל להימלט מהעולם שנסגר עליו. החבצלת הזאת נפחה הבוקר את נשמתה במלוא הדרה, ונבלה באותה מהירות כשהכותרות באתרי האינטרנט שרפו את המסך, עם הסוף הידוע הזה שלא היתה לו אופציה אחרת.
ברגע אחד הכל נגמר. המושג "דודו טופז", שתי מילים שהיו מילים נרדפות לכל מה שגבר רוצה בחייו – כישרון, מראה מצודד, אהבת נשים, רווחה כלכלית וחופש לעשות ככל העולה על רוחך, ועוד במדינה קשת יום כשלנו – התפרק לרסיסים בעוצמות שלא חווינו עדיין במקומותינו.
היו כבר פוליטיקאים, אמנים וגיבורי תרבות שריסקו את עצמם אל האספלט או תקעו כדור ברקה, אבל אני לא זוכר שמישהו קפץ בעיניים פתוחות, מרום הקומה ה-50 של עזריאלי, וזה רק בגלל שהפסיקו לאהוב את מה שהוא עושה בטלוויזיה.
כשהתבררה נפילתו, התחיל גם הוויכוח הגדול לגבי מהותו. היו שהמשיכו לחבק אותו גם אחרי שהתבררה אכזריותו, והסבירו זאת בכך שפך לקורבן של האליטה השנואה בתקשורת, זאת שמחליפה גיבורים וריגושים בקצב שבו מהנדסי מזון תזזיתיים מעדכנים כאן את טעמם של מעדני חלב. אחרים שמחו בנפילתו, כפי שהם שמחים בהתרסקות של כל מי שמוכשר, יפה ומוצלח מהם.
אפילו במוות הפרטי שלו מתבררת שוב ושוב קלונה של הרשות המנהלת את המדינה הזאת. טופז היה פרא אדם וראוי לעונש כבד, אבל אף אחד מילדיו, נשותיו ובני משפחתו, לא היה ראוי לקום הבוקר ולקרוא את הזוועה הזאת בלי הכנה מוקדמת. מי במשטרה, בשב"ס, במד"א ובכלל, מיהר לרקוד על הדם? הילדים היו ראויים לדיווח אחר, אבל מעבר לחורבן שאיתו הם חיים כבר חודשים, מצטרף עוד ליקוי מאורות שירדוף אותם לתמיד. מי יחקור? מי ייתן את הדין? כשרואים מי אלה שעומדים בראש המערכות האלה, אתה קולט שהם לא מבינים מה הבעיה בכלל.
קשה לחיות פה, אבל למות
טופז, גם בגלל שפגיעתו היתה אכזרית בשדרה המרכזית של אנשי תקשורת בישראל, בטלוויזיה, בעיתונות ובפירסום, ייגרע מהר מאוד מהתודעה הציבורית, בלי שלחבריו שהלכו והתמעטו בחודשים האחרונים, יהיה הרבה מה לעשות, מחשש שיבולע גם לקריירה שלהם.
בסרט 'להרוג את סמוצ'י' מוצא את עצמו רובין ווילמאס בתפקיד רנדולף שמיילי, נזרק לרחוב לאחר שפוטר מעבודתו כמארח בתוכנית ילדים מצליחה, בזמן שהמחליף שלו, שלדון מופס (אד נורטון) המגלם קרנף סגול בשם סמוצ'י, הופך להצלחה מסחררת. ראנדולף הופך לאט לאט למושג והוא רוצה להרוג את סמוצ'י. טופז, כמו רנדולף שמיילי, השתגע ואף אחד באמת לא עזר לו לרדת בזמן מהגג. אז הוא קפץ.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם