אפליה בבית הספר: גזענות בחסות ממלכתית
יש מוסדות חינוך שאינם רוצים עוד תלמידים ממוצא אתיופי - והצדק איתם. יש בתי ספר שאינם רוצים אותם - וזו גזענות
באיזורים מסוימים בארץ הולכות ונוצרות שכונות אתיופיות. זו מדיניות אנטי-פטרונית. הכוונה טובה. התוצאה פחות. כך נוצרים גטאות לאתיופים. הוותיקים עוזבים. המחירים יורדים. האתיופים קונים. בתי הספר אמורים לקלוט את האתיופים. ריכוז גדול של בני העדה בבית ספר אחד גורם לתהליך דומה לזה שקורה בשכונות מגורים. הוותיקים מחפשים בתי ספר אחרים. בבתי ספר מסוימים נוצר, או עלול להיווצר, ריכוז גדול של אתיופים. זה כבר קורה.
בשנים האחרונות היה ריטואל קבוע של האשמה בגזענות. זה קרה ליצחק בוכובזה, ראש עיריית אור יהודה, שהתנגד לקבלת עוד ועוד תלמידים אתיופים לבתי הספר שבאחריותו. המדינה כולה התגייסה לגנות אותו. הוא הפך לגזען האולטימטיבי.
האם זו הייתה גזענות? לא. זו הייתה צביעות. משום שאלה שצעקו עליו - לפחות רובם - ראו אתיופים בעיקר על מרקע הטלוויזיה. לא בשכונה שלהם, וגם לא בבית הספר. כמה קל ונוח להיות בעד אינטגרציה המונית כאשר אתה חי בסביבה מדושנת ולבנבנה. האם מישהו מהזועקים הללו היה מוכן שהילד שלו ילמד בבית ספר שבו שישים אחוז מהתלמידים, או אפילו ארבעים אחוז, הם ממוצא אתיופי? התשובה ידועה. אבל הצבועים חכמים בלצעוק על אחרים.
תלמיד אתיופי שווה לכל תלמיד אחר. אלא שהרקע של חלק מהתלמידים מחייב תגבור. חלקם חדשים בארץ. חלקם גדלים בבתים שבהם העברית עדיין חסרה. כך שהריכוז שלהם בבתי ספר מסוימים הוא גרימת עוול לכל התלמידים. הפתרון הוא בפיזור שווה. צריך לקבוע מכסת מקסימום, למרות שבג"ץ התנגד למכסה כזאת. אם אין מכסה, התוצאה היא שבתי ספר מסוימים עלולים
בשנים האחרונות הופנתה אצבע מאשימה לבתי הספר הדתיים בפתח תקווה. ולא בצדק. משום שמי שקולט את האתיופים הם רק, או כמעט רק, בתי הספר הממלכתיים-דתיים. ברובם נעשית עבודת קודש של שילוב. תלמידים ממוצא אתיופי הופכים לחברי אמת בבתי תלמידים ותיקים. אינטגרציה למופת.
הבעיה מצויה בבתי הספר הפרטיים, שיש להם כל מיני שמות, כמו "מוכר שאינו רשמי". אלה בתי ספר סלקטיביים. גזענות כחול-לבן. זה קורה במערכת החרדית-אשכנזית נגד מזרחים, וגם במערכות אחרות. למעשה, זה קורה בכל מוסד חינוכי שקיבל היתר לסלקציה. יש גם בתי ספר סלקטיביים מטעם העירייה, כמו בית הספר לטבע או אמנויות בתל אביב. אלא שהללו חייבים לקבל תלמידים מכל איזורי העיר. תערובת של סלקציה ואינטגרציה.
בתי ספר סלקטיביים הולכים ומתרבים, משום שחקיקה חדשה מאפשרת להם לקבל מימון מהמדינה. בתי הספר הללו מסרבים לקבל אתיופים. כך נוצרים, במערכת החינוך, גטאות לשחורים מול גטאות ללבנים. כך פוגעים בחינוך הממלכתי. כך יוצרים גזענות.
כמאה תלמידים אתיופים יגיעו בעוד פחות משבוע לבית הספר וימצאו שער נעול. בתי הספר הפרטיים מסרבים לקבל אותם. שר החינוך מבין את חומרת הבעיה. בשבוע שעבר הוא אמר, בעניין בתי הספר הסלקטיביים, ש"נוצרה מציאות בלתי נסבלת ומעוותת". הוא צודק. אלא שבניגוד לח"מ, הוא אינו פובליציסט. אם בתי הספר הללו מפרים הוראות - הם אינם זכאים לאגורה אחת מהמדינה.
שר החינוך מוסמך להורות על הפסקת תקצוב. אם הוא לא עושה את זה - הרצון הטוב שלו שווה לקליפת השום. זה לא הזמן להצהרת כוונות. זה הזמן למעשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם