מגמה ירוקה: לימודים ידידותיים לסביבה בכפר הירוק
בניית קינים לתנשמות, טיבוע ציפורים וטיפול בפקעות של נרקיסים. אורי שצ'יגובסקי ביקר בכפר הירוק והופתע לגלות תוכנית לימודים סביבתית חובקת עולם. אז הוא נזכר שאין דבר חדש בניסיון לחבר את התלמיד לסביבה, א. ד גורדון כבר חינך את תלמידיו כי העשייה והחוויה הן הקושרות את האדם עם הצדדים העלומים של הטבע
אז אם כבר בעתיד עסקינן בו נדלג לעתיד הרחוק, כל כך רחוק שהוא איננו מצליח לדגדג את הרשתית של הח"כ הממוצע אני מדבר על התאריך השניים בספטמבר. ביום השני ללימודים כבר לא יבוא אף פוליטיקאי לבתי הספר וקרוב לוודאי שגם לא ישקיע המון מחשבות על מוסדות החינוך בארצנו עד הראשון בספטמבר הבא. התלמידים לעומתם ישארו במערכת חינוך כושלת, אלימה, צפופה, גזענית ומנוונת אשר מצליחה לשבור שוב ושוב את הסטנדרטים הנמוכים שהיא מציבה לעצמה.

בעוד שמצבה של מערכת החינוך כפי שהצגתי אותה כאן ממוצב, כאקסיומה של ברזל במוחי, הגעתי לבקר בערב הסיום של המחנה הבין לאומי למנהיגות סביבתית בכפר הירוק. הדיסוננס בין מערכת החינוך הקטסטרופלית שאני מכיר במהדורות החדשות לבין המראה האוטופי באותו הערב נראה, כלקוח הישר מהטריפטיכון של הירונומוס בוש (אם אתם לא מצליחם להבין את הדימוי סימן שכל מה שאמרתי על מערכת החינוך בארץ נכון. ובכל זאת: טריפטיכון - ציור או תבליט המורכב משלושה חלקים, לרוב לוחות, שהיה הצורה המקובלת של ציורי מזבח בימי הביניים ובתקופת הרנסנס).
כבר בכניסה קיבלו את פני צמד טווסים יפהפיים כחולי זנב שמסיירים במוסד כצמד מפקחים מטורזנים, וככל שהתקרבתי יותר
אבל תרשו לי לזנוח לרגע את הציניות ולומר בכנות שעל אף כל הבעיות שיש במערכת החינוך שלנו העובדה שמתוכה צמחה תוכנית מרשימה כמו תוכנית המצוינות הזו היא בגדר נס. תוכנית אשר ללא ספק מעמידה את הנושא הסביבתי בראש סדר העדיפיות שלה וכוללת בין מגוון הפעיליות שבה סדנאות שטח, בניית קינים לתנשמות, טיבוע ציפורים וטיפול בפקעות של נרקיסים וזה במקביל ללימודי מקצועות החובה.
אז כיצד יתכן שאותה מדינה שבסטנדרטים החינוכיים מתדרדרת לרמות של העולם השלישי דווקא היא הוכיחה שבתחום הסביבתי היא לא רק יכולה לשוב ולהוביל, אלא אף ליצא תוכנית לימוד מוצלחות אשר כעבור חמש שנים, שהיא פועלת במתכונת ניסויית מצליחה לייצר עניין ונבחנת כעת על ידי נציגים מטיוואן, דרום קוריאה, גרמניה, הולנד ופולין. את התשובה לשאלה הזו ניתן ככל הנראה למצוא בשורשינו החלוציים מאחר ובפועל אין דבר חדש בניסיון לחבר את התלמיד לטבע. מגמה זו הגיעה לשיאה בארצנו עוד בימיו של א. ד גורדון שחינך את תלמידיו כי העשייה והחוויה הן הקושרות את האדם עם הצדדים העלומים של הטבע וההוויה, שבהם מקור החזון, השירה ורוח הקודש.

את האתוס של גורדון מתחילות להשיב לחיים עוד ועוד קבוצות של חלוצים מודרנים המוכיחים, כי תלמיד מאושר ומוצלח הוא תלמיד שבשבילו שורש הוא לא רק ההפך מחזקה ודבורה היא לא רק נביאה. כך לדוגמה בישוב שדה צבי שבנגב החליטו להפריח את השממה ולהקים את בית ספר מרח"ב ראשי תיבות של מקום, רוח, חברה ובית. בית ספר זה נוצר כיזומה של הורי התלמידים ולמעשה בית הספר שייך בראש ובראשונה למשפחות התלמידים שהגיעו בקיץ על חשבון זמנם הפנוי לבנות ולסייד כדי ליצור בית ספר סביבתי המרכז פרויקטים של מיחזור ומעביר שיעורים רבים כולל כאלו בנושא חשבון ולשון בטבע, או כפי שאמרה אחת מהורי התלמידים "מי אמר שלומדים לספור אי אפשר לספור למשל פרחים או חיפושיות".
אז אפשר ללמוד גם אחרת והפלטפורמה הירוקה מעניקה הזדמנות לרענן את מערכת החינוך שלנו ולהוסיף לה את הגוון שאבד לה במרדף האין סופי אחר צינוי בחינות מיצ"ב למינהם. אני בטוח שתלמידי ישראל מודל 2010 יעריכו את השינוי ואחרי הכול הם הרי צפויים להיות "מנהיגי העתיד".
שנת לימודים פוריה, ירוקה ומוצלחת.