מי שומר על הרמטכ"ל שלנו?
אם ההבנה שאשכנזי אכן מאויים הועצמה בשל חשיפת סולטאני כבר לפני חודשים, כיצד הצליח גם רב"ט לואיס מסקוטה להסתובב ללא הפרעה בלשכתו?
מכתב האישום לא ברור עד כמה אכן היתה פה תכנית של ממש לפגוע באשכנזי. ספק אם לחיזבאללה היה מידע מוקדם שלראווי סולטאני יש גישה למכון הכושר שבו מתאמן הרמטכ"ל. גם כשנידב את המידע הזה בעצמו לא התמקד המפעיל שלו - לפחות על פי כתב האישום - בהכנות של ממש למבצע חיסול.
ברור שהארגון רוצה לנקום את מותו של עימאד מורנייה, מעשה שהוא מייחס לישראל. ברור שפגיעה באשכנזי היתה יכולה להיות הישג ענק עבורו. אם יש בידיו יכולות אמיתיות, מהסוג שנדרש למבצע שכזה, הן לא ניכרות בפרטים שפורסמו עד עתה.
הגילוי המוקדם יחסית של הפרשה מעיד על יכולות מרשימות של מערכת המודיעין. הן מעוררות מחשבה מי עוקב אחרי מי בישראל ובאילו אמצעים. אבל מי יעז להעלות מחשבות כפירה על האח הגדול, כשאומרים לנו שהוא מנע זה עתה פגיעה במפקדו של צה"ל.
וכאן אנחנו מגיעים לסיפור האבטחה. אשכנזי, אומרים, הוא קליינט לא קל. חושיו החייליים אינם מקלים על המאבטחים: הוא ער ודאי לסתירה שיש בכך שהאיש השולח מדי יום חיילים למשימות מסכנות חיים מסתובב עם שמירה צמודה ובולטת.
ברגע המכריע - אין תשובה
העובדה שהאבטחה סביבו היא באחריותה של יחידה צבאית (בהתאם להחלטת ממשלה, שקבעה שכל ארגון ביטחוני מאבטח את אנשיו שלו), שאנשיה כפופים לו - להבדיל מאנשי היחידה לאבטחת אישים של השב"כ, שאינם כפופים למאובטחים שלה - מסבכת את העניין עוד יותר.
יחידת אבטחת האישים המטכ"לית, שראשיתה ביוזמה מקומית של אנשי מילואים בימי רצועת הביטחון בלבנון, עושה בשנים האחרונות מאמצים להתמקצע. בצה"ל טוענים שדווקא על רקע הידיעה על סולטאני נערכה לה ביקורת של השב"כ, והיא עמדה בה בהצלחה. ועדיין, ספק אם יש בה ידע ונסיון כשל השב"כ - ובכל מקרה, היא מייצגת רק את מעגל האבטחה הקרוב ביותר, של המאבטחים האישיים המלווים את האישיות.
מה שמביא אותנו לשאלה המסקרנת הבאה: אם אכן סולטאני
נחשף לפני חודשים, ואם התודעה שאשכנזי אכן מאויים הועצמה בשל החשיפה, האם אין בכך כדי להעצים את תחושת הכישלון והמחדל בפרשת רב"ט לואיס מסקוטה? מסקוטה אמנם לא היה שייך ליחידת האבטחה, אבל בצה"ל מודים שהסתובב ללא הפרעה בלשכת הרמטכ"ל, והיה יכול לעשות שם דברים מסוכנים בהרבה מלגנוב אקדח שאינו יורה או פרטים של כרטיס אשראי.
מי מנהל את צד האבטחה היומיומי, השגרתי ושובר השגרה, של חיי הרמטכ"ל, ובאיזו יעילות הוא עושה זאת? מחדל אבטחתי בדרך כלל קורה באיזורים האפורים והשגרתיים. כך היה ברצח רבין או בהתנקשויות בנשיאים אמריקניים. הלקח מפרשיות שכאלה הוא בדרך כלל להכביד עוד יותר, להוסיף מספרים ומרחקים ומעגלים. אלא ששם בדרך כלל לא נמצאת התשובה, ברגע המכריע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם