מסתמן: אירלנד אישרה אמנת האיחוד האירופי
שנה לאחר שדחו במשאל עם את אמנת ליסבון, נראה כי במשאל הנוסף שהתקיים אתמול ניצחו תומכי האמנה. שר החוץ: מסתמן רוב מכריע

שר החוץ האירי, מייקל מרטין, מסר כי נראה שבניסיון השני נרשם "רוב מכריע" לטובת אמנת ליסבון. "אני מאושר בשביל המדינה", אמר מרטין. "זה טוב לאירלנד, מכיוון שאני מאמין שהעתיד שלנו נמצא באיחוד האירופי, ולא הייתה שום סיבה אמיתית להצביע נגד האמנה".
גם גורמים מהארגונים המתנגדים לאמנת ליסבון הודו כי ככל הנראה תומכי האמנה ניצחו במשאל שנערך. יחד עם זאת, התוצאות הרשמיות צפויות להתפרסם רק בשעות אחר הצהריים.
אירלנד היא היחידה מבין 27 המדינות שהציגה את האמנה למשאל עם – בעוד המדינות האחרות הסתפקו באישור הפרלמנט. ביוני אשתקד הצביעו 53% מהאזרחים נגד האמנה, אחרי קמפיין מסיבי של מתנגדי הרפורמה שטענו כי השינויים יפגעו בריבונות הלאומית. באישרור האמנה, מאפשרת אירלנד לאיחוד האירופי להתקדם לקראת רפורמה כללית במוסדותיו.
מאז משאל העם הקודם ניסו מנהיגי האיחוד האירופי למצוא פתרון, וביוני האחרון קיבל ראש הממשלה האירי בריאן קוואן ערבויות מעמיתיו, כי האמנה לא תפגע בסוגיות החשובות לאזרחים בתחומי הניטרליות הצבאית, המיסוי וההפלות. בעקבות זאת הוא הודיע על קיום המשאל החוזר.
אם אכן תאושרר אמנת ליסבון, תלוי עתיד האמנה בשתי המדינות האחרונות שצריכות לאשר אותה – פולין וצ'כיה. נשיאי שתי המדינות אינם ידועים באהדה לאיחוד האירופי ונמנעו עד כה מלחתום על האישור, אולם נשיא פולין אמר כי הוא יחתום רק אחרי האישור באירלנד. נשיא צ'כיה, וצלאב קלאוס, ממשיך לעכב את חתימתו, כנראה מתוך תקווה שהשמרנים יעלו לשלטון בבריטניה ויערכו משאל עם על הרפורמה.
אמנת ליסבון, אשר נחתמה בדצמבר 2007 ואמורה להסדיר את פעילותו של האיחוד האירופי,
האמנה קוראת לייסוד משרה חדשה של שר חוץ של האיחוד האירופי. השר, שתוארו יהיה "הנציב העליון של האיחוד לנושאי חוץ ומדיניות ביטחון", יחליף את שתי המשרות שקיימות כיום של ממונה על מדינות החוץ (אותו ממלא חאבייר סולאנה) והנציבה לענייני חוץ (בניטה פררו-ולדנר). השר ידבר בנושאי חוץ וביטחון בשמן של המדינות החברות, אולם יוכל ליישם רק מדיניות שהוסכמה פה אחד על ידי 27 המדינות.
עוד סעיף מציע לצמצם את הנציבות האירופית החל מ-2014. כיום יש 27 נציבים, אחד מכל מדינה חברה, אך לפי האמנה החדשה רק לשני שלישים מהמדינות יהיה נציב בזמן נתון והתפקידים יעברו ברוטציה כל חמש שנים, כך שכל המדינות יוכלו למלא את חלקן.