עלבון שנתי על שני גלגלים

משרדים אפלים, תור מעיק וטפסים מיושנים. להוריד את מחיר הביטוח לאופנועים זה טוב ויפה, אבל תייעלו קודם את חידוש הרישיון

דובי זכאי | 20/10/2009 16:30

ייסוריו של רוכב/ת הדו-גלגלי אינם מסתיימים בתעריפי הביטוח הגבוהים או בזלזול הנהגים בכביש. ההשפלה שלו מתחילה במשרדי המאגר הישראלי לביטוחי רכב, ה"פול" (תאגיד שמייצג את רוב חברות הביטוח). שהרי אף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח ביטוח חובה את רוכב הדו-גלגלי, לכן נאלץ הרוכב לקחת פסק מחייו, בן כמה שעות, כדי להסדיר את הביטוח השנתי.

סוכני ביטוח זריזים יכרכרו סביבכם על כל סוגי הביטוח, למעט ביטוח חובה לאופנוע/קטנוע, אלא אם יש לכם תיק ביטוח מכובד או שתסכימו לבטח את הדו-גלגלי גם צד שלישי. אמנם משרדי ה"פול" נמצאים מול גלי הים ביפו, סמוך לטיילת הציורית, אך הנוף - נשאר בחוץ.

באפלולית קומת קרקע של בנין משרדים, במשרד עלוב, שלושה פקידים מוגנים מאחורי דסק גבוה ומתנדנד. אחד הפקידים עסוק באופן קבוע בתיקון מכונת הצילום. הוא מסביר למכונה באמצעות קללות ומכות שתפקידה לצלם. שתי פקידות עוסקת במרץ בשיחה בניהן, ודרך אגב שולחים את הממתינים למלא טופס ולצלם במכונה המקולקלת.

חלק מהאנשים שמגיעים למקום לא גמרו ח' כיתות, או שאינם בקיאים בלשון העברית או שכחו את המשקפיים. כאן מתגלה אופיו החברתי של הרוכב הדו-גלגלי. אחד מהממתינים מתנדב לשמש כמתרגם לטופס. המתרגם מניח עין אחת על הטקסט לתרגום ועין שנייה שומרת על מקומו בתור הארוך. השאלה הכי לוהטת במשרד הדחוס:

"למי יש לפרוט לשקל?". בדרך כלל התשובה תגיע מהקצה השני של החדר: "בוא אבא'לה, תביא את העשר".

שלט קרוע ומלוכלך מסביר את התהליכים המסובכים לתשלום הביטוח: למלא טופס צפוף ומבולגן (כל הנתונים של ביטוח והמבוטח נמצאים במחשב של ה"פול"), לצלם את הרישיון, ולמלא טופס העדר תביעות. עתה, כשכל הטפסים בידך, נשארה לך רק מלחמת הישרדות על מקומך בתור. במהלך ההמתנה הארוכה נכנסים לחדר שליחים, חבושים בקסדות, ממהרים מאוד, "הייתי פה לפני שעה", "נשארה לי רק חותמת" ועוד. כמובן שהשרירי ביותר קובע את מיקומו בראש התור. כשתגיע לדלפק, תיפרד מסכום של 4,113 שקל במזומן (תעריף קשישים).

השבוע הכריזה ח"כ רונית תירוש שתגיש הצעת חוק חדשה להוזלת מחירי הביטוח בדו-גלגלי. אפילו קיבלנו ציטוט מובחר: "בביטוח חייבים להפסיק להסתכל על אנשים דרך מספרים יבשים ולהקשיב למצוקתם האמיתית". מילים כדורבנות. איך אומרים בעברית תקנית: יופי לך שנזכרת. אם כבודה מתפנה לעסוק ברוכבי הדו-גלגלי, אולי תוסיפי עוד פיסקה קטנה להצעת החוק: שנוכל לחדש את הביטוח בטופס, כמו במכונית, שיישלח אלינו הביתה. שנוכל לגשת לשלם בבנק או בדואר ולא לבזבז בכל שנה מחצית היום במפגש עם שלושה פקידים, מכונת צילום מקולקלת ותור מבולגן. בסכום שאנו משלמים מגיע לנו יותר. לא ביקשנו קפה, אבל יחס חם לא יזיק.