מרשת הפיצריות למרוץ לבית הלבן
מילד שחור בדרום הגזעני של ארה"ב, דרך הישגים משמעותיים בשוק הפרטי ועד לכניסה למרוץ במפלגה הרפובליקנית. פרופיל של הרמן קיין, המועמד הזניח שפתאום כולם מכירים
אבל התותחים הכבדים באמת, אלה שהתקשורת רודפת אחריהם, ולא להפך, לא הופיעו. מה גדולה הייתה האכזבה כשנאלצנו להסתפק בריק סנטורם ההזוי-למחצה, ובהרמן קיין, שפעם ניהל רשת פיצריות וכיום רוצה להיות נשיא ארה"ב.
קיין, שהתחיל את המרוץ כקוריוז חביב, הפך כמעט בין-לילה לאחד המועמדים המובילים. לא, בסוף הדרך הוא כנראה לא יהיה המועמד הרפובליקאי לנשיאות; אבל מצד שני, מי היה מאמין, רק לפני כשבועיים, שהוא ינסוק למקום השלישי בסקרים, בפער זניח מריק פרי ומיט רומני.
כילד שחור, שנולד לאם מנקה ולאב נהג בדרום הגזעני של שנות ה-40', קיין לא התחשב במה שניבאו הסטטיסטיקות למי שהתחיל את חייו בנקודת מוצא שכזו. הוא התקבל לקולג', השיג תואר ראשון במתמטיקה ולאחריו תואר שני במדעי המחשב, עליו עמל תוך כדי עבודה במשרה מלאה כמומחה לבליסטיקה בצי האמריקאי. משם עבר לשוק הפרטי לתפקיד של אנליסט בחברת קוקה קולה.
אבל את הפריצה הגדולה באמת עשה ברשת "ברגר קינג", שם הופקד על ניהול כ-400 מסעדות באזור פילדלפיה. בתוך כשלוש שנים הוא הפך את האזור, שעד אז היה הכי פחות רווחי מבין
לאחר מכן, קיבל לידיו את ניהול רשת הפיצריות הכושלת גודפאד'רס (Godfather's Pizza), הביאה לרווחיות בתוך תקופה קצרה, ואז רכש אותה מתאגיד פילסברי ביחד עם כמה שותפים.
כדי להוסיף גם ניחוח הרואי לסיפור הסינדרלה שלו, קיין הביס לפני כמה שנים סרטן שהתגלה אצלו בשלב מתקדם, בכבד ובמעי הגס. הרופאים נתנו לו סיכוי של 30 אחוז בלבד לשרוד את המחלה, אבל חמש שנים לאחר מכן הוא בריא כמו שור, ומצוי בעיצומו של מרוץ חייו לבית הלבן.
לדבריו, לו הייתה רפורמת הבריאות של אובמה בתוקף בזמן שנאבק בסרטן, כיום כבר לא היה בין החיים. זאת, מאחר והצליח לגבור עליו בזכות טיפולים אינטנסיביים שהוענקו לו באופן מיידי, דבר אשר (שוב, לדבריו) אינו אפשרי במודל הרפואה הציבורית שאובמה מבקש לכפות על אמריקה.
אם קיין הוא באמת הג'נטלמן הכובש שמשתקף מבעד למסכי הטלוויזיה, אפשר להניח שבימים האחרונים הוא שלח זר פרחים ענק למטה הבחירות של ריק פרי. מושל טקסס, בהופעה אסונית בעימות שנערך לפני כשבוע באורלנדו, איבד רבים מתומכיו. הצפי היה שאת השלל יקצור יריבו הגדול, מיט רומני, אבל בבחירות דמה שנערכו כמה ימים לאחר מכן בפלורידה, היה זה דווקא הרמן קיין שהגיח מתחתית ערימת המועמדים, והשאיר אבק לכל האחרים.
ההסבר לכך נעוץ בעובדה שלרומני יש תקרה אלקטורלית בקרב בוחרי הפריימריז הרפובליקאים. עבור האוונגליסטים מביניהם, הוא לא מספיק שמרן, יותר מדי מורמוני, ופחות מדי עקבי בדעותיו, אותן הוא מחליף בקצב שיכול לבלבל אפילו את יועצי הקמפיין שלו.
בסקרים החדשים הוא אמנם חלף על פני פרי ושב לעמדת המועמד המוביל, אבל מרבית הנוטשים של פרי עלו על העגלות של קיין ושל ניוט גינגריץ', שזוכה לעדנה מחודשת לאחר פתיחה קטסטרופלית שחווה הקמפיין שלו.
סוד הקסם של קיין לא קשה לפענוח: בתוך חבורה אפורה של פוליטיקאים מעונבים, שמדקלמים במונוטוניות מסרים משעממים אשר נוסחו בקפידה על ידי יועצי בחירות יקרים, הוא יורה פעם אחר פעם אמרות כנף קליטות ושנונות, אותן הוא מטבל בהומור, שכל כך חסר בדיון הציבורי בארה"ב.
הוא היחיד מבין המתמודדים שמימיו לא כיהן במשרה פוליטית, אך בכל עימות טלוויזיוני הוא עושה מחדש "בית ספר" לפוליטיקאים המקצועיים – אלה שכבר הופיעו בעשרות עימותים מאז התמודדו בגיל שמונה על נשיאות מועצת התלמידים של כיתה ג'.
בנוסף, הוא מביא עימו מסרים מהפכניים בתקופה משברית, שעל פניה דורשת פתרונות יצירתיים ודרסטיים, ולא שינויים קוסמטיים. על מנת להניע את הכלכלה האמריקאית, קיין מציע להרוס ולבנות מחדש את מערכת המיסוי השנואה.
בשלב הראשון של תוכניתו, הוא מבקש להחיל מס אחיד של 9 אחוז על מכירות, הכנסות אישיות, ורווחי תאגידים. לאחר מכן, בכוונתו לבטל לחלוטין את כל המסים הפדרליים, כולל מס ההכנסה, ולהחליפם במס מכירות אחיד של 23 אחוז (חלום ותיק של שמרנים רבים, שידוע בכינוי “Fair Tax”).
האתגר הגדול של קיין הוא לשרוד את השבועות הבאים בקרבה סבירה בסקרים לפרי ולרומני. מערכת הבחירות הזו כבר ראתה מלכים לרגע, כגון דונלד טראמפ ומישל בקמן, שהתמיכה בהם התפוגגה באותה מהירות מסחררת שבה הופיעה. במידה וישכיל לעשות זאת, קיין יזכה בצ'אנס נדיר מול ריק פרי בבחירות המקדימות באיווה, בהן רומני לא מתכוון להתמודד.
מיד לאחר מכן, הפרשנים יתחילו להריץ את הספקולציה המדהימה של דרבי אפרו-אמריקאי בבחירות לנשיאות. זהו בהחלט לא התסריט הסביר, אבל יש כאלה שכבר מתחילים ללחוש אותו, וזו כשלעצמה סנסציה שראויה לתשומת לב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם