כמיליון אבלים על פני הארון
הם הגיעו מכל קצוות הארץ, מכל קצות הקשת הפוליטית, בני כל הגילים. הם באו לרחבת הכנסת, לחלוק כבוד אחרון ליצחק רבין. צפופים ודוממים עמדו, מחכים לתורם לעבור על פני הארון, להיפרד. עד שליו"ר הכנסת לא היתה ברירה והוא נאלץ לבקש מהציבור: "אנא, אל תבואו יותר"
עד שעות הלילה חלפו על פני הארון כחצי מיליון איש, ותורים ארוכים וצפופים השתרכו לאורך כל קריית הממשלה בירושלים. לעתים היה נדמה כי הצפיפות תוביל לאסון כבד. קצת אחרי השעה 22:00 נתבקשו ההמונים האבלים, ממסוק משטרתי, להתפזר.
יו"ר הכנסת, שבח וייס, פנה בכלי התקשורת לציבור, לעכב את יציאתו לרחבת הכנסת עד לשעות הקטנות של הלילה. ואולם נראה כי הדברים לא השפיעו, וקהל רב המשיך לזרום מכל רחבי הארץ למקום.
במשך כחצי שעה ישבו אתמול בצהריים אלמנתו של ראש הממשלה, לאה רבין, ובני משפחתה בלשכתו של יו"ר הכנסת, בהמתנה לבואו של הארון. בחדר היתה דממה. מפעם לפעם התייפחה לאה בבכי חרישי.
בלשכה ישבו גם נשיא המדינה ורעייתו, שרי הממשלה, שר החוץ שמעון פרס, איתן הבר, שמעון שבס ונהגו של רבין.
"הייתה פה שתיקה, דומיית מוות. ישבנו ושתקנו חצי שעה ואיש לה ידע מה לומר", סיפר אחר-כך שבח וייס. "לאה בכתה. מותר לה לבכות. זה לא הזמן להעמדות פנים. היא איבדה בעל נפלא ואב נפלא", הוסיף יו"ר הכנסת, "היה פה שקט נורא בלשכה, קדרות איומה. זו היתה שתיקה שמדברת בעד עצמה, שתיקה רועמת".
סמוך לשעה 13:00 הוצב ארונו של ראש הממשלה ברחבת הכנסת. בני המשפחה יצאו אז כדי לעבור על פניו ולקבל את פני המנחמים. לאה, מחובקת עם בנה יובל, לצידה בתה דליה פילוסוף, הנכדים והנכדות ורחל, אחותו של יצחק רבין מקיבוץ מגרה, בכו לאורך כל הדרך.
שמעון פרס ניגש ולחץ ידיים בחום, טלי זלינגר-שחק, רעייתו של הרמטכ"ל, לא הצליחה לעצור את הדמעות. לאה רבין לחצה את ידי המנחמים - ולא אמרה דבר.
בין הראשונים לעבור על פני הארון היו גם חברי סיעת הליכוד, ובראשם ח"כ בנימין נתניהו. כשהתקרב לעברה של רעיית ראש הממשלה, נראה היה שהוא הופך מתוח יותר ויותר. ניכר היה בו, כי המפגש עם לאה רבין קשה לו. מבטו היה מיוסר והוא הזיע. כשהגיע ללאה החליפו השניים לחיצת ידיים קצרה. אחריו צעד משה קצב. גם הוא לחץ ידיים ללא אומר. רק עם בני בגין החליפה לאה רבין מספר מילים.
אחר כך התייצב הבן, יובל רבין, אל מול הארון ואמר קדיש
וממש בשעה ששערי הכנסת נפתחו לרווחה והמון אדם החל זורם כדי לעבור על פני הארון, יצאה משפחת רבין בדרכה חזרה לתל אביב. בדרכם הם בוודאי ראו את רבבות האנשים שעמדו דומם והמתינו לתורם, לחלוק לרבין כבוד אחרון.
ופתאום, בתוך הצפיפות הבלתי נסבלת, מישהו התחיל לשיר את "שיר לשלום". בהתחלה הצטרפו רק מעטים. אחר כך נשמעה שירה מכל עבר.
אלפים צבאו על הארון בשעות הראשונות. כוחות הביטחון איבדו מעט את השליטה, אך האלפים עמדו בשקט, נדחקו עד קצה גבול היכולת, אבל אף אחד לא דחף.
הרבה מאוד תלמידי תיכון היו שם. הרבה חיילים, צעירים ומבוגרים, חילונים ודתיים. וכולם הלכו ונדחסו וביקשו להישאר עוד ועוד.
היום, סמוך לשעה 12 בצהרים, תגיע משפחת רבין למשכן הכנסת, משם ייצא מסע ההלוויה להר הרצל בירושלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
