ראש ישיבת אלון מורה לא מתנער מהסרבנים
הרב אליקים לבנון לא מתנצל על השלט שהניפו שני תלמידי הישיבה נגד הפינוי. צה"ל לא צריך להיות במשחק הזה, אז שלא יאשימו שוב את הש"ג
לדבריו, "הם קיבלו החלטה של רגע, וכל הנושא הגיע אלינו בדיעבד. אם תלמיד שלי נסע באור אדום, אני צריך להתנער ממנו? אני עושה לו 'נו נו נו'. אז הישיבה לא מתנערת משני החיילים, אבל הם במצב בלתי אפשרי ופעלו מהבטן".
למה בלתי אפשרי? לא פקדו עליהם לפנות אף אחד. זה אפילו לא מעגל חיצוני.
"כל המעגלים זה בלתי אפשרי. הוא צריך לעצור חבר שלו מהכיתה מלהיכנס לאיזור? זה בלתי אפשרי. עצם העובדה שאנשים מוחים על שותפות צה"ל בדבר שהוא אקט פוליטי ללא משמעות ביטחונית, זה מחאה לגיטימית. לובשי המדים עצמם היו צריכים למנוע את זה. ואני לא מתכוון לסמלים, אלא לדרגות בכירות".
"הם היו צריכים להגיד למקבלי ההחלטות 'תוציאו אותנו מהמשחק הזה'. אבל הקצונה הבכירה לא עומדת בפרץ, אז הש"ג מרים דגל ובסוף מאשימים אותו. הייתי מצפה מהרמטכ"ל שימנע את זה. אני פונה אליו בבקשה שלא ייתן לצה"ל להיקרע".
אולי אתה זה שגורם לקרע?
"אנחנו שומעים את הטענה שזה יכול לפורר את צה"ל. צה"ל הוא צבא מספיק חזק כדי שלא יתפורר מזוטות כאלה. וסלח לי, אבל זה זוטות. ואם זה יפורר את צה"ל, אז צה"ל צריך להיכנס לחשבון נפש חזק. 'איפה אני ואיפה העם שלי, אני הרי צבא העם, אז איפה הייתי שהעם מפורר אותי מבפנים'? צה"ל צריך לשבת על המדוכה הזו ואני מוכן להיות שותף לזה. אני מקווה שצה"ל יפיק את הלקחים".
ומה הלקחים שלך?
"לחנך את התלמידים למצוינות, למסירות, ואני מחנך אותם ללכת לפיקוד, למרות שמ? דיחים אותם. לא להפסיק את המהלך החיובי שבו אנחנו נמצאים. אלה אירועים חד?פעמיים שמביאים תועלת, אולי לפעמים נזק. יש בוודאי גם זה וגם זה. ולהמשיך בכבוד ובראש מורם בידיעה שהדרך שלנו היא טובה ובריאה ותוביל להצלחה של עם ישראל של צה"ל".
הרב לבנון, בן 60, תושב אלון מורה זה 28 שנה. בצעירותו
אילו החיילים היו שואלים אותך אם להניף את הכרזה, מה היית מורה להם?
"יש שתי גישות. או שתגיד למפקד שיפטור אותך, שישלח אותך למשימות אחרות. מפקד עם ראש על הכתפיים יגיד 'מה אני צריך סרבנים, סעו לשלום'. או שתפגין ותשלם את המחיר. הייתי אומר להם מהן שתי הגישות, ותחליטו איפה אתם רוצים להיות".
"הם לקחו סיכון מחושב וידעו שילכו לכלא. אני מכבד מאוד את ההחלטות שלהם. לפעמים ש"ג מרים דגל שקצינים אמורים להרים. אילו היו שואלים אותי, יכול להיות שהייתי מייעץ לא להניף, אבל אחרי שהניפו? החלטה אמיצה, כי צה"ל מחוץ למשחק הפוליטי".
אבל הוא כן במשחק, עובדה שהוא קיבל פקודה לפנות.
"זה גרוע. צריך לגרום לו שייצא מהמשחק. והמחאה יכולה להיות קטליזטור - שאולי יש בו יסודות שליליים - אבל הוא קטליזטור לדבר חיובי. בלי זה, לא הייתה עולה הצעת החוק שעלתה השבוע (שיזמו חברי הכנסת אריה אלדד וציפי חוטובלי, הקוראת למנוע מצה"ל להשתתף במשימות של פינוי), והיא באה כתוצאה מזרז".
המשמעות של היסודות השליליים יכולה להיות שיסגרו לך את הישיבה.
"יכול להיות, אבל אני מאמין שישיבות ההסדר הוא גוף מספיק חזק ואיתן. אני חושש רק מהקב"ה ואם הוא יחליט שצריך לסגור את ההסדר עם הישיבה, אני אגיד 'ריבונו של עולם, תודה רבה, נתת לי מתנה לכמה שנים, לקחת. ה' נתן וה' לקח, יהיה שם ה' מבורך'. אני לא אתרפס בפני אף אחד 'בואו תשמעו וכו'. לפני שבועיים שני תלמידים שלנו סיימו קורס קצינים והולכים להיות קצינים בחי"ר. יוצאים מפה אנשים מצוינים בכל קנה מידה. בעשייה, בהתנדבות, בחיילות. אפילו בתורנויות מטבח הם מובילים".
מצטיינים, אבל בתנאים?
"דרג מדיני חייב להיוועץ עם הדרג הצבאי לפני שהוא מקבל החלטות. גם בית משפט מאפשר שיקול דעת למערכת המבצעת, למשטרה. אם יבוא הדרג הביצועי ויגיד לשר 'אני לא יכול לבצע את המשימה', אז לא נגיע למצבים האלה. לדעתי זה בדרג של המטכ"ל, שצריך לבדוק מול השרים איך מתקבלות פקודות כאלה.
בפקודות ביטחוניות ודאי שצה"ל כפוף לדרג המדיני, אבל פעולות פנים-ארציות? יבוא החוק וישים את הגבולות לשרים. שצה"ל יסתתר מאחורי החוק שמגן על צה"ל. משטרים טוטליטריים התפתחו כתוצאה מכפייה של הצבא לשרת את המערכת הפוליטית לכל מטרותיה".
אבל כרגע אין חוק כזה.
"עד שיש חוק, הצבא צריך להתנהל בתבונה ולהציב אמירות יותר נחרצות בפני שר זה או שר אחר. להגיד 'זו פעולה בלתי אפשרית'".
מתוך 52 ראשי ישיבות הסדר אתה במיעוט. רובם חושבים שזה אפשרי.
"לא עשיתי סקר, אבל כל אחד מראשי הישיבות סבור מה שהוא סבור. מבחינתי הכל לגיטימי, אינני מתווכח עם ידידיי, וזה לא ויכוח עקרוני אלא טקטי, מאוד טקטי".
אתה רומז שראשי הישיבות תומכים בסרבנות?
"חלק מראשי הישיבות פועל מטעמים טקטיים של כדאיות, של לא למשוך אש".
לא לפגוע בתקציבים?
"למה משלמים משכורת לח"כים שתומכים בטרור, או שעוברים על החוק? נפסיק להם את התקציב? הלוואי שזה היה קורה. עם היד על הלב, אילו את כל מה שלא חוקי במדינה היו מפסיקים לתקצב, הייתי מקבל את הדין בשמחה, אבל המדינה מתקצבת המון גופים שפועלים נגד החוק".
"ישיבת אלון מורה שולחת מאות תלמידים לשרת בצה"ל, חלקם נפצעו ושילמו בדמם. אם המדינה חושבת שבגלל האקט הזה צריך להפסיק את התקציב לישיבת אלון מורה, אז רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר. החיילים האלה, גם אילו לא היו בישיבת אלון מורה, היו נו? קטים אותה פעולה. עובדה שהשניים הקודמים (גדוד שמשון בכותל) לא באו מישיבת אלון מורה".
מחר יבוא חייל שיאמר שהוא לא מוכן לשמור על התנחלויות.
"זו לא מקבילה נכונה. אם מישהו מהשמאל יבוא ויגיד שהוא לא מוכן לבנות התנחלויות כי זה אקט פוליטי ולא ביטחוני - אני אהיה איתו ואתמוך בו ואומר שזה עוול להביא חיילים לבנות התנחלויות".
ואם אותו חייל יגיד שהוא מסרב לשמור על מאחז כי הוא לא חוקי?
"כשמישהו נוסע בשבת ועושה תאונה הוא נקט צעד שמבחינתי לא חוקי, אבל אני ארוץ להציל אותו. כי שמירת חיים היא מעל הכל. הגנה על חיים זה דבר ביטחוני. לשמור על חיי יהודים נכנס תחת פעולה ביטחונית. לפרק מאחזים או לבנות מאחזים זו פעולה לא ביטחונית. אין סימטריה".
ביטחוני, אבל נוגד את מצפונו של החייל.
"זה המצפון שלו? אז שילך הביתה. אני מקבל את זה בשאט נפש. מה זה משנה מה הדעות הפוליטיות? זה שיא האבסורד".
מה קרה לטיעון ההלכתי שהצגת לפני פינוי גוש קטיף?
"בעניין גוש קטיף המצב היה שונה לחלוטין. מבחינה הלכתית המצב היה שונה. היום אני לא מכניס את המישור ההלכתי, רק את הביטחוני".
החלוקה, שאותה מעדיף לבנון לשמור לבית המדרש, מתבצעת על רקע העובדה שבהתנתקות השטח נמסר לשלטון זר, לעומת פינוי מאחזים שבו השטח נשאר בשליטה ישראלית.
כך או כך, בסוף אתה ראש ישיבה שתומך בסרבנות.
"אני מסתייג מהניסוח הזה. הדבר נתון לשיקולו האישי של כל אחד ואני מכבד מי שמחליט שהפקודה היא פוליטית. סימנו אותי? אין בעיה, יסמנו. מה שהמערכת הצבאית תחליט - אכבד כל החלטה. אני חושב שזו תהיה החלטה שגויה לסגור את הישיבה, כי דרך של סתימת פיות היא שלילית בדמוקרטיה. אבל לא אתחנן על נפשי".
נא להמתין לטעינת התגובות
