מינוי היועמ"ש החדש: פשיטת רגל מוסרית
הוועדה הזו התבלבלה. כל מי שנתמך בטעות ע"י פוליטיקאי מיד סומן ונפסל. ואנחנו כבר שכחנו שפעם הסמכות לבחור יועץ משפטי היתה בכלל בידי הממשלה
אתמול אחר הצהריים נחשף באתר nrg מעריבהסיפור הבא: בעוד יו"ר ועדת האיתור, השופט תיאודור אור מקדם את מועמדותו של מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מתברר שרעייתו של השופט אור, מיכאלה שידלובסקי, מועסקת אצל אותו משה גל כיועצת חיצונית, בחוזה אישי המוגדר "חוזה אמון", ללא מכרז, ובעלות של מאות אלפי שקלים בשנה.
גם מיכאלה שידלובסקי היא שופטת בדימוס, נהנית מפנסיה שמנה של 100 אחוזים, והעובדה שקיבלה חוזה אישי מאפשרת לה השתכרות כפולה. השופט אור, שיושב בראש ועדת האיתור הזו כבר שבועות רבים ודיונים ארוכים, לא ראה לנכון להעלות את הפרט השולי הזה בפני חברי הוועדה. הוא מקדם את מועמדותו של מישהו לתפקיד המקודש של יועץ משפטי לממשלה, ולא טורח לספר שהמישהו הזה מעסיק את אשתו ומשלם לה הרבה מאוד כסף.
והכי גרוע: אתמול, כשעתיים לאחר הפרסום, כבר היה בידו של השופט אור מכתב הכשר רשמי, חתום על ידי עו"ד רז נזרי, העוזר הבכיר של מני מזוז, שמכשיר את השרץ. "על יסוד המידע שבפנינו, אין בידינו לנקוט עמדה בשאלה האם היה מקום לכך שהשופט אור ימסור מראש לוועדה את המידע הידוע לו. . .", כתב נזרי.
אם פרשה כזו הייתה נחשפת על אחד הפוליטיקאים, הוא כבר היה בחקירה. אם זה היה אזרח קטן, פשוט, הוא לא היה ישן בלילות בשנים הקרובות, עד שהיו מכריעים בעניינו. וכאן, איזו מהירות. תוך שעתיים. פתאום המערכת יעילה. דיונים שם נמשכים חודשים, כל החלטה נגררת שנים, כל חשד נגד פוליטיקאי ממוזמז שנתיים, כדי שבינתיים הוא יהיה מורתע וצייתן, אבל כשמישהו מהמשפחה מסתבך, הכל מתייעל. מהירות הבזק ממש.
מתברר שלשופטים זה מותר. להם, הכל מותר. בשמו של שלטון החוק, כמובן. מנהל בתי המשפט, השופט משה גל, מוכר כמי שמספק לשופטי העליון את כל מחסורם, מעניק להם שירותים, כיבודים וכבוד, בין היתר צי של מכוניות אאודי A6, שמקבל כל אחד מהם מהמדינה, שלא כדין. הוא ידוע גם כעושה דברה הנאמן, הדיסקרטי והיעיל של נשיאת העליון, השופטת דורית בייניש.
במצב הדברים, ומכיוון ששוב יש לנו שר משפטים לא ממושמע, זה ממש מתבקש שמישהו "משלנו" יהיה יועץ משפטי. משה גל הוא מועמד אידיאלי. המשימה הוטלה על תיאודור אור, שופט עליון בדימוס, עם ניסיון וקבלות וקריירה מוצלחת. למרבה המזל, אור ניהל את הוועדה שלו בשלומיאליות, עד שקרסה אתמול בקול רעש גדול. אגב, בפתיחת הדיון האחרון, ולדרישתו של ח"כ יריב לוין (שהתגלה בשבועות האלה כמשרת ציבור נאמן ואמיתי), הוסרה מועמדותו של השופט גל לתפקיד היועמ"ש.
היועץ המשפטי הכשיר, אבל הפרסום בכל זאת עשה את שלו. בסוף, יש גבול לכל תעלול. וזה היה הדבר החיובי היחיד שקרה בוועדה
הוועדה הזו התבלבלה. לקחה פירמידה, והפכה אותה על הראש. תפקידה של ועדת האיתור, בסך הכל, הוא לוודא ששלושת המועמדים שמגיעים לממשלה עומדים בתנאי הסף לתפקיד היועמ"ש. במקום זה, קיבלנו טריבונל של שליחים ואינטרסים סותרים, בו כולם חסמו את כולם וכל מי שנתמך, בטעות, על ידי פוליטיקאי, מיד סומן ונפסל. כאילו הוועדה באה ואומרת לממשלה: יש מועמד שמקובל עליך? מצוין. אז הוא פסול. כאילו נבחר כאן יועץ משפטי לוועדה, ולא לממשלה. כאילו נבחרי הציבור הם חבר ליסטים וגנבי סוסים ששיקול דעתם פסול, אין להפקיד בידם החלטות, וצריך לעשות הכל כדי שלא תיוותר בידם כל סמכות, או לחילופין ידיהם יהיו כבולות לגמרי.
את המדינה ינהלו המשפטנים, וככה שלטון החוק ייצא נשכר. ואנחנו כבר שכחנו שפעם, הסמכות הזו הייתה בידי הממשלה. שהיועצים המשפטיים הגדולים, כמו ברק וזמיר, נבחרו בשיחת טלפון של שר המשפטים. זה המצב כאן, אצלנו. ראינו את זה ביתר שאת בשבועות בהן קיימה הוועדה הזו את דיוניה. מועמד אחד, משכמו ומעלה, שזכה לקונצנזוס (עו"ד יהודה ויינשטיין), ומקובל גם על כל חברי הוועדה, נפגע מהסיטואציה הכללית.
מועמד אחר, ראוי (השופט נועם סולברג), סומן ונפסל ממניעים פוליטיים (הוא מעז להיות חובש כיפה, מתנחל, ועוד רוצה להיות יועץ משפטי. חוצפה). יש בירושלים ממשלה נבחרת, עלה לנו הרבה כסף לבחור בה, עלה עוד יותר כסף להרכיב אותה, אבל זה קטן על המערכת המשפטית.
לא הממשלה תקבע מי ומה יהיה כאן. אנחנו נקבע. אנחנו נבחר יועץ משפטי שמתאים לנו, ונכפה אותו על הממשלה. כמו שאנחנו כופים עליה שרי משפטים כבר הרבה מאוד זמן. נעשה את זה בפומבי, נצפצף על הנוהל, על הדמוקרטיה, על הנראות ועל הכללים המקובלים, כי לנו אף פעם לא קורה כלום. בנו, לא נוגעים.
הדבר היחיד שנותר כעת לממשלה לעשות הוא לכבוש מחדש את כבודה וסמכויותיה. הבעיה היא, כמו תמיד, העומד בראש הממשלה. הפחד משתק אותו. מחר, או בעוד כמה חודשים, יגיש מישהו תלונה, תתפוצץ איזו שערוריה, והוא יצטרך את מערכת המשפט. למה להסתבך איתם עכשיו? למה אני צריך את כל זה? יאללה, תביאו איזה יועץ משפטי שבא לכם, רק תנו לשרוד בשקט עד השבוע הבא.
נא להמתין לטעינת התגובות
