קרב רב: רב יכול להיות גם אלוף באיגרוף
הרב ד"ר אליהו זייני, ראש ישיבה (ובעל חגורה שחורה) לא נבהל מהעובדה שיורי פורמן הוא גם אלוף באיגרוף וגם רוצה להיות רב
עליו להיות משכיל עם בעלי הדעת, מלא חום עם בעלי הרגשות הטהורים, ורחמן אין קץ כלפי כל הנחשלים והנדכאים. רק אם שימש רבנים שהנהיגו קהילות בפועל (ולא ראשי ישיבות) יהיה מצוייד בנסיון החיים הדרוש כדי להתמודד עם הבעיות השאלות והצרות של כל אחד ואחד מישראל.
הסמיכה הנהוגה כיום מעידה רק על ידע מינימלי הדרוש למלא משימה כבודה זו, אבל אינה עושה אותו רב כל עוד ציבור לא בחר בו להנהיגו בכל דבר שבקדושה, כפי שפסקו גדולי רבותינו. למשרתו הוא צריך להגיע בזכות אישיותו, הכריזמה שלה, ואת טהרת לבו לפעול למען העם בשם ה' ולמען ה',
להרבות תורה, יראת שמים, מידות טובות ובעיקר שאיפות של התעלות בכל איש ובכל מקום. אוי לו אם הוא מגיע אליה בזכות קשרים פוליטיים, או הודות לידידים בעל הון או מעמד.
כשרונות ספורטיביים המשקפים חוסן פיזי יכולים לפסול אדם בעתיד רק בחברה חולה כבמדינת ישראל, בה רגילים לשבץ ב'מדורים' כל איש ובה מונעים ממנו לחלוש על עולמות מגוונים. משה רבינו המכה את המצרי באגרופו, ודוד המלך הלוחם עם הארי, וכל שכן ריש לקיש, היו נפסלים ללא צל של ספק בעיני רבים מדי בצבור הדתי.
משום מה, רק אם החכם מעוטר ב'נבכיות' גלותית זהו סימן של גדלות תורתו. אם עוז וגבורה חוברים יחדיו עם תורה, הוא כבר מסוווג כ'מוזר'. אני מקווה שחוליים אלה לא יפסלו אותי רטרואקיטבית מלשמש ברבנות משום שכבעל חגורה שחורה בקראטה השתתפתי בצעירותי בהכנה לאליפות אירופה.
אבל אין ספק שמרגע שרב מתמנה על ציבור אסור לו בתכלית להשתתף בתחרויות ספורט, לא רק משום שאין זה כבודו, אלא שעוד כל כישלון יתפרש כחולשה רוחנית בעיני הבריות כמו שכל הצלחה תיראה גדלות רוחנית, על אף שספק אם קשר יש ביניהם חוץ מהעובדה שיש בחוסן פיזי כדי לבסס חוסן רוחני.
הרב ד"ר אליהו זייני הוא ראש ישיבת 'אור וישועה' בחיפה. המאמר פורסם היום ב"מקור ראשון"
נא להמתין לטעינת התגובות
