95% מהרעלות בע"ח בישראל נעשות בזדון
כך עולה ממחקר של רשות הטבע והגנים. חקלאים מבקשים לפגוע בחיות הבר שמסבות להם נזקים ותוך כך פוגעים גם במינים אחרים, חלקם נדירים. פקחי רשות הטבע מצליחים לבדוק ולטפל רק ב-20% מהמקרים
◄ לקריאת הדוח המלא

במסיבת עיתונאים שערכה היום (ד') רשות הטבע והגנים הציגה חטיבת המדע של הרשות מחקר חדש אשר מנתח את בעיית הרעלות בעלי החיים בישראל, אשר גובה את חייהן של מאות חיות בר מידי שנה ומאיימת להכחיד את אוכלוסיית הנשרים בצפון הארץ.
על פי המחקר אותו ערך ד"ר נעם לידר, האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, 95% מההרעלות שגורמיהם ידועים, נגרמו בזדון ומתוך כוונה להרעיל חיות בר - ולא בשל שימוש לא נכון בחומרי הדברה. 60% מההרעלות נעשות על רקע של נזקים שגורמים חיות הבר לחקלאות ו- 35% מכלל ההרעלות נעשות על רקע של סכסוך בין חקלאים על שטחי מרעה. פקחי רשות הטבע והגנים מטפלים בכ-120 מקרי הרעלות מידי שנה. ברשות מעריכים שבפועל מבוצעים פי ארבעה מקרים.
לטענת עורכי המחקר ישנה קורלציה ברורה בין מפגעי תברואה (מזבלות לא חוקיות, השלכת פגרים, משחטות שחורות) לבין נזקים לחקלאות ומקרי הרעלה באזור המפגעים. המרעילים עושים שימוש לא חוקי בחומרי הדברה מסוכנים, אותם הם מסווים בפירות, בבשר ובלחם. כמות מזערית מחומרים אלו עלולה לגרום לפגיעה אנושה גם בבני אדם. סך הכל תועדה פגיעה ב- 21 מיני יונקים ו-45 מיני עופות, מרביתם טורפים ודורסים אשר ניזונים מפגרים שהורעלו.
לדברי ד"ר לידר, המחקר מגלה שברוב המכריע של המקרים הבעיה אינה שימוש לא אחראי בחומרי הדברה למטרות הדברת מזיקים אלא שימוש שנעשה בחומרי הדברה על מנת להרעיל חיות בכוונה תחילה. במקרים
ד"ר לידר מצא במחקרו גם קשר ברור בין היעדר סניטציה ביישובים חקלאיים ובין מקרי הרעלות שהתרחשו סביבם. במרבית המקרים, החקלאים מבקשים לפגוע בחיות הבר שמסבות להם נזקים ותוך כך פוגעים גם במינים אחרים, חלקם נדירים, שניזונים מהפיתיונות או מפגרי החיות שהורעלו.
כאשר מדובר בהרעלות על רקע של סכסוך על שטחי מרעה, פוגעים המרעילים בפרות או באספקת המים לעדר, כאשר פגרי הפרות שהורעלו הם מלכודת מוות לאוכלי נבלות כמו נשרים, שהם הסניטרים של הטבע.
"יש צורך בשינוי מערכתי ורב תחומי ביחס של מדינת ישראל לנושא ההרעלות. המציאות העגומה היא, שהשימוש הלא חוקי ברעלים הללו פוגע באוכלוסיות חיות הבר בישראל, לרבות סכנת הכחדה של מינים נדירים. שימוש זה עלול בהחלט להוביל גם לפגיעה קטלנית בבני אדם שייתקלו בפיתיונות מורעלים בשטחים הפתוחים", אמר אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים
לדבריו, הפתרון האמיתי הוא באיחוד כוחות של כלל הגורמים אשר יש בכוחם להשפיע. "יש להכין תוכנית פעולה, שתכלול עדכון של החקיקה והתקנות הקיימות לשימוש בחומרי הדברה מסוכנים, וכן שיפור האכיפה כנגד מי שמחזיק בחומרים אלו ללא רישיון, טיפול מקיף בנושא הסניטציה ומתן מענה לחקלאים אשר סובלים מנזקים שגורמות חיות בר ליבולם", אמר.