חוק האריזות: טוב, אבל לא מצוין
המהפכה של המשרד להגנת הסביבה מחייבת את היצרנים למחזר את האריזות. מה לגבי האפשרות להפוך אותן במקור לירוקות יותר?
זה טוב, אבל לא מצוין. כי עד לכתיבת שורות אלה, טרם נקבע מנגנון הדיווח של יצרני המוצרים. המנגנון שבבסיסו של החוק עדין לא ברור; לא למשרד להגנת הסביבה, לא לרשויות ולא לתאגיד שאמון עליו. יתרה מזאת, עדין לא הוגדרו ולא סוכמו מה עלות כל טון אריזה שיצרני המוצר יצטרכו לשלם לתאגיד ולמרות שחלפו שישה חודשים מאז אושר בכנסת, מרבית הרשויות המקומיות עדיין לא ערוכות לאיסוף מבוקר של אשפה לפי סוגים שונים.
זה טוב, אבל לא מצוין. כי רק לחלק מהחומרים הנמצאים כיום בשימוש יש פיתרונות מיחזור ואלה כבר מטופלים במסגרות הקיימות; נייר, קרטונים, פחיות, ובקבוקי משקה עד לנפח של 1.5 ליטר כמו גם המשפחתיים. מעבר לכל אלה נשארו כל חומרי האריזה שמורכבים ממספר חומרי גלם ואלה לא ניתנים למיחזור.
אז מה יעשו עם כל פסולת האריזה שיאספו? ישרפו אותה או יטמינו אותה, כך או כך המדינה לא ערוכה לפתרונות אמיתיים שימנעו פגיעה באיכות הסביבה. קרטונית חלב לדוגמה מורכבת מנייר ופוליאתילן (PE) שמשמש לאטימה והלחמת קצוות הקרטונית ומונע את נזילת החלב. גם שקית הקפה השחור מורכבת ממספר שכבות של פלסטיק ואלומיניום המטרה למנוע את התנדפות ארומת הקפה שאנחנו כל כך אוהבים להריח. כל חומרי האריזה הללו אינם ניתנים כיום למיחזור.
זה
בפני החברות התעשייתיות, הן החברות המייצרות את האריזה והן אלו שמשתמשות בהן, עומדים כלים אחרים, מתאימים יותר ונכונים יותר בבואם לדאוג לאיכות הסביבה:
ראשית, עליהם לבדוק את התאמת האריזה לצרכים הקיימים בשטח. קורה לא פעם שבתחילת דרכו של המוצר קבעו אריזה שהתאימה לצרכיו, אלא שמאז עבר זמן מה - תהליך היצור השתנה, צרכי האריזה השתנו, שינוע המוצר הסופי עבר שינוי. כולם צועדים עם הזמן ורק האריזה נזנחה מאחור מבחינת הרכבה, המבנה המרחבי שלה וכדומה. מוצרים רבים, בעיקר בתחום המזון, עושים שימוש באריזה גדולה ומורכבת שלא לצורך. צנצנת קפה נמס של חברה מוכרת, כולל המכסה, שוקלת כ- 500 גרם. משקל הקפה המאוחסן בה - 200 גרם בלבד. יש כיום פתרונות אריזה חדשניים שיאפשרו לארוז את הקפה באריזה שתשקול 30 גרם בלבד, חיסכון של כ450 גרם לאותם צרכי מוצר.
שנית, בשנים האחרונות חלה התקדמות מרשימה בתכונות חומרי הגלם והטכנולוגיה ליצור אריזות. בהרבה מקרים ניתן "לדקק" את עובי האריזה ועדיין לשמור כמעט על כל אותן תכונות שנדרשות למוצר שלנו. מזה מספר שנים קופסאות השימורים בחו"ל הולכות ונעלמות. חברת סטארקיסט משווקת בעולם את מוצרי הטונה שלה בשקית "ריטורט" מיוחדת בעלת הרכב ייחודי. השקית יכולה לעבור תהליך עיקור ומאפשרת ייצור מוצר עם חיי מדף של כשנתיים, ויש אפילו שטוענים שאיכות המוצר המתקבל טעימה יותר. מובן שבהיבט הסביבתי לשקית יתרונות רבים; היא שוקלת פחות ממחצית משקל קופסת השימורים והשינוע שלה כאריזה ריקה הינו ביחס של כ- 10:1. משמעות הדבר פשוטה: במקום עשר משאיות המובילות קופסאות פח למפעל, נוסעת בכבישים רק משאית אחת של שקיות אריזה ריקות.
יתרונו הגדול של חוק האריזות הוא עצם קיומו והתקווה הגדולה העולה ממנו היא שיעורר מחשבה נוספת ומעמיקה על התאמת האריזה לצרכי המוצר והלקוח, כמו גם שהכספים שיגבו במסגרתו ישמשו לפיתוח טכנולוגיות למיחזור שייטיבו עם הסביבה, עם המדינה ואיתנו - הצרכנים.
הכותב, ד"ר יוחנן ערבות, הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי ושיווקי בקבוצת תדביק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם