שי ניצן - האיש שמשליט סדר ביהודה ושומרון
מדי חודש מתכנס צוות סודי בראשות המשנה לפרקליט המדינה שמחליט על מתן צווי הרחקה לפעילי ימין ושמאל ופתיחת חקירות נגד חיילים
הנושאים שעליהם הם דנים מוכרים לציבור בהקשר של פעילות אקטיבית של אנשי ימין, וישיבותיהם שופכות אור על הנעשה מאחורי הקלעים במערכת אכיפת החוק כלפי מתנחלים.
מפרוטוקולים חסויים אלה עולה כי בכל הקשור לגורמים המעורבים בצוות, אין שום דבר מקרי בהתנהלות הגופים. משטרה, שב"כ, צבא ומינהל אזרחי. הכל מתוזמן, הכל מתועד, הכל בתכנון קפדני. בעל הבית הוא שי ניצן, והחליל שלו קובע את המנגינה.
ניצן, ירושלמי בן 50, יליד שכונת קריית משה, בוגר ישיבת "נתיב מאיר", אב לחמישה ילדים. לאחר שירות בצנחנים, למד משפטים בירושלים, התמחה אצל נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, והחל לעבוד בפרקליטות מחוז ירושלים. מאז ייצג את המדינה במאות תיקים.
לאחר שקיבל את התפקיד הנוכחי - משנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים - גרר ניצן ביקורת חריפה מצד ארגוני שמאל וימין כאחד. בימין רואים בו אויב שנלחם בהתמדה נגד זכויותיהם. בשנים האחרונות מתנהל נגדו קמפיין בימין, שהחל בעקבות צווי ההרחקה המנהליים. שיאו של המאבק נגדו מתרחש מול ביתו.
הפרוטוקולים מראים מה מקור השנאה. יוני 2008. ניצן: "אבקש מנציגי החטיבה היהודית בשב"כ לשקול אם יש צורך בהוצאת צווים מגבילים לפעילים מרכזיים בחוות גלעד, כפי שנעשה בזמנו ביצהר, ולעדכננו בתוך חודש".
מח "ט שומרון לשעבר, אלוף-משנה אמיר ברעם: "יש מקום לריכוז מאמץ לטיפול בפרובוקטורים מרכזיים כמו דניאלה וייס והרב גדי בן זמרה".
ניצן: "אבקש מהיועץ המשפטי של איו"ש אל"מ שרון אפק, להכין רשימה של אנשים כאלה ולהעבירה לעיון חברי הצוות, תוך ציון של פעולותיהם הלא חוקיות, כדי שנשקול אם ומה ניתן לפעול בנידון. אבקש להזמין
יולי 2008. ראש החטיבה היהודית מתייחס לבקשה של ניצן לחלק צווים מנהליים: "הוצאת צווים מגבילים לאזרחים ישראלים צריכה להינקט רק בלית ברירה, וככל האפשר יש להתמודד עם האירועים במישור הפלילי".
ניצן: "נוכח ההחמרה באלימות כלפי פלסטינים שאירעה לאחרונה, ניתן לשקול הוצאות הצווים". בהמשך , נוזף ניצן בחברי הצוות: "הצוות טרם קיבל לידיו את רשימת הפרובוקטורים המרכזיים באיו"ש, שעל העברתה סוכם בדיון הקודם".
מתברר שלא השב"כ הוא שהמליץ על צווי ההרחקה. המוח מאחוריהם הוא ניצן עצמו.
באותה צורה, הוחלט במארס 2008 על פיילוט שבמסגרתו יוגשו בתחנת משטרה מדי חודש חמש תלונות על בנייה לא חוקית על ידי יחידות הפיקוח של המינהל האזרחי. בישיבה שהתקיימה לאחר חודש, מנהל ניצן מעקב אחרי העמידה ביעדים ומבקש מראש יחידת הפיקוח "לפעול להגשת שמונה תלונות נוספות בהקדם, על מנת לעמוד במטרת הפיילוט".
אלקין לא עצר. "בעקבות הישיבה בוועדה, השתכנעתי בחומרה שבפעילות הצוות", אמר. "פניתי לשר המשפטים בדרישה לקיים בירור לגבי עצם הסמכות של הצוות ודרכי עבודתו. כפי שחששתי, השר נאמן לא ידע על עצם קיומו של הצוות, והבטיח לי לקיים בירור כזה. מעבר לעצם קיומו, הבעיה הנוספת היא אכיפת החוק הסלקטיבית. חמור מאוד שהחוק מופעל באופן שונה ובקריטריונים שונים כלפי אזרח ישראלי שגר ביו"ש, לעומת אזרח ישראלי בתל אביב".
אכיפת החוק באופן סלקטיבי, עליה מדבר ח"כ אלקין, עולה בכמה נושאים שבהם מטפל הצוות. כך, לדוגמה, אם בתוך הקו עברות בנייה מטופלות על ידי הרשות המוניציפלית, הרי שניצן דורש ממחלקת התביעות של המשטרה הגשת כתבי אישום פליליים.
כך גם בסעיף שמוגדר "יחס כוחות הביטחון לצלמים": הצוות גיבש הנחיות מבצעיות לחיילי צה"ל, שוטרים ומג"ב כיצד עליהם לפעול מול צלמים ביהודה ושומרון, והנוהל קובע, בין היתר, כי "עשויה להיות הצדקה לתפיסת ציוד צילום".
דוגמה נוספת היא הכרזה על שטח צבאי, שאמור להיות מיועד לצרכים ביטחוניים. בישיבה שהתקיימה באפריל 2008 דנים המשתתפים באפשרות להכריז על שטחים מסוימים שטח צבאי סגור, כדי למנוע הקמת מאחזים. "היתרונות בהכרזה כזו", כותב ניצן, "הם שניתן להרוס מבנים הממוקמים בהם ללא הליך מנהלי ממושך, וניתן להעמיד את הישראלים הנכנסים לשטחם בגין עברה של כניסה לשטח צבאי סגור. עמדתי היא שיש להמשיך לסגור נקודות נוספות ביו"ש". בישיבה מסר היועץ המשפטי אפק כי "מפקד הפיקוד (לשעבר, גדי שמני. ר"ש) מלין על התנהלות המשטרה בעניין ומעוניין שיוגשו יותר כתבי אישום".
הנושא הבא על סדר היום הוא הכניסות הפיראטיות לקבר יוסף. ניצן דורש "להעלות את רף הענישה - לדרוש על כך מאסר בפועל, על אף שמדובר בעברת עוון (ולא פשע)". הוא מציין כי "לאחרונה הוחמרה האכיפה בנושא זה - לשביעות רצון צה"ל - ויש להמשיך במגמה זו".
אבל לא רק פעילי ימין על הכוונת של ניצן, אלא גם חיילי צה"ל. באחת הפגישות דן הצוות בחיילים העומדים מנגד אל מול אלימות ישראלים נגד פלסטינים. ניצן מזכיר לנוכחים כי דרך מרכזית שעשויה להיות אפקטיבית נגד התופעה היא העמדה לדין של חיילים ומציין כי "אחד מתפקידיה של פרקליטת המבצעים במפקדת הפרקליט הצבאי הראשי, שמונתה רק לאחרונה, הוא טיפול נגד החיילים ש'עמדו מנגד'".
הפרקליטה מעדכנת את הצוות כי עד כה התקבלו שבע תלונות נגד חיילים, וכי התלונות התקבלו על ידי ארגוני שמאל. עוד הוסיפה הפרקליטה כי במקרה שמשטרת ישראל פתחה בחקירה, אין הפרקליטות הצבאית חוקרת במקביל. אבל ניצן לא שבע רצון.
"עמדתי היא כי 'עמידה מנגד' היא רעה חולה", הוא מסכם, "ולכן יש להחמיר עם החיילים. לפיכך, אבקש לשקול במקרים מסוימים לפתוח בחקירת מצ"ח מקבילה לחקירת המשטרה. לקראת הפגישה הבאה אבקש מהפרקליטה להעביר אליי את פירוט המקרים שבהם הוגשו תלונות וטיפול הפרקליטות הצבאית בתלונות".
כעבור חודש מעדכנת הפרקליטה: "עד כה התקבלו 11 תלונות נגד חיילים. בשלושה תיקים הסתיים הטיפול ובשישה הוא מתעכב". על פי הפרוטוקול, מדובר גם על אירועים שבהם ישנה נוכחות של שוטרים.
בעיה נוספת שמטרידה את הצוות היא פעילי ימין שזוכים לחיסיון מפני הפללה עצמית בעת הגשת תלונה נגד שוטרים במהלך פינוי מאחזים. מתן חיסיון מסוג זה עורר תרעומת במשטרה, מציין ניצן, שדווקא תומך בהליך.
הוא מסביר את היתרון בפניית המתלוננים למחלקה לחקירות שוטרים. "מדובר באנשים שלמשטרה אין את פרטיהם, וגם לכך יש משמעות", הסביר. "אני סבור שיש לנו אינטרס לעודד מתלוננים לפנות למח"ש". כלומר, הגשת תלונה של פעילי ימין, שלכאורה הוכו בידי שוטרים במהלך פינוי מאחז, תוכל לסייע באיתור אקטיביסטים מהימין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם