תשחררו: אפוקליפסה לפניכם
תשתיות עובדות, מזון במחירים נגישים, דיור סביר וניידות בעולם. כל זה הולך להיגמר, מזהיר דני רבינוביץ', מבכירי אנשי הסביבה בישראל, אם לא יקום מנהיג בסוף השבוע המכריע בוועידת קופנהגן, יורה למערב לשחרר כסף ויעצור את ההתחממות הגלובלית
רגע לפני שעת השי"ן זה לא נראה טוב. הוועידה עלולה להתפזר בלי תוצאות ממשיות, בלי הסכם רציני ומחייב על קיצוץ של פליטות גזי חממה. אתה מופתע?
"כל התחזיות שסלע המחלוקת העיקרי בוועידה יהיה על ציר צפון-דרום התממשו בצורה חדה יותר אפילו ממה שחשבו. המדינות החלשות הגיעו עם תחושת דחיפות גבוהה, הן מרגישות שכל חודש שעובר מעמיק את משבר האקלים שהולך להרוג אותן. בחלק ממדינות העולם השלישי משבר האקלים עלול לפורר את מוסד המדינה, אלה מדינות שאם יעמיקו בהן הרעב והפליטות הסביבתית כל המנגנונים עלולים לקרוס. בבנגלדש יש 40 מיליון אנשים שעלולים לאבד נגישות למים אם מפלס הים יעלה ב- 50 70 ס"מ. זה דבר שמדינה כזו לא יכולה להתמודד איתו. מה שקורה במזרח אפריקה סומליה, דארפור ממחיש לכל העולם מה קורה כשהמדבר מתקדם ויש מלחמה על משאבים בסיסיים".
אבל המחלוקות לא נסבות על נושאי אקלים, אלא על כסף.
"נכון. חלק ממדינות העולם השלישי הגיעו לוועידה במצב נפשי אחר לגמרי מהמערב, הן פחות מוטרדות מצמצום הפליטות ויותר מכוונות לפעולות של הסתגלות. לכן הן באו מהיום הראשון ואמרו שלא יהיה שום הסכם שלא יכלול 'קרן הסתגלות', שהמערב יפקיד בה מאות מיליארדים לטובת המדינות המתפתחות, ושהכספים יוזרמו אליה כבר בשנת התקציב הקרובה. ומה שיותר חשוב שיהיה מנגנון שיבטיח שהקרן הזו תמשיך להתקיים לאורך זמן. על זה מדינות המערב, ובעיקר ארצות הברית, לא מוכנות להתחייב בינתיים. זה יצר מצב שהכסף התייצב בתור הבעיה המרכזית של הוועידה".
רבים טוענים שהעולם השלישי מנצל בציניות את ההזדמנות כדי לסחוט כספים. אתה חושב שהמערב צריך לשלם?
"בוודאי. המערב אחראי לכ-80 אחוז מהפליטות עד היום, ומה שיותר חשוב המערב יכול להרשות לעצמו. הוא מספיק רחב ושמן כדי שיוכל לממן את המהלך הזה בלי שזה יוביל אותו לפת לחם. סר ניקולס שטרן, היועץ הכלכלי של ממשלת בריטניה, קבע בדוח חשוב שמדינות המערב יצטרכו להשקיע אחוז אחד מהתל"ג כדי להתמודד עם אתגר ההתחממות. יש אנשים אופטימיים שאומרים שאם אלה ההיקפים, אז אין מה להיות מוטרדים, הכסף יושקע והבעיה תיפתר. אני מסכים שהבעיה פתירה אבל אני עוד לא רואה את המערב נפרד מהכסף הזה כל כך מהר".
דני רבינוביץ', פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, הוא כנראה הדובר הרהוט ביותר בישראל בנושא ההתחממות הגלובלית, נושא שבישראל לא כל כך רוצים לשמוע עליו, קל וחומר לעשות משהו בקשר אליו. בעיתוי לא מקרי, הוא משיק בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד את הספר הראשון שנכתב בעברית על משבר האקלים, שלמשמע שמו "הנה זה בא" מתחשק להיכנס לכוננות ספיגה, או לפחות למקלט הקרוב.
למרות הנטייה שלו להתמסר לתחזיות אפוקליפטיות שעל פי מדענים רבים הן דווקא מתונות לעומת העתיד שמכין לנו העולם המתחמם קשה להניח את הספר מהיד. רבינוביץ' כותב בשטף שרחוק מאוד מכובד הראש האקדמי הממוצע, ומצליח לתווך לקורא הסביר סוגיות שבדרך כלל נחשבות סבוכות ומרתיעות. לאחד הפרקים בספר הוא העניק את השם "ישראל במצב מאפ"ן" (ראשי תיבות של "מצב אקלימי פוסט נורמלי"). אם לא תתחיל להיערך להשלכות משבר האקלים, מזהיר רבינוביץ', ישראל אכן תמצא את עצמה במצב מעפן.
לקראת פרוץ ועידת קופנהגן לפני כשבוע ויציאת הספר השיק רבינוביץ' גם בלוג תוסס תחת השם "הומו קומבוסטאנס" - "האדם השורף" בספרדית: האדם השורף פחם, נפט ושאר מחצבים מזהמים כדי להפיק אנרגיה, ובאותה הזדמנות מרתיח את הטמפרטורה של הפלנטה. באמצעות הבלוג רבינוביץ' עוקב אחרי הנעשה בוועידה על בסיס יומי, מפנה לקטעי וידיאו נבחרים ומתמוגג ממצעד "המאובן היומי" זה שבו נבחרים מדי יום שלושה עוכרי סביבה ומקבלים גביעי הוקרה מפוקפקים על תרומתם להכשלת המאבק בהתחממות הגלובלית.
אתה באמת משוכנע שזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים? רבים עדיין מפקפקים בהתחממות, ובעיקר באחריותה של האנושות לתהליך. התחזיות המבהילות של המדענים מושוות למהומת באג 2000, שהתנפצה ברגע אחד.
"זו השוואה מופרכת. לגבי באג 2000 בשום שלב לא היה ביסוס מדעי וקונצנזוס בין בכירי החוקרים בעולם שהולך להיות אסון. זה בכלל לא דומה. ה-IPCC, פאנל האקלים הבין-ממשלתי של האו"ם, שהדוח שפרסם ב-2007 הטביע בעצם את החותמת על מה שאנחנו יודעים היום על ההתחממות, ערך מסיבת עיתונאים במהלך ועידת קופנהגן. הם, לכאורה, ביקשו לדבר על הדוח הבא שיוציאו ב-2012, אבל למעשה ניצלו את ההזדמנות להציג את תהליך העבודה שקדם לפרסום הדוח הקודם, כדי שאנשים יבינו איזו עבודה נעשתה כאן.
"למשל, איך הם מטפלים בהערות למחקרים. הפאנל כולל
זה נשמע קצת נאיבי אחרי פרשת "אקלים גייט" שהתפוצצ הערב הוועידה,ובה נחשפו תכתובות מייל מביכות בהשתתפות בכירי המדענים של פאנל האקלים.
"יש שם הרבה מיילים, שבהם הם כותבים מה הם חושבים אחד על השני, שאני באמת לא מתרגש מהם זו גרסה מתונה של מה שקורה בדרך כלל באקדמיה. לעומתם יש כמה מיילים הרבה יותר מטרידים, שרק מוכיחים שהאקדמיה לא מחוסנת ממדענים שמארגנים לעצמם את שאלת המחקר ואולי גם את התשובות בהתאם למה שנוח להם. הדברים שהתגלו שם צריכים להיבדק, אבל הם לא יכולים לבטל 20 שנה ואלפי מחקרים של אלפי חוקרים שבדקו את סוגיית ההתחממות מכל היבטיה".
הטענה היא שאלפי החוקרים הללו מתפרנסים יפה מתקציבי מחקר שמנמנים שמזינים את תעשיית ההתחממות.
"הכסף הגדול באמת נמצא בצד השני. מדברים על הכספים שמתגלגלים בתעשיית הקלינטק, אבל שוכחים שמדובר בתעשייה שרק בשנתיים-שלוש האחרונות התחילה להיות כלכלית. עד ממש לא מזמן מחקר האקלים היה ענף של אנשים עם הרבה חזון ומעט מאוד כסף וכוח פוליטי. במשך 15 שנה ה-IPCC היו בכלל הנחנחים ששפכו מים קרים על ראשי האקטיביסטים הסביבתיים, משום שהם סירבו לומר במפורש שהאנושות גורמת להתחממות.
"רק ב-2007, אחרי יותר מ-15 שנות מחקר הם העזו לומר את זה, אז איפה הקונספירציה הגדולה? איפה הסתתרו האינטרסים הגדולים כל השנים האלה? לקח להם המון זמן, משום שמדובר בתהליך של מחקר אמיתי שבנה את עצמו מלמטה. הרבה שנים היה קשה מאוד להשיג כסף למחקרים מהסוג הזה, רק לאחרונה הממשלות השתכנעו שיש בעיה של ממש. האינטרסים הגדולים נמצאים בצד השני, שם התגלה שחברות כמו 'אקסון מובייל' מזרימות כספים למדענים שקיבלו מיליונים לא כדי לנהל מחקר עצמאי, אלא כדי למצוא נקודות תורפה במחקרים של מדעני האו"ם".
בסופו של דבר, את הדיון הציבורי והפוליטי מקיימים אנשים ביניהם אתה שהתמחותם האקדמית אינה בתחום האקלים.
"נכון. ההכרעה אם כדור הארץ מתחמם ואם האנושות אחראית לכך היא מדעית טהורה, ולי אין הכלים להשתתף בה. כל מה שקורה אחר כך הוא כבר בתחום של כולנו. אני רק יכול לומר שקראתי את הפרק השלישי של הדוח הרביעי של ה-IPCC ומצאתי על פי מיטב שיקול דעתי מסמך קוהרנטי ומבוסס על מדע עקבי שנותן תמונה שעד היום כל הניסיונות לקעקע אותה היו לטעמי לא מספיק משכנעים".
לחובבי כדורסל השם דני רבינוביץ' אולי בכלל מצלצל מעידן אחר: בצעירותו היה שחקן לא רע במכבי חיפה, ובגיל 18 היה המנופה האחרון מסגל נבחרת הנוער שבה כיכבו אגדות כמו מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי. הניפוי גרם לו להחמיץ הופעה היסטורית באליפות אירופה בזאדאר, שם גברה ישראל הקטנה על ברית המועצות הגדולה בדרך לזכייה סנסציונית במקום הרביעי.
כשהיה בן 21 הגיעה הצעה מפתה מהחברה להגנת הטבע, שפתחה לרבינוביץ' דלת לעולם הסביבתי: "הציעו לי להצטרף לבית הספר צוקי דוד שישב בסיני, לא רחוק ממנזר סנטה קטרינה. ארבע שנים גרנו שם על הר קרח, בתוך רבבות קילומטרים מרובעים של אדמת בראשית לא נגועה, שם נחשפתי לראשונה לרעיונות סביבתיים". את התואר הראשון, בלימודי סביבה, עשה בקינגס קולג' בלונדון, אבל אחר כך החליט לפנות לאנתרופולוגיה. את עבודת המאסטר כתב על מערכת יחסים בת 1,500 שנה בין שבט בדואי עתיק לנזירים במנזר סנטה קטרינה, ואת הדוקטורט כתב על תושביה הערבים של נצרת עלית אתגר שכדי להתמודד איתו הוא ומשפחתו עברו להתגורר בעיר.
האנתרופולוגיה עמדה במרכז הקריירה האקדמית שלו, אבל העיסוק בבעיות הסביבה ריחף באזור כל הזמן: במשך חמש שנים שימש כיו"ר גרינפיס הים התיכון, ובין 2006 ל-2008 שימש כיו"ר "חיים וסביבה" ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מה שמייצב אותו סופית כאחד מאנשי המפתח בתנועה הסביבתית הישראלית.
אתה מקדיש את הספר לשלושת ילדיך. כשאתה חושב על עולם מתחמם, אתה באמת מודאג מההשפעה של זה עליהם באופן אישי?
"מאוד. אני לא מקל ראש בפצצה האיראנית ובפלסטינים, אבל אני חושב שאם תהליך ההתחממות לא ייעצר ואם לא ניערך נכון, הילדים שלנו יחיו בעידן שבו הרבה דברים שבמאה האחרונה נראו לאנשי המעמד הבינוני מובנים מאליהם כבר לא יהיו כאלה. דוח שטרן צופה צניחה של עשרות אחוזים ברמת החיים של מדינות המערב, מחיקה של בערך שליש מהעושר העולמי והכוונה לא לעושר במובן של השקעות בבורסה וזה אומר שתשתיות עובדות, מזון במחירים נגישים, דיור סביר וניידות בעולם כבר לא יהיו בהישג ידו של כל אחד. כל הדברים האלה, אגב, לא מובטחים גם היום לילדים בצ'אד או בעזה, ואם נמשיך בנתיב הנוכחי שום דבר לא מבטיח לילדים ולנכדים שלנו גורל שונה".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
