ברשות הטבע והגנים נלחמים בציד הבלתי חוקי
כ-6,000 בעלי חיים מוצאים מדי שנה את מותם ב-26,200 המלכודות שמציבים הפועלים התאילנדים בישראל. הפתרון: ארבעה פקחים שיוכשרו במיוחד לתפקידם ינסו לשכנע אותם להפסיק את הציד החופשי
מהדוח, אותו ערך האקולוג הראשי של רשות הטבע והגנים, ד"ר נועם לידר, עולה התמונה המלאה על הצייד שמאיים לכלות מינים רבים של חיות בר, בהן כאלו הנמצאות בסכנת הכחדה. כמות המלכודות המיוצרות על ידי הפועלים התאילנדים מדי שנה, נכתב, מגיעה על פי ההערכה ל-26,200. מתוכן, כ-90 אחוז הן מלכודות לולאה, בהן נלכדים כ-25 אחוז מבעלי החיים והן נחשבות לקטלניות ביותר. לאור זאת, מעריך מחבר הדוח כי כ-6,000 בעלי חיים נקטלים מדי שנה כתוצאה מהמלכודות הללו. עם זאת, ברשות הטבע והגנים יש האומרים כי המספר גבוה בהרבה, לאור העובדה שקשה לזהות את המלכודות הללו.

רשימת בעלי החיים שנופלים קורבן למלכודות כוללת למעלה משלושים מינים, בהם דורבנים, חזירים, תנים, גיריות, צבאים, חגלות, צבי ביצות, חתולי ביצות, נמיות, קרקלים, קיפודים, צבועים וצבי יבשה. "המודל המוצג בדוח מצביע על פגיעה חמורה ביותר בטבע הישראלי", כתב ד"ר לידר. "עבור מינים רבים כמו החגלה, צבי ארץ ישראלי וחרדון הצב, המאוימים גם כך מגורמי פגיעה נוספים, צייד בידי תאילנדים מהווה איום משמעותי
15 תאילנדים כבר גורשו מהארץ בשל ציד לא חוקי, אך הדבר נחשב בעיני הנלחמים בתופעה לטיפה בים. כיום מועסקים בישראל 27 אלף פועלים תאילנדים, וההערכה היא כי עשירית מהם עוסקים בציד לא חוקי בנוסף, על פי הדוח, מספר הפועלים התאילנדים צפוי לעלותב כ-60 אחוז בחמש השנים הקרובות, מה שיחמיר את התופעה בהתאם.
"הצייד שהיה מוכר לנו בארץ עד הגעת הציידים התאילנדים נעשה בדרך כלל באמצעות רובה ומלכודות ייעודיות לבעלי חיים מסויימים", מסביר ד"ר לידר. "כאן מדובר במלכודות הלוכדות מינים רבים של בעלי חיים, שקשה מאוד לזהות אותן. הן נמצאות בשטחים סמוכים לשטחים חקלאיים, בהם מועסקים פועלים תאילנדים".
בעקבות הדוח, החליט משרד האוצר לאשר לרשות הטבע והגנים תקנים להקמת "יחידת פיקוח למניעת צייד על ידי עובדים זרים", שפקחיה יעברו הכשרה מיוחדת לתפקיד הייעודי. "מדובר באנשים נעימי הליכות, שנושא הצייד החופשי פשוט מושרש בתרבות ממנה הם מגיעים", מסביר רוני מלכה, הממונה על אכיפת החוק ברשות הטבע והגנים. "הפקחים יעברו קורס להכרת אורח החיים, התרבות וההתנהגות של התאילנדים. בנוסף הם ילמדו מילים בסיסיות שימושיות מנת שיוכלו לתקשר איתם, ויתודרכו על שיטות הצייד של התאילנדים".
היחידה מעסיקה כבר ארבעה מתורגמנים, חלקם תאילנדים וחלקם ישראלים שחיו בתאילנד תקופה מסויימת, וכמו כן מקיימת שיתוף פעולה עם שגרירות תאילנד בישראל. בנוסף, מזה שנתיים מופצים כרזות וסטיקרים בתאילנדית כחלק מהנסיונות ההסברתיים למגר את התופעה.