התנ"ך נכתב 700 שנה לפני התאריך המקובל
פרופ' גרשון גליל מבסס את הקביעה המהפכנית שלו לאחר שבחפירות שנערכו בעמק האלה נמצא חרס ועליו כתובת עתיקה

הרס קדום שהתגלה בעמק האלה ולידו תרגום הטקסט צילום: אוניברסיטת חיפה
הכתובת נרשמה בדיו על גבי חרס בצורת טרפז בגודל של 16.5X15 ס"מ, והיא נמצאה לפני כשנה וחצי בחפירות שערך פרופ' יוסי גרפינקל בחורבות קייפה שליד עמק האלה. הכתובת תוארכה למאה ה10- לפנה"ס, תקופת שלטונו של המלך דוד, אולם השאלה באיזו שפה נכתבה הכתובת נשארה פתוחה.
פרופ' גליל, מהחוג למקרא באוניברסיטת חיפה, הוכיח כי מדובר בכתובת עברית, מה שהופך אותה לכתובת העברית הקדומה ביותר. המשמעות: לפחות חלק מספרי המקרא נכתבו מאות שנים לפני המועד המקובל כיום בחקר המקרא. החוקרים מתמקדים בתקופת 300 לפנה"ס כמועד העיקרי לכתיבת הספרים, וממלכת ישראל הייתה קיימת כבר בתקופה זו.
מכיוון שחוקרים סבורים כי התנ"ך נכתב מיד עם התפתחותה של הכתיבה בעברית, הרי שאם הייתה קיימת כתיבה בעברית כבר ב1,000- לפנה"ס, הרי שתנ"ך, או חלקים ממנו, נכתבו סמוך למועד זה.
הכתובת כוללת פעלים ייחודים
הכתובת שפוענחה על ידי פרופ' גליל כוללת פעלים ייחודים לשפה העברית ותוכן ייחודי לתרבות העברית שלא היה מקובל בתרבויות האחרות באזור. "הטקסט הוא טקסט סוציאלי הכולל התייחסות לעבדים, אלמנות ויתומים," הוא מסביר. "הוא כולל פעלים שהיו אופייניים לשפה העברית כמו ע.ש.ה או ע.ב.ד, אבל נדירים מאוד בשפות האחרות באזור. מילים ספציפיות שמופיעות בטקסט כמו 'אלמנה' אופייניות לעברית ונכתבות בצורה שונה בשפות המקומיות האחרות.
גם התוכן עצמו לא מוכר בתרבויות האזור וכן מוכר בתרבות העברית: בעוד שבתרבויות האזור בשירה הנבואית הדרישה הייתה לפאר את האלים ולדאוג לצורכיהם הפיזיים, הכתובת הנוכחית היא בעלת מאפיינים סוציאליים,
בדומה לנבואות המקרא".
הכתובת מגלה רגישות מיוחדת למצבם של החלשים בחברה, והיא מעידה על קיומם של זרים בחברה הישראלית כבר בתקופה קדומה זו. היא מבקשת לדאוג לאלמנות וליתומים וקוראת להתערבות המלך שהיה בתקופה זו גורם מאזן שאמור לבלום את חוסר השוויון בחברה.
חיזוק לטענתו מוצא פרופ' גליל בעובדה שהכתובת נמצאה בעיר שדה ביהודה. לדבריו, אם בפריפריה ישבו סופרים, הרי שניתן להניח שבמרכז הארץ רמתם הייתה גבוהה עוד יותר. "ניתן כעת לטעון ברמה גבוהה של סבירות כי במאה העשירית לפני הספירה, בתקופת ממלכתו של דוד, היו בישראל סופרים שהיו מסוגלים לחבר טקסטים ספרותיים והיסטוריוגרפיים מורכבים כמו ספרי 'שופטים' ו'שמואל'".