גולדסטון מפיץ שקרים, אנחנו שותקים

לישראל יש תשובות מתועדות לכתב ההונאה. מישהו החליט לגנוז את החומר בתקווה שהדוח יישכח

בן דרור ימיני | 23/1/2010 8:53

טענתי כבר פעם אחת שגולדסטון הוא הפושע. שקרן ונוכל שמציג את עצמו כ"ציוני", אך
התגייס לטובת תעמולת השקר, כדי להפיץ דיבה על ישראל, ולהיראות "אמיץ" בעיני
הקהילה הבינלאומית, שאולי, מי יודע, הרוב האוטומטי של איראן, לוב וסודן יוביל למינויו לתפקיד בכיר בבית המשפט הבינלאומי בהאג.

העניין הוא, שהאיש מתבלבל עם האמירות של עצמו. מדוע יש דין שונה לישראל ולמדינות אחרות, הוא נשאל פעם אחת על ידי יונית לוי בחדשות ערוץ 2, ופעם נוספת בראיון עם ביל מוירס מסי.בי.אס, ששודר ביום רביעי האחרון בערוץ 1.

ריצ'רד גולדסטון צילום: אי-אף-פי

ובכן , מתברר שיש לו שתי תשובות. בערוץ 2 הוא אמר ש"אם בוצעו פשעי מלחמה יש לחקור זאת. . . אני לא חקרתי זאת. . . אם אתה דוגל בריאל-פוליטיק אתה יודע שהמדינות החזקות (כמו ארצות הברית) יוצאות פטורות בלא כלום לעומת החלשות (כמו ישראל) אך אין זה אומר שיש לפטור את החלשות".

והנה , בראיון ששודר בערוץ 1, מספר גולדסטון על פעולות ארצות הברית בעיראק: "הטענות נבדקו. ארצות הברית נקטה צעדים קיצוניים כדי להגן על אזרחים חפים מפשע". אין ספק. מופת לכל העמים. אולי, מי יודע, ישראל צריכה ללמוד ממנה. נניח רגע לשאלה איך עשה גולסטון סלטה באוויר, ונתן תשובות הפוכות לשאלות זהות. נבדוק את המלצתו לישראל לאמץ את הגישה האמריקאית, לצורך הגנה על אזרחים.

ובכן, ניקח לדוגמה את הקרב על פלוג'ה (פומבדיתה) ב-2004. כ-400 אלף תושבים גרו בעיר, שהאחים התאומים של החמאס השתלטו עליה. ארצות הברית ניסתה הפסקת אש שנכשלה ונוצלה לחיזוק האחיזה האיסלאמיסטית.

כן, זה מזכיר את התסריט של עזה. לארצות הברית נמאס ממוקד הטרור והיא החליטה לבער את הנגע. התוצאה: 6,000 אזרחים הרוגים, ועוד 1,000 מחבלים , 10,000 בתים הרוסים מתוך 50 אלף, ובתוכם גם 65 מסגדים. חורבן שרק מה שעשו הרוסים לצ'צ'ניה עולה עליו.

עוד דוגמה: מארק גרלסקו, הממונה על החיסולים הממוקדים בפנטגון, אחראי להרג 200 אזרחים עיראקים חפים מפשע בהפצצות שיזם. טרוריסט אחד לא נפגע. גרלסקו הפך ליועץ מיוחד של HRW (משמר זכויות האדם) וסיפק דוחות קשים נגד ישראל. אין גבול. לא במקרה אמר הקולונל הבריטי ריצ'רד קמפ, לאחר המבצע בעזה, שאין צבא בעולם ששומר על חיי אדם כמו הצבא הישראלי. קמפ יודע על מה הוא מדבר. הוא היה מפקד הכוחות באפגניסטן. קמפ ביקש להופיע בפני ועדת גולדסטון. גולדסטון סירב להזמין אותו.

הבעיה היא שמול גולדסטון, שוב ושוב, עומדים מראיינים שלא למדו את החומר. אם מוירס היה עושה שיעורי בית, הוא היה פורץ בגיחוך, מציג את העובדות, את המספרים, את הפרופורציות, וחושף את גולדסטון כאוויל גמור.

אלא שהתקשורת העולמית, ולפעמים גם הישראלית, מתקשה להציג לגולדסטון שאלות שיחשפו את מערומיו. וכאשר כבר מוצגות לו השאלות, כמו שעשה, וטוב עשה, הערוץ הראשון, גולדסטון מסרב לענות. וחמור מכך: לישראל יש תשובות מתועדות, ממוסמכות, מצולמות, כמעט לכל טענה בכתב ההונאה של גולדסטון. מישהו למעלה החליט, משום מה, לגנוז את החומר, בתקווה שהדוח יישכח. איזו אשליה.

לשם מה, מר מזוז?

מני מזוז, היועץ הפורש, חושף את משנתו. משנה מדהימה בנוגע לסדרי ממשל ושלטון. ובכן, לפי משנתו יש חלוקת עבודה בין שרים ובין פקידים. הפקידים קובעים את המדיניות. השרים אמורים לבצעה. צריך לקרוא את הדברים שיצאו מפיו של מזוז, כדי להבין את המשנה החדשה: תפקידו של שר "כמעט בהגדרה, לתמוך ולגבות את המערכת שהוא עומד בראשה, וכך ראוי שיהיה".

זה מה שהוא אמר בראיון ללשכת עורכי הדין. סליחה? לשם מה, מר מזוז, יש בחירות? האם שרים אינם נבחרים לתפקידם בהתאם למדיניות שאותה הם צריכים לממש? מי בדיוק אמור לבצע מדיניות של מי - הפקידים את מדיניות השרים, או שמא הפקידים את מדיניות הממשלה?

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בכנס לשכת עורכי הדין באילת צילום: יהודה בן יתח

אלא שהיא הנותנת. פקידי האוצר יקבעו מדיניות כלכלית. קצינים יקבעו אם לצאת למלחמה. דיפלומטים יקבעו אם לאמץ את השקר של זכות השיבה. ואין צורך, פשוט אין, לקיים בחירות. וכיוון שתפקידם של השרים מצטמצם לתפקיד הטכני של ציות וביצוע - אולי כדאי שמזוז גם ימנה אותם. חבל לנו על הטרחה המכבידה של בחירות. רום הודו מזוז החליט. השר אמור לציית. לקרוא ולא להאמין. דעתו של מזוז התבלבלה עליו לחלוטין. הבעיה היא שהבלבול הזה, היפוך היוצרות הזה, שולט בנו כבר יותר מדי זמן.

ישראל, אטרקציה מבוקשת באתיופיה

הממשלה החליטה השבוע לאפשר כניסה של אלפי מהגרים מאתיופיה. המתנגדים הבולטים הם יהודי אתיופיה הוותיקים, שמכירים את התמונה טוב יותר מכל אחד אחר. ארבעה פעילים בולטים הלכו למבקר המדינה, בשעה שבדק את הנושא, והתחננו לפניו: די, מספיק. לא מדובר ביהודים, ולא באנוסים, ואין שום סיכוי שישראל תוכל לקלוט את מאות האלפים, אולי מיליונים, המבקשים להגר.
זה לא עזר. ארגון יהודי מארצות הברית (NACOEJ) ושליחי רצון טוב מישראל, מעודדים את המשך ההגירה.

בתגובה לדברים שאמרתי השבוע בתוכנית "סדר יום" ברשת ב', עלה השר מיכאל איתן לשידור, וטען שכל אחד מהם נבדק, ונמצא שהוא יהודי, או ממוצא יהודי. לפני הבדיקה, שכח איתן לספר, עוברים הנבדקים הכנה של גורמים שיודעים מה התשובות הרצויות. הם מגיעים מוכנים. התוצאות בהתאם.

שגריר ישראל לשעבר באתיופיה, אבי גרנות, סיפר על ביקוריו במתחם המועמדים להגירה: "באותם מקרים שבהם הביקור לא היה מתוכנן, לא מצאתי אותם מנהלים חיים יהודיים. רבים מאוד מתושבי אתיופיה הענייה מצפים למצוא עתיד טוב יותר בעולם הגדול, וישראל מהווה אטרקציה

מבוקשת".

בוויכוח שהתקיים לפני עשר שנים הבהיר שלמה מולה שאסור להעלות אותם. היו לו נימוקים מצוינים. בינתיים הוא הפך לח"כ. העמדה שלו התעדכנה. הוא לא צריך צרות.

במחשבה נוספת, יש צדק בדברי השר איתן. משום שכמו שאמר הפפה של אתיופיה (הסמכות הדתית העליונה של הכנסייה האתיופית), קרוב ל-80 אחוז מהאתיופים יוכלו לעבור את הבדיקה ולהיחשב יהודים. כך שלא מדובר באלפים בודדים. מדובר בהרבה יותר. יש להם קרובי משפחה. ואם אין להם, אל דאגה. האלפים שיגיעו לכאן ידרשו להעלות את הקרובים שנותרו. וכשהללו יגיעו, הם ידרשו להעלות עוד אלפים. כולם יהודים כמובן, עם תעודת כשרות של ש"ס, ארגונים אמריקאיים, ועדת בדיקה, השר מיכאל איתן ורבנים שחושבים שמצאו את הדרך לפתרון הבעיה הדמוגרפית של ישראל.

יש כל כך הרבה מועמדים ליהדות שעוברים מסלול ייסורים במסדרונות הרבנות. הם ראויים למסלול גיור הרבה יותר מהיר ואנושי. אבל כמו תמיד, גם במקרה דנן ישראל פועלת באופן הפוך מהראוי: את אלפי המועמדים לגיור דוחים. את עשרות אלפי המהגרים מאתיופיה מביאים בהמוניהם.