זה מהשם: דיסק חדש של איציק אשל
איציק אשל הוא זמר-יוצר מגוון שמפליא לזגזג בין חאפלות מזרחיות, מוזיקה חסידית והיפ הופ
אלא שמסתבר שאיציק אשל, האדם שאחראי לפזמון המטורף והמואר הזה, דווקא לא מצטייר כלל כזמר מזחי דאחקיונר, שמחפש להצחיק אותנו. ממש לא. באלבום המדובר, שנושא את שיר הנושא ההיסטרי, נמצאים הרבה מאוד דברים שבשום פנים ואופן אי אפשר להגדירם כמשעשעים או משהו שמתקרב לזה. מדובר בחומרים מרגשים באמת.
אחד הקטעים המשובחים האלה, שמן הסתם לא תמצאו אצל דידי, הוא "הושיעה נא". גם כאן אמנם יש נגיעות מזרחיות, שכוללות אפילו מוואל אחד (שעושה אבישי אשל, האח), אבל לא זה מה שהופך את השיר למוצלח בקרב חובבי רינגטונים של מוזיקה יהודית. "אל האור", לעומתו, כבר גולש למחוזות
ההיפ-הופ, עדין מרגש, למרבה ההפתעה. ויש גם שיר אחד שמיועד לחופות, אלא שהוא, כמובן, מרגש קצת פחות.
בהקשר זה, אפשר לציין כי על אף שאשל נחשב לאמן יוצר בז'אנר המוזיקה היהודי, הוא מתפקד ביום-יום כזמר חתונות בהפרדה )דתיים, דתיים(, שם הוא מתעלה על עצמו דווקא בקטעים היותר חאפלתיים, ומוכיח שאפשר לעשות מזרחית בצורה קצת אחרת ממה שהולך היום אצל דידי ואצל אליקו.
יניב בן משיח, מי שלפי הנתונים אמור להיות המתחרה הגדול של אשל, דווקא מפגין כאן אחוות רעים ומצטרף לרצועה ים תיכונית כבדה בשם "אין לי כלום בלעדייך", שכבר הספיקה לצבור הצלחה גדולה בתוככי המגזר. המיוחד באשל הוא הגיוון: אף על פי שהוא מקוטלג כזמר חתונות מזרחי, הוא יוצר גם מוזיקה חסידית אותנטית ("נשבע לדוד", "בוא איתי לארץ ישראל") ואפילו ראפ.
העניין הוא שחרף הגיוון המלבב, כדי לשמוע את החומרים האחרים שלו תיאלצו, כנראה, לכבות את הרדיו. שם, בכל אופן, עדיין ממשיכים לתת "חיזוקים" דרך "זה לא ממני", אבל לא נורא, נסלח להם על ההתעלמות מיתר שיריו של אשל. זה פשוט לא מהם, זה מהשם.