תמחזר את זה: חוק האריזות בדרך למימוש?
באיחור של 15 שנה עולה על הפרק בישראל שוב חוק האריזות. תושבי אירופה כבר מזמן מפרידים אשפה ומשגרים אותה למיחזור, כחלק משגרת היומיום. אין סיבה שזה לא יעבוד גם אצלנו. פורום חברות המיחזור מדגיש כי יש להקים גם מערכי מיחזור ולא רק איסוף
העיקרון העומד בבסיס החוק: כל מי שמשווק, מפיץ או מייבא מזון לישראל, יהיה אחראי לאיסוף ולמיחזור האריזות. האיסוף והמיחזור יבוצעו באמצעות תאגיד שיוקם על ידי חברות המזון. על פי ההערכות, בניגוד לתאגיד שאוסף את בקבוקי הפלסטיק (אל"ה), הגוף לא יהיה ישות עצמאית, ולחברות המזון תהיה אחריות ישירה על הביצועים שלו.
כמו רוב החוקים הסביבתיים שמנסים לאחרונה לפלס את דרכם בישראל, גם החוק החיוני הזה מגיע באיחור קל של כ- 15
על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה פסולת האריזות בישראל מהווה כ- 12% מכלל משקל הפסולת הביתית וכ- 14% מנפחה. משקל הפסולת ביתית מוערך בלמעלה מ-500 אלף טון לשנה.
על מנת להתמודד עם כמויות הפסולת הגדולות ולמצוא פתרונות חלופיים להטמנת פסולת האריזות, ובמקביל לעודד את צמצום השימוש באריזות, המשרד להגנת הסביבה מבקש לבחון את הקשר בין כלי מדיניות שונים ותמריצים כלכליים של מדיניות הטיפול באריזות במדינות המפותחות המובילות לבין יעילות סביבתית גבוהה. במסגרת זו רואה המשרד חשיבות לבחון את הרגולציה ואמצעי המדיניות הסביבתיים והכלכליים הננקטים במדינות המפותחות, ולבחור את החלופה המתאימה ביותר למשק הישראלי.
נעמה אשור בן ארי, ראש תחום מיחזור והשבה במשרד להגנת הסביבה, מסבירה שהמשרד מביע התעניינות מיוחדת בבחינת המנגנונים הקיימים במדינות המפותחות בשני היבטים עיקריים: הטלת אחריות יצרן/יבואן לטיפול בפסולת אריזות ויישום כלים תחיקתיים וכלכליים להפחתה במקור של האריזות ועידוד השימוש החוזר והמיחזור של חומרי האריזה במטרה להפחית את ההשפעות הסביבתיות של האריזות.
לפני כשנתיים כבר הוגשה הצעת חוק בנושא על ידי ח"כ לשעבר אופיר פינס בשיתוף מומחי אדם, טבע ודין. במשרד להגנת הסביבה החליטו אז להשהות את קידום החוק, עד לאחר שיועבר התיקון בחוק פיקדון הבקבוקים.
במסגרת ההסדר שהציעו אז באדם טבע ודין, יחויבו היצרנים לממן את הקמתה של תשתית לאיסוף וטיפול בפסולת האריזות, שתכלול הפרדה במקור של הפסולת (כלומר הקמת מתקני הפרדת פסולת לזכוכית, נייר וקרטון, פלסטיק ומתכות). במקביל יחויבו החברות לוודא כי כולם יגיעו למיחזור.
על פי אותה ההצעה, הרשויות המקומיות גם ייקחו חלק בתהליך על מנת שיעדיפו את המיחזור גם לשאר הפסולת המטופלות על ידיהן. היצרנים והיבואנים יקימו מערך לאיסוף האריזות ברחובות הערים, באמצעות פרישת מוקדי איסוף למיחזור בשילוב עם הוספת פחים לאיסוף אריזות במקומות בהם התשתית העירונית מאפשרת זאת.
הרשויות המקומיות ימשיכו להפעיל את מערך פינוי הפסולת הביתית כפי שעשו עד כה, תוך שזרם הפסולת העירונית צפוי לקטון בנפח ובמשקל. התושבים יקראו להחזיר את האריזות הריקות אל נקודות האיסוף ואל פחי איסוף למיחזור המוצבים בחדרי האשפה ועל המדרכות.
פורום חברות המיחזור מזהיר כי החוק העתידי אינו יכול לעמוד בפני עצמו וכי הקמה של מערך איסוף לפסולת היבשה (אריזות) הוא חסר תכלית אם לא ימצאו כבר עכשיו פתרונות קצה מתאימים לתוצרי הפסולת עצמם. לטענתם, כבר היום נאספים מליונים של בקבוקי פלסטיק המיוצאים לחו"ל מבלי שבארץ מתקיימת פעילות מיחזור כלל אלא רק פעילות איסוף.
"כדי שחוק האריזות יצליח כלכלית וסביבתית יש לזהות את החומרים השונים שייאספו ולתת להם העדפה עסקית אשר תצדיק את מהלך האיסוף. העדפה זו יכולה להיות או בסבסוד החומר עצמו או שימוש באמצעי הרכש הממשלתיים לרכישת מוצרים בהם נעשה שימוש בחומר ממוחזר", מסבירים בפורום.
"אם נסתכל על מיחזור פסולת הבניין בישראל נראה שהמצב הוא על כרעי תרנגולת ובפועל הפעילות עצמה ממומנת על ידי הקבלנים עצמם. אנו תקווה כי המשרד להגנת הסביבה לא יחזור על טעויות העבר", אמר הוסיף ליעד אורתר, ראש הפורום
במשרד להגנת הסביבה אמרו בתגובה שלא יגיבו על ביקורת בנושא טרם הושלמה עבודת המטה בעניין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם