ממגנט: "החום של הרב אלון הרשים אותנו"
אחד המשתתפים בשיעורים שהעביר הרב אלון בביה"כ ישורון בי-ם ניסה השבוע להסביר לחבריו החילונים מי האיש. "כולם התאספו סביבו"
"אני הייתי טיפוס בכלל בכלל לא קל, אף אחד לא הצליח להשתלט עליי", מספר אריק ריגל, שהיה חניך של אלון בבני עקיבא. "אבל דווקא הוא, בדרך שלו, הצליח ליצור איתי קשר ממש כמו אח גדול". באותה תקופה התמנה אביו של אלון, מנחם, לשופט בבית המשפט העליון, וריגל מספר כי הייחוס של אלון היה ידוע לחניכים בסניף. "כולם הכירו טוב את המשפחה שהוא בא ממנה, וזה תרם מאוד לתדמית שהיתה לו. סוג של מנהיג".
בסניף הכיר אלון הצעיר את אשתו, חני, ועם סיום לימודיו בישיבה לצעירים הוא עבר ללמוד בישיבת ההסדר בקריית שמונה. בתום לימודיו שם שב לירושלים, ובאמצע שנות השמונים השתלב כמורה למחשבת ישראל בישיבת "חורב" בירושלים. בראש הישיבה עמד אז רב חרדי, אנונימי יחסית, וקרנה הייתה בירידה. עד שהגיע אלון.
"הישיבה מוקמה בתוך מבנה ישן ועלוב בשכונת קטמון, ובאותו זמן היה מקובל שכולם לומדים בחורב בחטיבת הביניים אבל כל מי שהיו לו יכולות לימודיות סבירות היה בורח בתיכון והולך לישיבות הנחשבות כמו אפרת או נתיב מאיר", מספר ר' (37), קצין ביחידה מובחרת שסיים את לימודיו בחטיבת הביניים של הישיבה בשנת 1987.
"יום אחד, כשהיינו באמצע כיתה ח' נכנס הרב אלון, שהיה עד אז מורה רגיל בישיבה, וביקש מכולנו להתכנס בבית המדרש. הוא סיפר לנו כי הוא עומד להתמנות לראשות הישיבה, והפעיל את כל הכריזמה שלו כדי לשכנע אותנו להישאר בחורב בתור הדור הראשון של השינוי. בזמני ישיבת חורב נחשבה לבינונית מינוס, ותוך שנה-שנתיים להיות 'חורבניק' הפך לגאוות יחידה".
אלון אכן הפך את ישיבת חורב לאימפריה ירושלמית. יחד עם מאות התלמידים שהתדפקו על דלתות הישיבה מדי שנה, הגיעו גם התורמים. תלמיד לשעבר של הרב אלון מספר כי בחדרו של ראש הישיבה הקודם היה מונח במשך שנים דגם של קמפוס ענק ומפואר, שבנייתו נראתה אז כפנטזיה רחוקה. תוך חמש שנים מיום כניסתו של אלון לתפקיד, נחנך הקמפוס החדש בשכונת סנהדריה בירושלים.
במקביל, החל אלון לשמש גם כרבה של קהילת ניצנים בשכונת בקעה בירושלים ולמסור שיעורים בפרשת השבוע בבית הכנסת של הקהילה. "השמועה על השיעורים הפנטסטיים שלו עברה מפה לאוזן ומהר מאוד כבר לא היה מקום להכניס סיכה לאולם", מספר אחד ממתפללי בית הכנסת באותה תקופה. "הגיע מצב שבדרשות גדולות כמו דרשת שבת הגדול, אם רצית מקום לשבת, היית צריך להגיע שעתיים לפני הזמן".
מהמבנה הקטן של בית כנסת ניצנים עברו הדרשות אל בית הכנסת ישורון במרכז העיר ירושלים, ומאות אנשים ונשים היו גודשים מדי שבוע את האולם הענק. בהמשך פוצל השיעור לשניים, אחד נערך בבית כנסת ישורון ושיעור נוסף התקיים באוניברסיטת בר אילן עבור תושבי מרכז הארץ.
"בגלל כל העומס שהיה לו בחיים, הרב היה ישן שעות ספורות כל לילה", מספר אחד מתלמידיו באותה תקופה. "העייפות הגדולה שלו הקשתה עליו לנהוג, ובמשך תקופה מסוימת הייתי לוקח אותו לשיעור בבר אילן. בסוף השיעור חיכו לו באופן קבוע באופן עשרות רבות של אנשים. אני כבר רציתי ללכת הביתה, אבל אצלו לא היה דבר כזה שמוציאים אותו מדלת אחורית והוא בורח".
התלמיד סיפר כי בתום השיעור היה אלון עובר בין הממתינים הרבים ומתייחס אליהם אחד-אחד. "פעם אחת דיברתי איתו על כל האנשים האלה שמחכים", אמר. "הוא הסביר לי שמבחינתו מה שחשוב בתורה זה לא ללמד את הטקסט אלא להתייחס לבני אדם".
היחס האישי והחום שהרב אלון העניק לכל מי שפגש הם כנראה אחד ממקורות הכוח שלו. אלון מכיר באופן אישי אלפי אנשים בציבור הדתי-לאומי, החל מאנשי עסקים עשירים שמילה אחת שלו תגרום להם לפתוח את פנקס הצ'קים ועד לאחרון הגמלאים שהיו מגיעים בקביעות לשיעוריו. "ניסיתי להסביר השבוע לחברים החילונים שלי בעבודה מי זה הרב אלון",
"אמרתי להם שזה בנאדם שאם תזרוק אותו לבד בקוטב הצפוני ותחזור אחרי כמה זמן, תראה שכל הפינגווינים וכלבי הים מסביבו. זה פשוט בנאדם שכולם נתפסים בחום שלו ומתמגנטים אליו".
הכריזמה והקסם, כמו גם היכולת לשמר קשרים לאורך תקופה ארוכה, משכו אליו רבים. כמו כל ראש ישיבה, גם אלון עמד בקשר רציף עם מאות תלמידיו בישיבת חורב, אך בשונה מרוב ראשי הישיבות, אצל אלון הקשר בינו ובין תלמידיו נמשך גם שנים ארוכות אחרי שסיימו ללמוד אצלו. במקרים רבים גם הורי התלמידים נמשכו לקסמו, והפכו גם הם לחסידיו.
בין תלמידיו של הרב אלון היה גם סמל נחשון וקסמן ז"ל, שנחטף בידי החמאס בשנת 1994. עם פרסום דבר חטיפתו הגיע אלון לבית הוריו בשכונת רמות בירושלים. "הוא היה אצלנו בבית כמעט כל הזמן", משחזר יהודה וקסמן, אביו של נחשון, את המפגש עם אלון באותם ימים קשים. "ובזמן שלא, הוא ארגן עצרות תפילה לשחרורו של נחשון".
בלילה בו כשלה פעולת החילוץ, ערב שבת, התייצב אלון בבית המשפחה. "זה היה ביום שישי בערב", סיפר וקסמן. "ראש אכ"א בא לבשר לנו את הבשורה הנוראית, ובערך שעה אחרי זה הרב אלון נכנס אלינו הביתה. התפלאנו כי אנחנו גרים מאוד רחוק ממנו, ומדובר בערב שבת. כששאלנו, התברר שהוא מלכתחילה עשה את השבת בבניין הריק של ישיבת חורב שנמצא שעה הליכה מהבית שלנו, רק כדי להיות יחסית קרוב אלינו".
וקסמן סיפר כי הוא לא היה מסוגל להספיד את בנו, וביקש מאלון לומר דברים בשמו בלוויה. "הרב אלון דיבר, ולא הייתה שם עין אחת שנשארה יבשה", אמר. "מאז שנחשון נרצח עברו כבר 15 שנה. בכל שנה כמות האנשים באזכרה פוחתת אבל אין דבר כזה שהרב אלון לא יגיע לאזכרה".
בשנת 2002, אחרי 15 שנה כראש ישיבת חורב, החליט אלון להמשיך הלאה. התחנה הבאה שלו הייתה ישיבת הכותל ברובע היהודי בירושלים. הישיבה ידעה את תקופת הזוהר שלה באמצע שנות השמונים, כשבתרומת מיליונרים אמריקאים הוקם בלב הרובע היהודי מבנה מפואר עבור הישיבה.
"באמצע השנה, לפני שהרב אלון הגיע, התחילו שמועות שאולי הוא יבוא להיות ראש הישיבה", מספר תלמיד שלמד בישיבה בשנה בה הגיע אליה אלון. "זה אולי נשמע מוזר, אבל אני זוכר שבאמת היתה הרגשה שכאילו המשיח עומד להגיע". ובאמת, גם עבור ישיבת הכותל היווה אלון סוג של גואל. כבר בשנה הראשונה של הרב הכריזמטי בתפקיד, מנה שיעור א' בישיבה כמאה תלמידים.
בשנת 2006, לאחר כארבע שנות כהונה בראשות ישיבת הכותל, הודיע אלון לתלמידיו כי הוא יוצא לחופשה. ההודעה על הפרישה - שכללה גם הפסקה של השיעורים הקבועים בירושלים ובאוניברסיטת בר אילן - הכתה בתדהמה את אלפי התלמידים והמשתתפים הקבועים בשיעורים שמסר. תוך זמן קצר נפוצו בציבור הדתי לאומי שמועות על הרקע לפרישתו, שהמרכזית שבהן גרסה כי הרקע לפרישה הוא מצבו הבריאותי הירוד שנובע מתשישות מצטברת.
אלון ומשפחתו קבעו את ביתם החדש במושבה מגדל הצופה אל הכינרת, ותקופה קצרה לאחר הגעתו למגדל החל אלון למסור שיעור אחד מדי יום, בשמונה וחצי בבוקר. "זה היה שיעור מפה לאוזן, סוג של חבר מביא חבר", סיפר אחד מתלמידיו הוותיקים של הרב. אך גם השיעור היומי שהחל בקטן, צמח והתפתח.
זמן קצר לאחר מכן החלה להתרקם סביב אלון חבורה שהייתה מגיעה אליו מדי יום חמישי, ומבלה יחד איתו את הלילה שבין חמישי לשישי בשיעורי תורה ובנגינה וריקודים.
תלמיד אחר של אלון סיפר על הלילה הלבן, המכונה בקרב בחורי הישיבות "משמר". "הרב רצה שהערב הזה של חמישי בלילה יהיה מאוד מצומצם, אבל תוך שבועות ספורים זה הגיע למאות רבות של אנשים. זה התחיל אצלו בסלון של הבית ואבל אחרי חודש זה היה בלתי אפשרי". בגלל הצפיפות הרבה בביתו, לקח אלון מבנה של בית ספר נטוש במושבה ופתח בו מעין בית מדרש עבור מאות האנשים שהיו עולים אליו לרגל.
"לילה שלם היינו לומדים תורה ושמחים ורוקדים", מספר התלמיד על האווירה בלילות חמישי בבית המדרש המאולתר. "זו הייתה קבלת שבת מדהימה שהייתי מחכה לה כל השבוע. כל הלילה אתה שומע את הרב אלון מדבר עם רק הפסקות לשירים והדבר המדהים הוא שאף אחד לא מנקר".
השבוע האחרון היה לא פחות מרעידת אדמה לאלפי תלמידיו ואוהדיו של הרב אלון. איש לא שיער לא יתגלגלו הדברים בעניינה של אחת הדמויות המובילות את הציבור הציוני דתי. רבים בציונות הדתית התקשו לעכל את הפרשות שפורסמו ובלא מעט מקומות דובר על כך שהפעם השבר "יותר גדול מההתנתקות". "גם אם קרה משהו", אמר אחד מתלמידי הרב, "אחד הדברים הכי גדולים שלמדנו מהרב אלון זה שתמיד אפשר לעשות תשובה. האמת היא שחוץ מזה, אנחנו פשוט לא יכולים לוותר עליו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם