הקרב על הזנב: בין השטריימל לזכויות בע"ח
השטריימל של י' מבני ברק רך ומבריק היום בדיוק כמו ביום שבו נרכש, לפני יותר מ-17 שנה . 24 בעלי חיים הומתו בשבילו, ואף שהמספר הזה מטריף את ארגוני ההגנה על החיות, הם מוכנים להבליג. הכל כדי שיעבור בכנסת חוק הפרוות המקיף
אצל החרדים, בני חסידות בעלז או ויז'ניץ, שטריימל הוא אביזר שאותו חובשים גברים נשואים בלבד ורק בשבתות ובחגים. בשאר ימות השנה שומרים הם, כך הראה לנו י' השבוע, על השטריימל היקר בקופסה עגולה מיוחדת ומשתדלים שלא יינזק. באביזר היוקרה, סמל של מעמד, משקיעים הון עתק רק פעם אחת בחיים. זו מתנה לרגל הנישואים ממשפחת האישה ומחירו מגיע בקלות עד 8,000 שקל , או 1,500 דולר אם קונים באמריקה. לא ניתן להשיג את השטריימל סתם בחנויות ברחוב הראשי של בני ברק. כל שטריימל הוא עבודת ייצור מיוחדת המוזמנת מראש ומיוצרת במיוחד עבור אותו רוכש.
השטריימל של י' מבריק ונקי. מגע זנב הצובל רך. בדיוק כמו ביום שבו נרכש, לפני יותר מ-17 שנה.
אבל 24 צובלים הומתו וזנבותיהם קוצצו, כדי שהשטריימל הזה ייוצר. פרוות הזנב מהודקת בצפיפות למעין פיסות קרטון עדינות, המשובצות אחת-אחת סביב מרכז השטריימל, שהוא מעין כיפת קטיפה גדולה. בימות הקיץ זה חם, ובחורף צריך לעטוף את מוצר היוקרה בניילון, כדי שהשטריימל לא יירטב. יש גם חסידויות שבהן נהוג לרכוש ולחבוש שטריימלים מחומרים סינתטיים, אבל י' משוכנע שיש הבדל. השטריימל בן 24 זנבות הצובל הוא הרבה יותר עמיד ואיכותי.
אף על פי שהמידע הזה, על גידום זנבות והרג חיות למען אביזר לבוש, מטריף את ארגוני ההגנה על החיות, בראשם ג'יין הלוי מהקואליציה הבינלאומית נגד פרוות, השבוע הם היו מוכנים להבליג, אפילו לצטט רבנים ולהכיר במסורת ובתרבות של יהודים יוצאי מזרח אירופה, בני חסידויות מסוימות, החובשים את השטריימלים, והכל כדי שיעבור בכנסת חוק הפרוות המקיף.
מתי בפעם האחרונה מצאתם בישראל זאב שגר עם כבש? מתי שמעתם שחסידי בעלז וחסידי ויז'ניץ מקבלים את דעתם של גדולי הדור ועל הדרך מסכימים עם "תנו לחיות לחיות" ועם ה"קואליציה הבינלאומית נגד פרוות"? אם אכן יעבור החוק בשבוע הבא, כפי שצופים כמעט כל הנוגעים בדבר, יתרחש בישראל מעמד מפתיע, אולי חד פעמי: ותגור מרצ עם יהדות התורה וקדימה תחיה בשלום עם הבית היהודי. החוק אמנם זקוק עוד לליטוש סופי: הצבעה של ועדת שרים ולאחריה קריאות שנייה ושלישית, אך כל מי ששוחחנו עמו השבוע ציין שאם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, יש סבירות גבוהה שהחוק יעבור.
"לא צריך בשם בעלי החיים לפגוע במסורת של מאות שנים ולהחיל עליהם שינוי בדרך של כפייה", אמר לנו השבוע עו"ד ג'וש רוטברט, מ"תנו לחיות לחיות". רוטברט היה הדמות המרכזית בשיחות עם חברי כנסת, בשכנוע שרים ובעבודה שוטפת על החוק ועל הניסוח החריג שיאפשר לדתיים להמשיך לקנות פרוות לשם ייצור שטריימלים. "הם הראו נכונות לשלב הסברה בקהילות שלהם, והם זקוקים לשינוי מחשבתי כדי להבין שיש אלטרנטיבות מחומרים סינתטיים, ואצלנו בעמותות, אף שהיו מתנגדים חריפים לכך שהחוק יכיל חריג עבור השטריימלים, הבינו שהמטרה הרחבה יותר חשובה".
ג'יין הלוי, מייסדת הארגון הבינלאומי נגד פרוות, התחילה את התהליך לפני יותר משנה בעמדה יותר רדיקלית. "מה שהכניס אותי לעניין זה סרט וידיאו שבו ראיתי איך מפשיטים את עורו של דביבון כשהוא עוד בחיים, ואחר כך לא יכולתי לישון יותר", היא מספרת. "לקחנו את הסרטון הזה, שממש קשה לצפות בו, וחבר כנסת חיים אמסלם מש"ס הסכים
הלוי חברה לחבר הכנסת ניצן הורביץ ממרצ וכבר בראשית כהונתו, לפני שנה, הוא הגיש הצעת חוק גורפת שתאסור ייבוא, שיווק וייצוא של כל סוגי הפרוות. הלוי התייעצה עם חברים בארגונים מקבילים בארצות אחרות ושמעה לעצתם: לנסח חריג בחוק כך שהאיסור לא יחול על "פרווה או מוצר הכולל פרווה הנחוצים לקיום מנהג מסורתי, או כאמצעי להגדרת זהות תרבותית". השבוע סיפרה הלוי שחבריה באירופה שאבו את הרעיון מן הפטור שניתן לאסקימואים, בני שבט האינואיט, להמשיך לצוד כלבי ים. זאת, על אף חקיקה משנת 2006 באיחוד האירופי שאסרה ייבוא, ייצוא וסחר בכלבי ים.
"הם עזרו לי להבין שאפשר, למען המטרה הכוללת, להתחשב במסורת בת מאות שנים, ואנחנו לקחנו את ההשראה כדי להוסיף את הסייג בשביל השטריימלים". הלוי גם גייסה את שחקנית העבר, בריז'יט בארדו, פעילה מובילה בעולם למען זכויות בעלי חיים, והשבוע שלחה בארדו לעוסקים בעניין מכתב המעודד את ישראל להיות הראשונה שתעביר חוק מן הסוג הזה, האוסר ייבוא, ייצוא וסחר של כל סוגי הפרוות. "שמחתי לשמוע שישראל מתכוונת לאסור את ייבוא הפרוות. הפרוות שייכות לחיות ואין זה מתקבל על הדעת שאדם יקרע אותן מן החיות עבור ייצור מעילים חסרי תכלית, תיקים או אביזרים אחרים" כתבה בארדו, והוסיפה "ישראל נותנת דוגמה נהדרת של אנושיות ורגישות. אני מקווה שמדינתי צרפת, בירת האופנה העולמית, שבה שרידי גופות של בעלי חיים השתלטו על בימות התצוגה, תלך בדרך זו. אני בושה בצרפת ואסירת תודה לישראל על היוזמה ואומץ הלב".
למרות הכוונות הטובות, הצעת החוק של הורוביץ נפלה, אבל הרעש התקשורתי ותשומת הלב לעניין שעוררו הורוביץ והפעילים עשו את שלהם. "כשהחוק יעבור הוא יהיה חוק חלוצי, כי אין כיום מקום בעולם שבו יש הגבלה מן הסוג הזה על סחר בפרוות", אמר הורוביץ השבוע. "קיבלתי בזמנו אינסוף תגובות מן העולם, שישראל מראה את הצד החיובי שלה עם החוק הזה. היקף הסחר בפרוות בישראל הוא קטן, האקלים פה חם ויש תחליפים סינתטיים זולים. הרבה אנשים ממילא מסתייגים מהרג חיות למען פרוות וזה הופך את ישראל למקום שבו החוק הזה יכול להיות הראשון מסוגו בעולם".
מי שהצליחה בסופו של דבר להביא את החוק לתהליך מתקדם יותר היא חברת הכנסת מקדימה, רונית תירוש. תירוש, כך סיפרה השבוע, הגיעה לעסוק בנושא מתוך הכאב הפרטי. "אני אוהבת בעלי חיים, אבל נעשיתי עוד יותר רגישה לעניין אחרי שהכלב שלי נדרס לפני פחות משנה. עד היום לא התאוששתי מזה. נכנסתי לקשר עם העמותות השונות ולאט-לאט שמעתי מהם רעיונות ונושאים שצריך לטפל בהם".
הצעת החוק המקורית של תירוש התייחסה רק להטלת מגבלות על סחר בפרוות כלבים, חתולים וארנבים. אולם באמצעות משא ומתן בתוך ועדת השרים לחקיקה, ועם הוספת החריג עבור השטריימלים, הוסכם שהצעת החוק הסופית תהיה רחבה עבור כל סוגי הפרוות, חוק שהוא תקדימי בעולם כולו.
הלוי, רוטברט, תירוש והורוביץ מספרים על היבואנים השונים, המביאים לארץ מוצרים המתחזים לסינתטיים, אך למען האמת מיוצרים בסין מפרוות של כלבים וחתולים. "כל הפיצ'יפקעס שמוכרים או כל מיני צעצועים, שהרגו חתולים וכלבים בסין בשביל לייצר. אם החוק יעבור, לא ימכרו את זה בישראל", אמר רוטברט. לדבריו, יבואנים יצטרכו להציג בדיקות דנ"א מדגמיות ולסמן את המוצרים בסימון סינתטי כדי שאלה יוכנסו לארץ. שורש הבעיה בייבוא ובשיווק של מוצרי פרוות נמצא בסין, מסכימים כולם, שם אין שום הגנה על החיות. ישראל אמנם אינה שוק צרכני משמעותי, אבל במדינות אחרות, כבריטניה למשל, מחכים לראות מי תהיה המדינה הראשונה שתאסור סחר בפרוות, וייתכן שהן תהיינה הבאות.
בינתיים, בדרך לחקיקה שאולי באמת תציג את ישראל כאור לגויים, נוצרה קואליציה אנטי פרוות מיוחדת. י' מבני ברק מספר שהחיה, הצובל, אינה מצויה בסין, אלא רק בקנדה וברוסיה, והוא דווקא מבין את חשיבות החוק. לדבריו, יש אולי 400 חתונות בשנה בקרב החסידים חובשי השטריימל ועל כן, כמות הפרוות הנוגעות לעניין מוגבלת בהחלט.
הלוי, מנגד, מראה לכל דורש את הסרטון הקשה על הפשטת עורו של הדביבון החי וממשיכה לחלום על עולם ללא שטריימלים מפרווה, אך מסכימה שאי אפשר לצפות לשינוי בן לילה. היא מאמינה שגם אצלם יקרה השינוי יום אחד. "אי אפשר להוביל את השינוי אצלם בחקיקה. רק במדעות שילמדו בכמה סבל זה כרוך, שמפשיטים את החיות בעודן בחיים. יש כבר פסקי הלכה של הרב מצגר בנוגע לאיסור להתעלל בחיות וזה ייקח זמן. לאט-לאט הם ישנו את ההרגל".
צובל, יונק קטן ממשפחת הסמוריים, הם שמשמשים לייצור השטריימל. רוסיה וקנדה הן המדינות שמהן מיובאת פרוות הצובלים לשטריימלים. 24 זנבות נדרשים עבור הכנת שטריימל אח. כ8,000- שקל עולה שטריימל אחד בבני ברק. בארה"ב ניתן לקנותו תמורת 1,500 דולר. כ10,000- חיות מתות בשנה לצורך ייצור השטריימלים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם