למה ידעתי ושתקתי בפרשת הרב מוטי אלון
העיתונאית יפעת ארליך מסבירה למה במשך כשנה היא ושני עיתונאים ממעריב לא פוצצו את הפרשה ונתנו צ'אנס ל"פורום תקנה"
הרב מוטי אלון צילום: יגאל לוי
נחשפתי מעט לדרך הטיפול המקצועית של "פורום תקנה" בעקבות תחקיר מקור ראשון על "שיטת המגירות", שבעקבותיו "פורום תקנה" טיפל בסוגיה. ההרכב שדן אז בהתנהלותה של סילבי דהרי, חקר במשך ימים את הנשים המתלוננות ואת הנערים שנפגעו, ורק לאחר שלא זכה לשיתוף פעולה מצד דהרי הוציא הודעה חריפה מאוד אך שקולה וזהירה כנגדה. הנשים המתלוננות גמרו את הלל על חברי "פורום תקנה" ובראשם מלכה פיטרקובסקי שריכזה אז את ההרכב.
ובכל זאת, הערצתי לאנשי "פורום תקנה" איננה הערצה עיוורת, ואני רוצה לעלות תהיות על הקונספט של "פורום תקנה". מדוע הטיפול של הפורום צריך לכלול בהכרח אלמנט של הסתרה? מדוע פורום תקנה משתמש בשוט הפרסום כדי לכפות על הנלון לשנות את דפוסי ההתנהגות שלו? האם כלי כזה הוא אפקטיבי?
למערכת וולנטרית, מקצועית כל שתהיה, כמו פורום תקנה, אין את כלי המעקב והאכיפה לבחון שהנלון אכן עומד בהתחייבותיו לפורום. או במילים קצת יותר בוטות, גם במגדל יש בחורים צעירים לא רק בירושלים, ובשונה מבתי המלון בדובאי, לא מותקנות שם מצלמות נסתרות.
לזאת יש להוסיף את הנחה כי סופו של כל סוד להתפוצץ ולדלוף החוצה. אגב כך, אומר, כי העובדה ש"פורום תקנה" מטפל ברב אלון היתה ידועה למספר
עיתונאים, גם אני בתוכם, כבר מעל לשנה ואולי אף יותר. יצא לי לשוחח בדיסקרטיות על העניין עם שני עיתונאים דתיים ממעריב, ושניהם אמרו, מתוך אחריות רבה כי אין עניין לפרסם את הפרשה אם הנושא מטופל באחריות על ידי הפורום, וכך סבר גם העיתון הדתי-לאומי "מקור ראשון".
פורום תקנה צריך, כמובן, להיזהר מפרסום דברים שלא יכול להוכיח את אמיתותם בבית משפט, במקרה שתוגש נגדו תביעת דיבה, בגלל שהמתלוננים יסרבו להעיד בבית משפט. זאת גם הדילמה שניצבת בפני כל עיתונאי שמפרסם דברים בעילום שם של מרואיין. אבל אם הרב אלון הודה בפני הפורום בעיקרי הדברים המיוחסים לו, אפשר היה, למשל, להקליט את השיחה עימו, ולצאת הרבה הרבה יותר מוקדם אל הציבור מבלי להיגרר אל תוך מערכת ארוכת שנים שבה הפורום מטיל סנקציות שאינו יכול לאכוף אותם.
פורום תקנה טיפל בעוד מקרים רבים שהציבור לא שמע עליהם. בנינו מסתובבים אנשים בעלי סמכות רוחנית או חינוכית שפגעו בתלמידיהם, יש לקוות כי הפורום הצליח להרחיק אותם מעשיה חינוכית, אבל הם כאן בנינו מסתובבים חופשי, מחייכים. אם רוצים למגר את התופעה הזו, לא מוטב היה שפניהם המחייכים של בעלי הסמכות שניצלו סמכותם לרעה היו מתנוססים מעל דפי העיתון?
המאמר מפורסם באדיבות העיתון "מקור ראשון"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם