חקירה נגדית
4 שנים חלפו מפינוי מאחז עמונה שבמהלכו נפצעו מאות מפגינים ושוטרים. דוח ארגון זכויות האדם ביש"ע טוען שבמח"ש לא בדקו כראוי את האירועים, אבל במח"ש מרגישים שהמתנחלים סירבו לשתף פעולה
"בגוש קטיף יצאנו כמו כבשים", ליחשו הרוחות. הפעם תכננו המפגינים להראות לממשלה מה המחיר שהם מתכוונים לדרוש תמורת פינוי ישובים. אבל איש לא ציפה למספרים: למעלה מ-350 אזרחים פצועים, חלקם הגדול קטינים, מתוכם 200 אזרחים שפונו לטיפול בבתי החולים. גם בקרב השוטרים נספרו עשרות פצועים.
בחודשים האחרונים ריכזו בארגון זכויות האדם ביהודה ושומרון - גוף שהוקם כדי להגן על זכויות פעילי הימין, דוח על אירועי עמונה. הדוח, שנחשף כאן לראשונה, דן בעיקר בחקירת השוטרים שהפעילו אלימות כלפי מפגיני עמונה ובטיפול המחלקה לחקירות שוטרים בתלונות המפגינים.
לאחר שחברי הכנסת ציפי חוטובלי, אורי אורבך ואריה אלדד עיינו בדוח, הם דרשו דיון דחוף בוועדת הפנים של הכנסת, שתתכנס היום לדון בממצאים בנוכחות נציגי המחלקה לחקירות שוטרים.
לפי הדוח, חוקרי מח"ש לא צללו לעומק פרטי החקירה ולא התכוננו אליה כראוי.
לטענת אורית סטרוק, תושבת היישוב היהודי בחברון שמנהלת את ארגון זכויות האדם ביש"ע, החוקרים לא הכירו פרטים בסיסיים בעת ביצוע חקירה, כמו סימני הזיהוי של הבתים והגזרות השונות בעמונה. כך, למשל, הצלם מתי ברנע, שמסר לחוקרים מספר סרטונים שצילם במקום, בהם תועדה אלימות שוטרים, זומן רק כחצי שנה
הדוח תמה על האמירה הזאת, כיוון שעל הגג צולמו סולמות בולטים בצורת קשת, שהוצבו רק על אותו גג ספציפי. "כשהתחלנו לעבור על החומר, הדבר הראשון שעשינו היה לאפיין את הבתים ולמפות את הזירה", אומרת סטרוק. "למיטב ידיעתי, חוקרי מח"ש מעולם לא עשו את זה".
סטרוק טוענת שמטרת הדוח היא ביקורת בונה, ולכן בחרה להגיש אותו קודם כל לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה. "מעולם לא בוצע דוח המבוסס על ניתוח שיטתי ומעמיק של תיקי החקירה, של שיטות החקירה ושל דרכי קבלת ההחלטות במח"ש", אומרת סטרוק. לדבריה, על גבם של המתנחלים הפצועים יכולה מדינת ישראל להציץ על התנהלות מח"ש, ואולי אף "לזכות את אזרחי ישראל במחלקת חקירות שוטרים יעילה ומקצועית יותר".
כמות הפצועים בעמונה, אזרחים ושוטרים, הייתה בהחלט חריגה. אנשי ארגון זכויות האדם ביש"ע למדו לעומק קרוב למאה תיקי חקירה שנסגרו נגד שוטרים שנחשדו בעברות אלימות בעמונה. אנשי הארגון ביקשו לבחון את שיטות החקירה, את דרכי קבלת ההחלטות ואת הסיבות שהביאו את מח"ש לסגירת התיקים.
במארס 2006, כמה שבועות לאחר הפינוי, החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להעניק חסינות מפני הפללה עצמית למתלוננים ולעדים שיעידו על אלימות שוטרים בעמונה. רבים מהמפגינים חששו להעיד נגד השוטרים כדי לא להפליל את עצמם כמי שנכחו בהפגנה. ההחלטה הזאת קידמה בעיקר את צוות החקירה שהוקם במח"ש מיד אחרי הפינוי, שכלל שלושה חוקרים אך היה מובטל ממעש בהעדר עדים. כיוון שלא זכו לשיתוף פעולה מצד המתלוננים, הופסקה עבודת הצוות והטיפול בתיקי עמונה הועבר ל"צוות ירושלים", שאמור היה לטפל באירועי עמונה במקביל לעבודתו השוטפת.
בעקבות המלצות של צוות ירושלים, נסגר מספר רב של תיקי חקירה. כך למשל המקרה שעסק בב', קטין שעמד באזור המרפאה של עמונה. לדבריו, שוטר ניגש אליו, דחף אותו בעוצמה והפיל אותו על גבו. ב' שהוכה וסבל מחבלה קשה בגב, העיד - יחד עם חבר שהיה איתו - שפניו של התוקף זכורות לו היטב. במזכר פנימי כתב החוקר: "ממליץ לסגור את התיק או לחילופין להורות על חקירה מאומצת במסגרת צוות חקירה מורחב".
מח "ש בחרה באפשרות הראשונה. ב', שהתעקש למצות את הדין עם השוטר שלכאורה תקף אותו, נבר שעות ארוכות במאגר התמונות והסרטים שאסף ארגון זכויות האדם ביש"ע. לאחר הצלבת התמונות הצליח לאתר את השוטר התוקף כביכול, אלא שאז התברר שהשוטר הוא בכלל נגד בצה"ל. ב' הגיש תביעת נזיקין נגד החייל שתקף אותו וזכה לפיצוי כספי של כעשרת אלפים שקל.
עבודתה של המחלקה לחקירות שוטרים לא הייתה צריכה להיות מסובכת במיוחד. כלקח מההפגנות נגד ההתנתקות, פעילי הימין הגיעו לשטח מצוידים במצלמות וידאו וסטילס רבות. אל השטח הגיעו כמובן גם עשרות צלמי עיתונות. מיד לאחר האירועים הועמדו לרשות חוקרי מח"ש למעלה ממאה שעות של חומרים מצולמים.
יתרה מזאת, בזכות עבודת ההכנה היסודית של כוחות הפינוי היה למשטרה מידע מדויק לגבי מיקום הכוחות. "הייתה חלוקה וקביעה שלי לגבי כל כוח לפינוי", העיד במח"ש נצ"מ עמוס יעקב, שהיה מפקד המעגל הפנימי של הפינוי. יעקב העיד שיכול לדעת איזה כוח עלה אל גגות הבתים באמצעות כף טרקטור ואיזה כוח עלה אל הגגות באמצעות הסולמות. המידע המדויק הזה לא הגיע לחוקרים.
הקטין י', הפצוע הקשה ביותר בעמונה, הגיע לבית החולים במצב אנוש, אחרי שהוכה באמצעות אלה הפוכה. בעדותו מסר י' שהוכה על ידי שוטר אחד, שעלה לגג הבית באמצעות טרקטור והיה לבוש במדי יס"מ.
בארגון זכויות האדם ביש"ע ההנחה היא שאם במחלקה לחקירות שוטרים היה רצון אמיתי לחקור את האירועים, הם היו יכולים להצליב בין עדותו של י' לבין זאת של נצ"מ יעקב, ולזהות את האחראי לפגיעה. תיק החקירה בעניינו של י' נסגר בעילה של "עבריין לא נודע".
גם את השוטר שתקף את חבר הכנסת אריה אלדד, שנפצע באורח בינוני, לא הצליחו חוקרי מח"ש לאתר, על אף שהאירוע צולם על ידי כמה צלמי משטרה ועיתונות. ארגון זכויות האדם ביש"ע איתר את צילומי הפגיעה ואת זהות השוטרים הפוגעים. בכמה תמונות מתוך הסרט ניתן לראות בבירור כיצד אוחז אחד השוטרים באגודלו של אלדד וקורע אותו בחוזקה. על העובדה שמח"ש לא הגיעה לממצאים האלה בכוחות עצמה אמר אלדד בוועדת הפנים של הכנסת "תצטרכו להחליט אם מח"ש זהו גוף של חובבנים שלא מסוגל להגיע לחקר האמת, או גוף שאיננו רוצה להגיע לחקר האמת. אפשרות שלישית אין".
"הפקודה המפורשת שניתנה לשוטרים הייתה להתנהג בנחישות ולא ברגישות", אומר אביחי בוארון, תושב עמונה, שניהל את מטה המאבק לקראת הפינוי. "לפי ההתנהלות של מח"ש, כפי שהיא מוצגת בדוח, אנחנו מרגישים שמישהו מנסה לטייח ולהגן על שוטרים שקיבלו פקודה להיות אלימים עד זוב דם".
תגובת המחלקה לחקירות שוטרים: "הדוח של הארגון לא הועבר למח"ש לקבלת תגובה לטענות ולממצאים בו, כמקובל וכנהוג. מח"ש פעלה רבות בחקירת אירועים שבהם עלה חשד לשימוש בכוח לא סביר על ידי שוטרים במהלך פינוי המאחז בעמונה.
כבר ביום הראשון לאירועים הוקם במח"ש צוות חקירה לצורך הטיפול בתלונות הנוגעות לאירוע זה, שפעל לאיתור מתלוננים, ובכלל זה יצא לביקור בבתי חולים. חברי הצוות אספו קטעים מצולמים מגורמי תקשורת, ממשטרת ישראל ומאזרחים שהיו במקום. בעקבות הפעולות הנ"ל נפתח במח"ש מספר רב של תיקי חקירה, תוך ניסיונות לאתר את המתלוננים הפוטנציאליים. בחלק מהמקרים, גם בלי שאותר הנפגע, הוגש כתב אישום נגד אנשי המשטרה הרלוונטיים. חלק אחר של התיקים נפתח על סמך תלונות שהתקבלו במחלקה על ידי המתלוננים עצמם, זאת על אף שמרביתם לא טרחו להגיע למח"ש ואף הטיחו עלבונות בחוקרים.
צוות החקירה, למשל, תיאם באמצעות אחד מהארגונים שפעלו בשם הנפגעים את הגעתם של מתלוננים שמרביתם תלמידים, בשעות הערב. חרף התיאומים, לא הגיע אף מתלונן לפגישה. בשלב זה התברר לנו כי קיימת מגמה מצד הנפגעים לא לשתף פעולה עם מח"ש, עד אשר תוקם ועדת חקירה. רק כשנה אחרי האירועים החלו להתקבל במח"ש תלונות מצד הנפגעים. מח"ש פעלה ללא לאות כדי לנסות להגיע לממצאים בחקירה.
מסקנת כותבי הדוח, לפיה מח"ש העבירה את נטל הראיה אל המתלוננים, מופרכת, מקוממת ותמוהה. חרף הקשיים שפורטו לעיל, מח"ש חקרה את האירועים שהיה בידה לחקור. לדוגמה, בעוד מספר ימים יינתן גזר הדין בתיק חקירה שנפתחה ביוזמת מח"ש בעניינו של פרש משטרתי שרמס את מר יהודה עציון תחת רגלי סוס, והורשע בכך, בלי שהייתה בידי המחלקה בתחילה כל תלונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם