קרב רב: "הם לא צריכים צרות"
מי הארגון האנטי-ציוני שגרר את הציבור החרדי לקרב מיותר על הקברים באשקלון, ממי צריך לפחד סגן שר הבריאות ואיך מחליטים הרבנים החרדים במי לתמוך
אחרים טענו שגם אם הצעד נכון מבחינה עקרונית, אין סיבה שהם ייספגו את הזעם הציבורי כלפי הציבור החרדי, כתוצאה מההחלטה. כאשר שמעו על כך בסביבתו הקרובה של ליצמן, הם הציעו שהרב שמחה הכהן קוק, רבה של העיר רחובות יביע תמיכה בליצמן.
אלא שאפילו מקורבי ליצמן לא הבינו את האבסורד בעובדה שאין להם על מי לסמוך, אלא על אביהם שבשמיים ועל רב שהתחנך בציונות הדתית והוא קרוב משפחה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אחד מגדולי הרבנים של הציונות הדתית שכל-כך שנואה על החרדים.
אלא שגם ליצמן הוא לא היחיד ש"אשם" בפרשת בית החולים באשקלון. מי שנתן את הטון במאבק הזה, הוא ארגון חרדי קיצוני בשם "אתרא קדישא" שבראשו עומד הרב דוד שמידל. ארגון "אתרא קדישא" נולד לאחר שב-1950 החלו עבודות הפיתוח סביב קברו של הרמב"ם בטבריה.
במהלך העבודות פונו מהמקום עצמות וארונות קבורה ואז החליט הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, מבכירי הרבנים החרדים דאז, לפנות דווקא לרבנים הקיצוניים של העדה החרדית ונטורי קרתא בבקשה להתגייס למאבק. בנטורי קרתא החליטו "להתלבש" על הנושא ושלחו את צעירים חרדים לקיים משמרות מחאה שבחלק מהמקרים אף גלשו לפסים אלימים.
ב-1959 הוקם ארגון אתרא קדישא ("אתר קדוש", בארמית), כאשר פטרונו הרוחני היה האדמו"ר מסאטמר, הרב יואל טייטלבוים,
בין המאבקים הבולטים של אתרא קדישא ניתן למנות את הקרב על "שטח ג'י" בעיר דוד (1981), ומלון "גני חמת" בטבריה (1984), גבעת אנדרומדה ביפו (1995) ומחלף הרכבת בעכו וקטע מספר 18 בכביש 6 (2004). ברוב המקרים הרבנים החרדים תמכו מי בגלוי ומי בשתיקה ב"אתרא קדישא".
רבים בציבור החרדי לא מבינים מדוע המאבק שלהם למנוע חילול קברים לא מתקבל בהבנה בציבור החילוני. בין השאר טוען ליצמן כי אם בחו"ל היו מבקשים להזיז בית עלמין יהודי עתיק, היתה קמה סערה ציבורית וטענות על אנטישמיות.
אחד המאבקים המעניינים של אתרא קדישא התרחש ב-1988 – במהלך סלילת כביש נמצאו קברים עתיקים ליד פסגת זאב. הרב יוסף שלום אלישיב, מבכירי הרבנים בציבור החרדי, תמך בהעברת הקברים, במגבלות מסוימות, דבר שגרר מתקפה חריפה מצד פעילים באתרא קדישא שאף הפגינו מול ביתו של הרב והציבו תמרור אזהרה ברור לבכירי הציבור החרדי שהם לא חוששים להתעמת עם אף גורם.
אחד הקרבות האחרונים של אתרא קדישא הסתיים לפני שבועיים - ב"כיכר השבת" שבירושלים נערך טקס "הלווית עצמות ובקשת סליחה". מתברר כי לאחר שביישוב ציפורי שבגליל התגלו מספר עצמות על ידי רשות העתיקות, ב"אתרא קדישא" דרשו וגם קיבלו את העצמות. העצמות הללו הובלו באירוע שהיה ספק תהלוכת ניצחון וספק הלוויה, לכיכר המפורסמת.
הרב דוד שמידל, היו"ר הכל-יכול של "אתרא קדישא" הלל ושיבח בפני הקהל את מאבקם של החרדים. באותו אירוע נכח גם העיתונאי קובי אריאלי, שהעז להעיר לאחד "האבלים" שמדובר ביום עבודה. אריאלי ספג סטירת לחי מצלצלת וכמובן עשה את מה שתמיד לימדו אותו לעשות – הוא הסתובב והלך לביתו.
אלא שמה שליצמן רוצה לשכוח, הוא כיצד שחר אילן חשף ב"הארץ" בשנות ה-90' כיצד יישובים חרדים כמו רמת בית שמש ומודיעין עילית נבנו מעל מערות קבורה רבות. אילן המכהן כיום כסמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש גם טוען כי באופן שערורייתי משרד השיכון הסמיך לאחרונה את "אתרא קדישא" לעצור עבודות בנייה בשכונת רמת בית שמש ג'.
בהקלטה של שמידל שהגיעה לידי "מעריב", הוא נשאל איך הסכימו הרשויות להפקיד בידי ארגון אנטי-ציוני את סמכות שלטונית של הפקעת בנייה. על כך ענה שמידל: "כולם (משרד השיכון ועיריית בית שמש, י"ט) ביקשו את זה, כי הם לא צריכים צרות".
ולמי שעוד היה ספק לגבי הלחץ החרדי - בימים האחרונים נתלו בבירה שלטים המזהירים מפני כל פשרה בנושאי הקברים. מנכ"ל עמותת חדו"ש הרב עו"ד אורי רגב אמר בתגובה: "הפשקווילים האחרונים מלמדים כי מה שנראה ככיפוף ידיים בעימות על מיגון חדר המיון באשקלון, הינו מאבק גורלי על אופיה של המדינה. האם תהיה זאת מדינה שתיכנע לקיצוניים שבחרדים או מדינה אשר תפעל לטובת הכלל והדמוקרטיה".
אגב, ראוי להבהיר כי אל מול הקיצוניות החרדית, התייצבו השבוע רבני צהר הדתיים-לאומיים ומתחו ביקורת על ההחלטה של הוועדה הממשלתית בראשותו של המנכל אייל גבאי שהוקמה לעסוק בסוגיות הקברים, להזמין את אנשי אתרא קדישא כדי לדון איתם בסוגיית הקברים.
הרב דוד סתיו מראשי עמותת צהר אמר כי סוגיות הלכתיות ובעיקר אילו הנוגעות לכלל הציבור צריכות להידון עם הרבנות הראשית והיא זו אשר צריכה להביא את דעת ההלכה. רבני צהר גם פנו ליו"ר הוועדה אייל גבאי וביקשו להיות מיוצגים בה. לדברי הרב סתיו, צוות רבנים של צהר ביקר באתר המיועד להקמת חדר המיון, בחן את הקברים שנמצאו בו וקבע כי אין מניעה לפנות אותם כדי לאפשר את הבנייה של חדר המיון ב"ברזילי".
אבל מול העמדה של רבני צהר, הפגין סגן שר הבריאות עמדה נחרצת לא פחות - השבוע הוא נעמד על רגליו האחוריות ואיים על ביבי להתפטר אם הממשלה תקבל החלטה לפנות את הקברים העתיקים. אלא שאותו ליצמן ממש אפשר לפני חמש שנים לאריאל שרון, ראש הממשלה דאז, להעתיק 47 קברים טריים של יהודי גוש קטיף, במסגרת תוכנית ההתנתקות.
העיתונאי אלישיב רייכנר שחקר את הנושא לצורך הכנת ספר על ההתנתקות, מסביר כי ליצמן היה זה שדחף את "אגודת ישראל" (כיום "יהדות התורה"), אל תוך הקואליציה, דבר אשר אפשר לשרון לעקור את תושבי הגוש ולהעניק לליצמן את ראשות ועדת הכספים בכנסת.
בתגובה לכתבה אמר מקורב לליצמן: "אף אחד לא מאיים אליו, הוא לא מפחד מאתרא קדישא ואף אחד לא ירים עליו יד או רגל. יעקב ליצמן ידוע כאדם נחוש בדרכו - יש שיאהבו את זה יותר ויש פחות. ליצמן לא הכניס את אתרא קדישא לפרשת בית החולים ברזילי – זה היה בממשלה הקודמת של אולמרט והם אלו שישבו עם אתרא קדישא והחליטו על העברת חדר המיון לחנייה וליצמן לא צריך להיות יותר נוצרי מהאפיפיור".
המקורב לליצמן הוסיף וציין: "ליצמן לא הולך עם הראש בקיר אלא הוא הולך עם האמת שלו - מדינת ישראל יודעת לשמר אתרי מורשת ועצי זית, אבל גם קברים זה חלק מהערכים שאנחנו נדרשים לשמור עליהם. לא צריך ללכת עם ראש בקיר יש ועדת מומחים מה שהיא תקבע זה מה שיהיה".
לגבי הטענה שיש יישובים חרדיים שבנויים על קברים עתיקים זו השמצה שמעולם לא נבדקה. הציבור החרדי תמיד התנגד לבנייה מעל קברים וזו טענה פשוט לא נכונה"
לגבי סוגיית פינוי גוש קטיף אומר המקורב: "אכן פונו קברים, אבל כחלק מפינוי היישובים והמשפחות תמכו במהלך פינוי הקברים. המטרה של התמיכה בשרון ב-2005 נועדה "לזרוק את שינוי מהקואליציה ובזה ליצמן הצליח".
בעניין הקברים באשקלון ליצמן למשל הסתמך על חוות דעת של הרב אלישיב, אשר טען כי אין להעתיק את הקברים באשקלון ופסק: "על פי הבירורים והנתונים שהוצגו לפני, אין מקום להתיר לפנות המתים במתחם ביה"ח באשקלון, ויש להקים את האגף החדש בצורה שלא יפגעו בבית הקברות".
בעקבות דבריו הנחרצים לכאורה של הרב אלישיב, שהחודש חגג 100 שנים להולדתו, הרבנים הראשיים שלמה עמאר ויונה מצגר התקפלו מפסק ההלכה עליו הם חתמו במהלך עופרת יצוקה ואשר קבע כי מותר להעביר את הקברים בשל פיקוח נפש.
אלא שרק לפני מספר ימים חשף כתב ערוץ 10, אבישי בן חיים, כי אותו הרב אלישיב חתם החודש על מכתב תמיכה שבו כונה אליאור חן "ישר והגון". הרב הקשיש, וכמוהו רבנים חרדים נוספים קראו לתרום לחן כספים כדי לסייע במאבקו המשפטי. כזכור, אליאור חן הוא אותו "רב" אשר נאשם בהתעללות קשה בילדים ולכן השאלה הבוערת ביותר באתרי האינטרנט של הציבור החרדי היא עד כמה הרבנים הבכירים אכן שולטים במצב ועד כמה הם נשלטים על ידי מקורבים וקרובים או על ידי עסקנים חרדיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם