סיבה למסיבה: למה חוגגים את המימונה
מתברר שלא רק המרוקאים אלא גם חסידי חב"ד מציינים את האמונה בביאת המשיח ואת הכמיהה למאכלים עתירי גלוטן, גלוקוז וכולסטרול
מימונה צילום: יהודה לחיאני
הסבר נוסף לחגיגת המימונה היא המסורת ולפיה המימונה היא יום הזיכרון לפטירתו של מימון, אביו של הרמב"ם, אשר חי במרוקו מספר שנים. הרב יוסף משאש, שהיה רבה של יהדות מרוקו ואחר כך רבה הראשי של חיפה, טען בעבר כי חגיגות המימונה נערכו מסיבה טריוויאלית לגמרי – הדרכים במרוקו היו משובשות בחורף, ובקיץ כמעט בלתי עבירות מפאת החום הכבד.
התקופה היחידה בה פרח המסחר, היתה התקופה שבין פסח לשבועות. היום הראשון בו ניתן לקיים מסחר לאחר פסח (שבו על פי ההלכה אסור לעבוד), הוא יום המימונה.
זו הסיבה שביום זה יהודי מרוקו נפגשים ומאחלים איש לרעהו במרוקאית: "תרבחו ותסעדו" ("מזל טוב והצלחה"). המרוקאים הדביקו גם פתגם לתקופה שבין פסח לשבועות: "מי שלא הרוויח, נשאר לו לתלות את עצמו!", אבל זה כבר עניין אחר.
גם חב"ד בעסק
המימונה הראשונה בארץ נחגגה ב-1966, על ידי 300 יוצאי העיר פס שבמרוקו ועם השנים הפכה מזוהה גם כיום בו הפוליטיקאים חולקים כבוד לבני העדה המרוקאית.
מאכלי המימונה מחולקים לשני סוגים – אלו שאותם מכינים במהלך הפסח ולכן הם אינם מכילים חמץ. הכוונה היא לממתקים וריבות המכילים תמרים, אגוזים, שקדים, בוטנים, קוקוס וכמובן כמויות מסחריות של סוכר.
אבל המאכל המזוהה ביותר עם המימונה היא המופלטה, המכילה קמח ומים, ומאחר ומדובר בחמץ, על פי ההלכה ניתן להכין אותה
רק לאחר צאת חג הפסח, לטגן עם הרבה שמן, ולהגיש עם כמות מסחרית של חמאה ודבש.
למעט פוליטיקאים אשכנזים, האשכנזים היחידים שחוגגים עוד משהו במוצאי הפסח הם חסידי חב"ד, שחוגגים את "סעודת משיח", מכיוון שעל פי המסורת החסידית ה"בעל שם טוב" אמר שביום זה "מאיר גילוי הארת משיח". בחו"ל נערכות "סעודות המשיח" ביום השמיני של פסח, מכיוון שאת "יום טוב שני של גלויות", כשמו כן הוא - חוגגים רק בגלות, בארץ נערכו סעודות המשיח בריכוזי חב"ד, אתמול אחר-הצהריים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם