עונת הרחצה נפתחת: האם החופים מוכנים?
רגע לפני שהמוני עם ישראל צובא על רצועות החוף המבוקשות, מצטופפים תחת השמשיות ומאתרים חלקות פנויות למשחק מטקות, מכשולים שונים מאיימים להעכיר את האווירה. סדר פסח כבר עבר, אך האם מישהו דאג לניקיון החופים הציבוריים? תלוי את מי שואלים
בסוף שנת 2009 פרסמה עמותת צלול את מפת מוקדי הזיהום של העמותה. לפי הממצאים, עולה כי חמשת מוקדי הזיהום העיקריים לאורך חופי הים התיכון בארץ הם: מפרץ עכו, מפרץ חיפה, תל אביב- גוש דן, פלמחים ואשדוד.
כמו כן, מצביעים נתוני המפה על איום נוסף לחופי גוש דן - כמות שפכים אדירה של כ-350 אלף מ"ק העוברת בחופי גוש דן מידי יום, ואשר במקרה של תקלה במערכת הביוב עלולה לגרום לזיהום
בינתיים במשרד הבריאות הכוננות מוגברת. במשרד, בשיתוף עם אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, עמלים לכשרותם של החופים המוכרזים. "אנחנו מקבלים נתונים מדי יום ועם פתיחת עונת הרחצה נדע על כל החופים עם הבעיות התברואתיות והסביבתיות, גם בהקשרי הנדסה וביוב", מסביר זאב פיש, המפקח הארצי לבריאות הסביבה. "את הנתונים אנחנו מעבירים עם התייחסותנו למשרד הפנים, לגבי אילו חופים ניתן לפתוח ואילו לא".
למשרד הבריאות מערכת דיגום המותאמת לעונת הרחצה, כאשר כל חוף נדגם אחת לשבוע (לעומת החורף, אז מתבצעת דגימה אחת לחודש). בנוסף לדגימות מתבצעים סיורים על ידי לשכות הבריאות, וגם להתרשמות ממראה עיניים יש דירוג והערכה. "אנחנו נמצאים בתקופת היערכות, כאשר בחודשיים האחרונים היו בעיות בעיקר בחופי בת גלים ובחוף השקט", פיש מפרט. "היו הגלשות שפכים וניקוזים מזוהמים שכבר סודרו, כנ"ל בחוף הנכים בהרצליה אשר גם שם סודר המצב. אנחנו כמובן עם האצבע על הדופק כל הזמן".
לפי פיש, העונה הקרובה לא צפויה להיות רגועה במיוחד. "הקיץ הקודם היה עם הרבה פחות אירועים, ואנחנו חוזרים ומבקשים מהרשויות המקומיות לתחזק את מערכות הביוב והניקוז שלהן כל השנה, על מנת שיהיה קיץ מוצלח בים".
משרד הבריאות מפרסם את מפת איכות מי הרחצה בחופים, לפיה ניתן לדעת אילו חופים אסורים לרחצה לאור זיהום חיידקי מוגבר. המפה מתעדכנת על בסיס יומי ומספקת לציבור מידע לגבי סכנות בריאותיות בחופי ישראל.
שמוליק ריפמן, יו''ר מרכז המועצות האזוריות, ונציגים של תשע מועצות אזוריות נוספות שבאחריותן חופי ים מוכרזים, פנו בתחילת חודש פברואר לשר הפנים בבקשה דחופה לתיאום פגישה בנושא מימון עלויות אחזקת חופי הרחצה. במכתב הציגו את בעיית המועצות האזוריות, המתקשות לממן את אחזקת החופים המצויים בתחומן, שכן הן נושאות כיום במלוא עלויות אחזקת החופים, למרות היותם משאב לאומי, הפתוח לכלל הציבור הרחב. האחזקה כוללת בין השאר ניקיון תדיר של החופים ומניעת הזרמת שפכים. במכתב צוין: "בהעדר פתרון מוסכם לבעיה הנ"ל, נאלץ לנקוט באמצעים נוספים העומדים לרשותנו, לרבות אי פתיחת עונת הרחצה".
מאז מצויים הנציגים בהידברות קבועה עם שר הפנים, אולם האיום שלא לפתוח את עונת הרחצה מתברר כלא יותר מקליפת השום. "קשה לי להאמין, בנקודת הזמן הזאת, שמשרד הפנים מתכוון לסייע", אומר בצער ריפמן, "ואני חושב שהאיום מצד המועצות בכל זאת הוסר מתוך חוסר יכולת ורצון להתמודד עם הסוגיה בצורה רצינית". לדברי ריפמן, המצוקה התקציבית משתנה בין המועצות, וכך גם הגישה של ראשי המועצות לגבי הפעלת החופים שבתחומן.
"יש מועצות שנתנו את החופים למפעילים חיצוניים כי הרשויות לא הצליחו לעמוד בתחזוקה, כך שכיום הם בעסק אחד עם קבלנים ויזמים, ויש רשויות חזקות שיש להן מקורות תקציב לאחזקת החופים או שהן בסופו של דבר גובות את הכסף מהאזרחים", ריפמן מסביר, ומביע את עמדתו האישית בנושא: "מרבית החופים בארץ נראים זוועה. השמירה על הניקיון במצב קשה, ורצינו אפילו ללכת לבג"ץ נגד המדינה בסוגיה, אך ברגע שלא כל המועצות האזוריות שותפות למהלך המשפטי, אין בכך טעם".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "ניהול החופים המוכרזים ואחזקתם הינו באחריות הרשות המקומית, שבשטחה מצוי חוף מוכרז, ומתקציבה. על הרשויות לפתוח את החופים בהתאם לחוק בתאריך תחילת העונה, כאשר גביית דמי כניסה או דמי חנייה בכניסה לחוף הינה באחריות הרשות המקומית".
הפיקוח בים מופקד בידי משרד הבריאות, אך גם במשרד להגנת הסביבה לא נחים על זרי הדפנה. לאגף ים וחופים במשרד אין היערכות מיוחדת, פשוט כי לאורך כל השנה מתבצעות באחריותם בדיקות במפעלים ובגורמי זיהום המזרימים חומרים לים. כמו כן, מתקיים ניטור דו-שנתי של חקר ימים ואגמים לאורך החופים בנקודות אסטרטגיות בעייתיות. גורם נוסף הלוקח חלק בחגיגת הניקיון הוא אגף מים ונחלים במשרד, האחראי על זיהום הנחלים הזורמים לים.
כיום המשרד להגנת הסביבה נלחם באחת התופעות הקשות ביותר בזיהום החופים בישראל – פסולת בחוף. "אנחנו מתעסקים באופן מוגבר בנושא במסגרת תוכנית "חוף נקי" של המשרד", אומרת גליה פסטרנק, מפקחת זיהום ים ומנהלת התוכנית. "אנחנו מתקצבים את הרשויות המקומיות ב-70% מעלויות הניקוי. מחוץ לעונת הרחצה מנקים פעם בשבוע, ומגבירים לפעמיים בשבוע החל מחודש מאי", מסבירה פסטנרק את השיטה.
הנתונים נשמעים טובים מכדי להיות אמיתיים, וסותרים לחלוטין את מצוקת הרשויות האזוריות, אולם עד מהרה מתברר היכן קבור הכלב: "מדובר רק בחופים לא מוכרזים, כי החופים המוכרזים לרחצה אמורים להיות מתוקצבים ולקבל התייחסות ממשרד הפנים". האירוניה בשיאה - מתברר כי דווקא החופים המסוכנים לרחצה מתוקצבים ברובם על ידי הממשלה, ואילו אלה המכילים את מאסות המבקרים מתווספים לעול שעל כתפי הרשויות המקומיות.
הבקרה של המשרד להגנת הסביבה בחופים שאינם מוכרזים מתבצעת דרך "מדד חוף נקי" – בדיקה אחידה בכל 66 קטעי החוף של ישראל. "אנחנו סופרים את כמות חלקי הפלסטיק בכל רצועת חוף ומשווים בין כל חופים", אומרת פסטרנק ומוסיפה, "מרבית החופים פתוחים כי אין בהם זיהום קבוע, ואנחנו מנסים לשמור על זה. במסגרת התוכנית יש פעילויות של אכיפה והסברה בחופים כדי להגיע לציבור בחוף ולגרום לו לא ללכלך".
בין היתר, המשרד שולח מתנדבים מטעמו המחלקים שקיות לאיסוף אשפה, מתקין שילוט, מארגן מבצעי ניקיון ועוד. בנושא האכיפה, המשרד מתכנן לעבור ברצינות מדיבורים למעשים. "בחוף אדם פרטי שמשליך בדל סיגריה צפוי להיקנס ב-750 שקל, וכשמדובר בפסולת כבדה, כמו פסולת בניין, הקנס יכול להגיע עד 8,000 שקל", מבטיחה פסטרנק.
"הפקחים מהמשרד מגיעים בעיקר בסופי שבוע, ויש רשויות כמו תל אביב ששותפות לנושא ושולחות גם פקחים מטעמן". ומה לגבי החופים המוכרזים? פסטרנק עונה: "על חופי הרחצה המוכרזים לא דיברנו מול משרד הפנים, ולהבנתנו הם מטפלים בנושא". בבירוקרטיה כמו בבירוקרטיה, יד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל, ובמשרד הפנים ממשיכים להתעקש כי אין להם כל אחריות בתחזוקת החופים הציבוריים, וכי על פי חוק מדובר באחריות הבלעדית של הרשויות המקומיות, שבתורן טוענות כי הן חסרות תקציב.
"כנראה שנעבור עוד עונת רחצה עם חופים כמו שהם נראים היום, וזה לא מזיז כבר לאף אחד", שמוליק ריפמן מסכם בביקורת. "אנחנו מגדירים עצמנו מדינה מערבית, אבל גם בנושא הזה אנחנו נראים כמו מדינת עולם שלישי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם