פרשת תזריע-מצורע: האם צריך להוציא את ענת קם מחוץ למחנה?
קם במעצר בית, בלאו בחו"ל והאווירה הציבורית הבאה לידי ביטוי במאמרים וטוקבקים היא שטוב שכך. נראה שמעבר לטענה המרכזית והשנויה במחלוקת שהמעשה שלהם פגע בביטחון המדינה, הרי שהעליהום עליהם ועל עורכי עיתון הארץ נובע גם מהתחושה שהם הוציאו שם רע לצבא. מה היחס הראוי להם?
בניסיון למצוא פשר ומשמעות לתופעה הקשה והבלתי מובנת, מנהיגי הדתות ייחסו סיבות רוחניות להידבקותם של אנשים במחלה איומה זו. חז"ל ובעקבותיהם פרשנים ופוסקי הלכה כמו הרמב"ם, סברו שהצרעת היא עונש על דיבור לשון הרע. המקור לרעיון זה מצוי בסיפורה של מרים שדיברה לשון הרע על משה ומיד לקתה בצרעת.
"אמר ריש לקיש, מאי דכתיב [מהו שכתוב]: 'זאת תהיה תורת המצורע'? זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע". מצורע הוא מוציא שם רע. מה ההבדל בין אדם שסתם מדבר לשון הרע לבין מי שזוכה לכינוי "מוציא שם רע"?
הרמב"ם מסביר בספרו הלכות דעות שלשון הרע "הוא המספר בגנות חברו, אף על פי שאמר אמת. אבל האומר שקר, מוציא שם רע על חברו נקרא". מוציא שם רע אם כך הוא מי שמפיץ דברי גנאי שקריים על אדם אחר.
הוצאת שם רע היא מעשה מרושע ומכוער. כאשר אני שומע את דברי הגנאי אינני יודע שהם שקריים ופעמים רבות ניטעת בליבי דעה שלילית על האדם שדיברו עליו. גם אם אנו מספיק מודעים כדי להיות ביקורתיים כלפי מידע, ורבים מאתנו לא מספיק מודעים לכך, הרי שלשון הרע משפיעה עלינו.
תדמיתו של האדם שמדברים עליו נפגעת בעינינו. כשזה קורה בגלל דברים שאינם אמת מדובר בפגיעה חמורה באדם חף מפשע. כוח גדול יש לדיבור וכבר נאמר כי "חיים ומוות ביד הלשון". ההוצאה מחוץ למחנה, הבידוד וההחרמה, מהווים גם עונש חמור למעשה וגם מבקשים לשמש כפתרון לו – המורחק מהחברה לא יכול להוציא שם רע על אנשים בתוכה.
ניתן להוציא שם רע על אדם בודד אך גם על קיבוץ אנשים מכל סוג - על ארגון, על עדה, על עם ואף על מדינה. אין דבר חסין בפני חרב הדיבור ההרסנית. האם מעשיה של ענת קם דרך שופרם
התגובה הציבורית ואפילו המשפטית למעשה של קם דומה להפליא להתייחסות למצורע – מוציאים אותה מן המחנה, מבודדים אותה. גם בלאו לא זוכה לעדנה יתרה ומכל עבר ניתן לשמוע ולקרוא אנשים שרואים בו עוכר ישראל ומוציא דיבתה רעה.
קם במעצר בית, בלאו בחו"ל והאווירה הציבורית הבאה לידי ביטוי במאמרים וטוקבקים היא שטוב שכך. שיישארו שם בחוץ. הם לא חלק מאתנו. נראה שמעבר לטענה המרכזית והשנויה במחלוקת שהמעשה של קם ובלאו פגע בביטחון המדינה (בכתב האישום נגד קם נכתב שש פעמים שהיא עשתה את המעשים בכוונה לפגוע בבטחון המדינה. על פי הפרסומים עד כה לא ברור ממה נובעת האשמה זו), הרי שהעליהום עליהם ועל עורכי עיתון הארץ נובע גם מהתחושה שהם הוציאו שם רע על צה"ל.
אומנם פרטים רבים עוד לא נחשפו בפרשה זו וממה שנחשף מסתבר שענת קם עשתה מעשה חמור ממניעים לא ברורים ויהיה עליה עליה לתת את הדין. יחד עם זאת, האם קם עשתה מעשה של הוצאת שם רע? האם בלאו הוציא שם רע? דבר זה נתון בספק רב.
חשוב להבחין בצורה ברורה בין ביקורת חריפה הנשענת על עובדות לבין הוצאת שם רע. דומני שבחברה שלנו נוטים מהר מדי להוציא מן המחנה את המבקרים הגדולים של החברה, את אלו שמעזים לחשוף את הפנים הפחות יפות של ישראל בכלל ושל צה"ל בפרט. דיבורים בגנותו של צה"ל המבוססים על שקרים הם חמורים ביותר ויש להוקיע אותם ככל הניתן.
דבר זה נעשה רבות על ידי אויבנו שלוקחים קמצוץ אמת, מערבבים עם שקרים רבים ומציגים את צה"ל בדרך מקוממת וגרוטסקית. יחד עם זאת, דיבורים בגנותו של צה"ל שחושפים אמיתות הם מעשה ציוני חשוב. הביקורת על השלטון וזרועותיו שומרת עלינו כחברה חסינה וראויה. היא כלב השמירה שלנו. אוי לחברה שמוציאה מחוץ למחנה את מבקריה הגדולים.
ערב יום העצמאות עלינו להוקיר תודה עמוקה לכל אותם עיתונאים ואנשי ונשות רוח המעזים להישיר מבט ביקורתי וכן למציאות ולהתריע על עוולות וטעויות למרות שהם יודעים כמה לא יהיה לנו נעים לשמוע על כך. הם גורמים מרכזיים בעצמאות ישראל.
עיתון הארץ ואורי בלאו החליטו לפרסם חלק מהמסמכים מתוך דאגה למדינת ישראל ולא מתוך איבה כלפיה. הם פעלו לחשוף את מה שנראה לכאורה כפקודות המנוגדות לפסיקה מפורשת של בג"צ והגישו את החומר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו כמתחייב בחוק.
מרתקת ומדאיגה העובדה שעל הפקודות הלכאורה לא חוקיות שניתנו על ידי דרגים גבוהים כמעט ולא התקיים דיון ציבורי, ואילו על מעשה הדלפת המסמכים מתקיים דיון אינטנסיבי ומלא בארס.
חובה עלינו לנקוט זהירות רבה לפני שאנו הופכים אדם למצורע חברתית. במקרה של בלאו ואפילו במקרה של קם עצמה, לא מדובר בהוצאת שם רע. קם לא הדליפה שקרים וודאי שלא מסרה מידע לגורמים עוינים, גם אם פעלה בטיפשות וטוהר מניעיה מוטל בספק.
יש לזכור כל העת כי היא פנתה לעיתונאי של עיתון מכובד הפועל בהתאם לחוק ותחת כללי הצנזורה. בלאו מצידו לא פרסם הכפשות נטולות בסיס. הוא ניתח מסמכים המצביעים לכאורה על נהלים לא תקינים של צה"ל הקשורים בחיי אדם. זה מעשה חשוב. גם אם נעשו טעויות רבות על ידי שניהם (ונעשו!), הרי שלא מדובר באנשים שיש להוציא מן המחנה ולבודד כמצורעים.
אתר בינ"ה: http://www.bina.org.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם