הגלובוס הירוק 2010: צל"ש לסיירת פלמחים; גינוי לרפורמה בתכנון
הוועד להצלת חוף פלמחים, הביא את מבקר המדינה לבדוק, לחקור ולפרסם דוח ביקורת חריף על התנהלות מכירת החוף. פעילות החברים, שהביאה להקפאת תוכנית הבנייה, הקנתה להם את האוסקר הירוק. מנגד, כוונתו של רה"מ לרסק את מערך התכנון מעניקה לו את הגלובוס השחור
◄ פרס הגלובוס הירוק 2009
◄ פרס הגלובוס הירוק 2008
◄ פרס הגלובוס הירוק 2007
◄ פרס הגלובוס הירוק 2006
פרסי הגלובוס הירוק מוענקים על-ידי ארגוני הסביבה על מצוינות בפעילות למען הסביבה בממשל, במגזר העסקי ובחברה האזרחית. טקס הענקת אותות הגלובוס הירוק מתקיים זו השנה השביעית ברציפות, בהובלת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.
"הזוכים השנה מייצגים את המגוון הרחב של העוסקים בתחום הסביבתי בישראל, ומצביעים על התחזקותם של השיח הציבור והתגברות הפעילות הסביבתית בכל המגזרים", אמר נאור ירושלמי, מנכ"ל חיים וסביבה. לדבריו, הגיע הזמן שהמממשלה תציב את הנושא הסביבתי במקום הגבוה הראוי לו בסדרי העדיפויות שלה, ולא תטיל את מלוא האחריות על המשרד להגנת הסביבה לבדו מבלי לתקצב אותו כראוי. "ארגוני הסביבה מצפים שנושאים כמו משבר האקלים ועתיד משק האנרגיה והמים של ישראל יהיו בטיפולו הישיר של ראש הממשלה, בהיותם נושאים חיוניים לעתיד קיומנו", הוסיף.
זה התחיל בפייסבוק, המשיך באתר אינטרנט מקיף, וקיבל פנים של חדר מלחמה נמרץ. כבר עשור שמשפחת לוסטיג-שריג גרה בבית עובד. כמו בכל הסיפורים הטובים, התפנית חלה ביום בהיר אחד, כשהחלו ללבלב על החוף גדרות ועמודים. הבנות הצעירות עדי ודנה הפשילו שרוולים. בפברואר 2008הן גייסו להפגנה ראשונה את כל מי שנקרה על דרכן.
"הגענו עם שני מזרונים ואוהל, קראנו לחברים, חילקנו בפאבים פלאיירים מסכנים שהדפסנו בבית", משחזרת עדי. המחאה החלה לקרום עור וגידים. "הבנתי שחייבים להיות שם פיזית ולראות ששום דבר
עדי ובני משפחה עמדו בראש הוועד, בו פעילים אנשים במגוון גילאים נרחב שהצליח לסחוף אחריו רבבות, והפך את המאבק לדגל סביבתי. המאבק העיקש הביא בסופו של דבר גם לפרסומו של דוח חריף במיוחד של מבקר המדינה בנושא, לדיונים נוקבים בכנסת ובתקשורת, ולהקפאה בפועל של קידום התוכניתבמוסדות התכנון, עד להכרעת היועץ המשפטי לממשלה הצפויה בקרוב.
עמית מנדלסון לא נותן ליום-יום להכניע אותו. הוא רק בן ,35 אבל כבר החליט שפעילות סביבתית ירוקה היא אחת ממטרות חייו. למרות כללי המשחק הבעייתיים ועל אף לקות השמיעה הקשה שמלווה אותו מיום היוולדו, התל אביבי הנחוש לא מתכוון לוותר - ויש לו שיעור ערוך היטב בשבילכם. מנדלסון לא אוהב להתראיין. גם את ההודעה בתחילת החודש על הזכייה בפרס "הגלובוס הירוק" קיבל בהפתעה גמורה.
את הפרס קיבלו בעבר ראשי עיריות גדולות ושרים בממשלה, אבל מנדלסון מסרב להתרגש. "הדרך עוד ארוכה", הוא מסביר, "וצריך להבין שפעילות כזו נעשית לטווח ארוך. אני עוד לא סיימתי את הפרויקט שלי, אבל יש הכרה בחשיבות הדברים וזהו צעד גדול. זה מרגש לזכות בפרס, לא רק בגלל ההכרה בפעילות הסביבתית אלא גם כהוכחה שלקויי שמיעה יכולים להשתלב בחברה נורמטיבית."
יחד עם החברה להגנת הטבע ופעילים מקומיים רבים, יזם מנדלסון וערך שורה של סקרי טבע ומורשת, והביא לקידומן של תכניות אב שקידמו את ההגנה על נכסי טבע ואתרי טבע עירוני במרכז הארץ, וביניהם: עמק הנרקיסים בפי גלילות, אזור עמק גלילות, רמת גן, גבעות מזרח הפולג ועוד.
חברת פאוורסיינס (לשעבר "הנדסת הספק") מאור יהודה, פיתחה טכנולוגיה יחודית לחסכון ושימור אנרגיה – "טכנולוגיית המתח התואם". הטכנולוגיה מבקרת את המתח שרשת החשמל מוליכה עד ללקוח הסופי, אך משם מספקת רק את המתח וכמות האנרגיה הנדרשים בפועל להפעלת מכשירים, כגון מערכות תאורה.
כך, החברה מביאה להפחתה של עד שליש מצריכת החשמל, וגם מייעלת את רשת החשמל בכללותה. עד כה הותקנו בארץ כעשרת אלפים בקרי אנרגיה בכ-80 רשויות מקומיות ובמטות של מרבית החברות הגדולות במשק. מערכות החברה מותקנות גם אצל לקוחות גלובליים כגון DELL, FEDEX ומקדונלדס.
פעילות נחושה וממושכת של תושבים מיישובי הגליל, יהודים וערבים, בסיוע ארגוני הסביבה, הביאה להישג מרחיק לכת - סגירת מפעל בעל פוטנציאל זיהום שהחל לפעול באזור התעשיה "ציפורית", המיועד לתעשייה נקיה בלבד.
בעקבות ערעור שהגישו במשותף ועד התושבים, ארגון אדם טבע ודין ו"אזרחים למען הסביבה בגליל", ביטלה ועדת הערר במחוז צפון החלטות של הוועדה המחוזית והוועדה המקומית נצרת עילית, לאפשר את הקמתו של מפעל IMC ליציקות אלומיניום.
בשיאה של האינתיפאדה השנייה, ייסד ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" פרויקט ייחודי המחבר ומקרב קהילות השוכנות באיזורי תפר ומסתמכות על מקורות מים משותפים. באמצעות תהליך חינוכי, המשתף כיום בני נוער ומבוגרים ב-25 קהילות ישראליות, ירדניות ופלסטינאיות שכנות, הופכים המים ממקור למתחים למוקד של דיאלוג ושיתוף פעולה.
בני הנוער, "נאמני המים", לומדים להכיר ולהעריך את סביבתם הקרובה ואת האיומים על מקורות המים המקומיים, וכן מארחים ומתארחים בקרב בני הנוער מהקהילות השכנות. בסדנאות ובמפגשים האיזוריים הם מתוודעים לאחריות המשותפת לסביבתם, ויחדיו הם מתכננים ומוציאים לפועל פרויקטים אקולוגיים וקמפיינים משותפים. במהלך תשע שנותיו הוכשרו בפרויקט אלפי נאמני מים.
כשהיא בת 30, לפני חמש שנים מונתה שרון נסים לתפקיד מנכ"ל רשות נחל הקישון. נסים מובילה בנחישות ותוך הפגנת אומץ לב ציבורי את המאמץ לשיקום הנחל, שסבל במשך שנים רבות מזיהום כבד, ולשמירת גדותיו פתוחות לציבור הרחב, כאחד ממוקדי הטבע האחרונים במפרץ חיפה.
נסים פועלת בשיתוף פעולה עם גופים סביבתיים כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מכון דש"א ועוד, מול לחצים כבדים מצד גורמים אינטרסנטיים וכלכליים רבי עוצמה, המבקשים ליעד את גדות הנחל לפיתוח תשתיות נמליות ולמשטחי אחסון למכולות.
כ-200 גינות קהילתיות – תופעה שנולדה כהתארגנות תושבים בירושלים ותפשה תאוצה בעשור האחרון בסיוע החברה להגנת הטבע – משמשות בסיס לפעילות קהילתית בעשרות ערים ברחבי הארץ. בפעילות לוקחים חלק קהלים מגוונים: עולים מאתיופיה בבאר שבע ובת-ים, עולות קשישות מרוסיה בלוד, יאפים בפלורנטין, ותיקים בירושלים ועוד קבוצות רבות בכל רחבי הארץ.
"תחת מעטה חשאיות ומידור כבד מקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחודשים האחרונים את אחת הרפורמות מרחיקות הלכת שנעשו אי פעם בישראל. הרפורמה, הכוללת ריסוק מוחלט של מערכת התכנון, החלשת המעורבות הציבורית בכל רמות התכנון ונטישה של ערכים חברתיים וסביבתיים, כוללת חוק תכנון ובנייה חדש, בן למעלה מ-600 סעיפים, העלול להוות מפגע חברתי וסביבתי לדורות", נכתב בשיקולים אשר העניקו השנה את התואר, הלא מכובד, לראש ממשלה ולרפורמה עצמה.
לטענת חבר השופטים: "למרות חשיבותה, הרפורמה מקודמת באמצעות שורה של מחטפים פוליטיים, ללא התייעצות הולמת עם גורמים מקצועיים וציבוריים בממשלה ומחוצה לה, ומבלי שתהליך חקיקתה יהיה שקוף לציבור".
לדבריהם, מלבד ההליך הבעייתי בו קודמה, לרפורמה יהיו השלכות סביבתיות וחברתיות חמורות: החלשת המעורבות, הקטנה ממילא, של הציבור בהליכי התכנון; הגברת הסיכון לשחיתות; איום על המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים; העברת סמכויות לוועדות המקומיות בלי להבטיח ייצוג אמיתי לכלל התושבים והמגזרים; הגדלת פערים חברתיים; והפרטה של הליכי הבחינה הסביבתית של תכניות חדשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם