פרויקטים שייהנו מאישור הרפורמה בחוק התכנון
עיר חדשה בנגב, עשרות אלפי יחידות דיור בוואדי ערה, הרחבת כביש החוף, שדות תעופה ומתקני תשתית. על כף המאזניים מוטלים נכסי הציבור החשובים ביותר. לתשומת לב הוועדה המיוחדת שהקים נתניהו במטרה להכשיר את הרפורמה לאור הביקורת הגוברת. בדיקת nrg מעריב
יתרה מזאת, להכרעות הללו השפעה מרחיקת לכת על דמותה של החברה הישראלית ככלל, על מצבה הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה ועל פערים חברתיים. תכנון חכם וארוך טווח הוא מפתח יקר ערך להשגת מטרות כלכליות וחברתיות, והרפורמה בחוק התכנון והבנייה עלולה לסכל את יכולתו זו, הן כתוצאה מן ההשפעה הפוליטית על וועדות התכנון המקומיות העתידות לקבל בעקבותיה סמכויות רבות, והן כתוצאה מן הכוח האדיר שהיא מעניקה למשרדי הממשלה, ובראשם משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון.
בפרשת הולילנד, למשל, ניתן לראות תמרור אזהרה. תחת עיקרי הרפורמה יהפכו מוסדות התכנון, הרגישים כבר כיום להשפעות פוליטיות וכלכליות שונות, לגופים המשרתים אינטרסים המנוגדים, במידה רבה, לאלו של הציבור.
על רקע פרשת הולילנד הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחון מחדש את הבלמים והאיזונים ברפורמה בתכנון ובנייה. אתמול (ב') כבר נערכה ישיבתה הראשונה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך קידום הרפורמה. במקביל, מתכננים במטה לתכנון אחראי לערוך מחר (ג') הפגנה בכיכר ציון בקריאה להקמת ועדת חקירה בנושא.
אנשי מטה, המאחד כשלושים ארגונים למען מנהל תקין, חברה וסביבה, תמימי דעים כי הפרשיות ההולכות ונחשפות לא מותירות ברירה, אלא להוציא את בדיקת כלל נושא התכנון והבנייה לידי ועדת חקירה ממלכתית, אשר תבחן באופן מקצועי, מעמיק ונטול פניות את מגוון הכשלים והצרכים של המערכת, ותגבש הנחיות ליצירתה של רפורמה
"זה זמן שארגוני המנהל התקין, החברה והסביבה מתריעים כנגד ה'רפורמה' החפוזה שראש הממשלה ושר הפנים מנסים לקדם, בהליך חסר תקדים בחשאיותו", אמרו גורמים במטה, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת. "הפרשיות האחרונות שבות ומדגישות כי על כף המאזניים מוטלים נכסי הציבור החשובים ביותר, שהפכו למרמס. "לפיכך, יש לעצור את קטר הרפורמה, שנועדה לתת הכשר ולגיטימציה למה שכרגע נעשה במחשכים, ולהקים ועדת חקירה ממלכתית למערכת התכנון, שמסקנותיה יהוו את התשתית לכינון רפורמה אחראית".
אחת הדוגמאות הבולטות לתוכנית בנייה מאסיבית העומדת כיום על הפרק, היא תוכנית העיר החרדית חריש בפאתי ואדי ערה. העיר צפויה לקום סביב גרעין קטן של כאלף תושבים המתגורר ביישוב כיום. בתוכנית המתאר המחוזית מוקצה באזור שטח לכעשרת אלפים יחידות דיור, ובדצמבר 2009 קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי העיר העתידית תכיל כ-50 או 60 אלף תושבים, בניגוד לשאיפתו של שר השיכון אריאל אטיאס המקדם תוכנית של כ-150 אלף תושבים וזוכה לתמיכתו של שר הפנים, אלי ישי.
ואולם על פי פרסומים מן השבועות האחרונים, ההצעה הממתינה כיום על שולחן הממשלה לאישור מתעלמת מן הצמצום שהטילה עליה המועצה וכוללת את ההיקף המקורי שנקבע בה. האזור בו עתידה העיר חריש לקום הוגדר עבור הקמת הפרויקט כמרחב תכנון מיוחד. "על פניו, פרויקט כזה אמור להיות בתחום הוועדה המחוזית", אומר ניר פפאי, ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, "אבל כיוון שהגדירו אותו כמרחב תכנון מיוחד הוקמה עבורו ועדה מיוחדת. כיום זהו מהלך חריג בתחום התכנון, אבל תחת הרפורמה, המפקיעה סמכויות מן הוועדות המחוזיות, בין היתר באמצעות הקמת וועדות משנה בעלות סופיות החלטה, הוא יהפוך למאפיין נורמטיבי של מערכת התכנון".
התנגדותם של ארגוני הסביבה להקמת העיר חריש במתכונתה הנוכחית, נובעת מהשאיפה לצמצם את היקף בניית היישובים החדשים הבאה על חשבון חיזוקם של יישובים קיימים."היקף הבנייה הנוכחי יוכפל בעוד עשרים שנה כתוצאה מגידול אוכלוסין ועלייה ברמת החיים", אומר פפאי. "החברה להגנת הטבע והארגונים הסביבתיים אינם שואפים למנוע זאת, אבל מוכרחים לעשות זאת בצורה חכמה, באמצעות עיבוי וציפוף יישובים קיימים ובנייה לגובה".
לדבריו, בניגוד לדימוי שלה, צפיפות זו לא מילה מגונה והיא לרוב תורמת דווקא לאיכות חיים מכיוון שהיא מעלה את איכות השירותים המוצעים לתושבים. "מבחינה חברתית, פירבור ובניית יישובים חדשים מוציאים את האוכלוסייה החזקה מהערים והיישובים הישנים ומחלישים אותם, כמו למשל במקרה של באר שבע מול יישובים כגון עומר, או במקרה של אילת מול היישוב המתפתח באר-אורה. תמיד קל יותר לתכנן ולבנות בשטח פתוח. החוכמה היא לטפל ביישובים קיימים".
פרויקט נוסף הנמצא כיום בשלבי אישור הוא העיר החרדית כסיף, העתידה להיבנות ליד ערד. הפרויקט נתקל בהתנגדותם של עיריית ערד, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע, הן כתוצאה מפגיעה חמורה במגוון הביולוגי המצוי באזור, והן כתוצאה מאותה שאיפה למיצוי יכולת האכלוס של יישובים קיימים ובראשם באר שבע, ערד, דימונה, ירוחם, אופקים ונתיבות.
המחלוקת סביב תוכניות הבנייה של הערים חריש וכסיף מזכירות את הוויכוח הסוער שהתנהל עד לפני כשלוש שנים סביב תוכנית ספדיה, במסגרתה תוכננה בבניית כעשרים אלף יחידות דיור חדשות במערב ירושלים, בטענה כי בשטחה הבנוי של העיר אין מספיק עתודות קרקע. דחייתה של התוכנית על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאחר שהוכח כי לעיר ישנן עתודות בנייה מספקות, כמו גם החלטתה של המועצה בדבר צמצום שטחה של העיר חריש, מוכיחות את נחיצותו של הרכב המועצה הנוכחי.
המועצה הארצית לתכנון ובנייה מורכבת כיום משליש נציגי ממשלה, שליש נציגי הרשויות המקומיות ושליש נציגים שונים דוגמת נציג רשות שמורות הטבע והגנים, נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים לשמירה על איכות הסביבה, נציגת ארגוני הנשים, אדריכל או מהנדס ועוד. לאחר הרפורמה עתיד להיות לנציגי הממשלה רוב במועצה, אשר יאפשר העברתן של תוכניות המשרתות את האינטרסים של המשרדים השונים.
מלבד תוכניות הבנייה למגורים, ואולי אף מהר יותר ובאופן משמעותי יותר, עתיד גם תחום תכנון התשתיות להשתנות כתוצאה מן הרפורמה. בשנים האחרונות הותוותה תוכנית להארכת נתיבי איילון לכיוון חדרה, תוך חציית הריאה הירוקה של מרחב פולג ופארק השרון.
בימים אלו, כתוצאה מהליכים תכנוניים אשר נחשבים בעיני מקדמי הרפורמה למסורבלים ומיותרים, עולה האפשרות של הרחבת כביש 2 (כביש החוף) כחלופה טובה יותר, ואולם לאחר הרפורמה יתאפשר קידומן המהיר של תוכניות סלילה מיותרות דוגמת הארכת איילון צפונה.
השפעתה על מפת הכבישים של ישראל עלולה לסכל את האפשרות לתכנון חכם בתחום התחבורה, האפשרית במסגרת עריכתה בימים אלה של תוכנית מתאר ארצית לתחבורה, תמ"א 42, העתידה להחליף את התוכנית הקיימת (תמ"א 3).
פרויקט תשתית אשר עלה לכותרות בחודשים האחרונים כעומד במרכזה של מחלוקת ציבורית הוא בניית מתקן לקליטת גז טבעי משדה הקידוח תמר באזור חוף דור. לטענת מטה המאבק בפרויקט, אשר הוקם על ידי מועצות זכרון יעקב, פורדיס וחוף הכרמל, הופקד ההליך התכנוני של הפרויקט בידי מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, פעולה אשר משמעותה היא הפרטת ההליך ויצירת ניגוד עניינים.
מתקן הקליטה עתיד להשתרע על כ-250 דונם ויכלול ארובה, מבני תעשייה, מיכלי דלק ומבני קירור. תושבי האזור המתנגדים לפרויקט טוענים כי הקמתו פירושה זיהום אוויר כבד, סיכון לפיצוץ או דליפה שתיצור מפגע אקולוגי חמור, וכן פגיעה כלכלית ביישובי האזור המתפרנסים מתיירות ברצועת החוף הפראית הסמוכה לאזור המתחם. החלופות המוצעות על ידי המתנגדים כוללות את אזור תחנת הכוח בחדרה ואזורי תעשייה מפותחים בחיפה ובאשדוד.
התוכנית להקמת מתקן הקליטה בחוף דור נמצאת כיום בהליכי אישור במועצה הארצית לתכנון ובנייה. לאחר הרפורמה, תוכנית מסוג זה עלולה לעבור הליך של אישור באחת מוועדות המשנה המחוזיות שיוקמו, אותן ועדות בעלות הרכב בלתי מאוזן וסופיות החלטה, החסרות גורם מחוזי שיפקח על פעילותן והמהוות, לטענת מתנגדי הרפורמה, דגם מוקטן של הוועדה לתשתיות לאומיות.
מערכת התכנון הקיימת כיום אמנם איננה חפה מכשלים, ואולם ההיררכיה ויחסי הכוחות המאפיינים אותה חיוניים ליצירת תכנון כולל המאזן בין הצורך בפיתוח לבין הצורך בשימור ערכי הטבע ואיכות החיים. תוכניות בינוי רבות נמצאות כיום בשלבים שונים של תכנון, בהן תוכניות תשתית בהיקפים עצומים הדורשות בחינה מדוקדקת של השלכותיהן הסביבתיות והחברתיות.
נמלי חיפה ואשדוד, נמל התעופה הבינלאומי השני אשר לאחרונה ניטש מאבק סוער סביב הכוונה להקימו במגידו, מתקני גז נוספים – הליכי התכנון המפורטים ברפורמה יחסלו כמעט את יכולתו של הציבור להביע את דעתו בעניינם של פרויקטים מסוג זה, ויפקידו את האחריות כולה בידי נציגי הממשל וההון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם