ביהמ"ש הרשיע ארבעה מחסידיו של אליאור חן
ביהמ"ש הרשיע את דוד קוגמן אברהם מסקלצ'י, שמעון גבאי ורועי צורף, שבין השאר, גרמו לכוויות לשמונה ילדים מי-ם ואף והאכילו אותם בצואה
- האם המתעללת: אליאור חן הוליך אותי שולל
- אישום: אליאור חן שרף איברים והאכיל בצואה
מדובר בסדרה של 20 סעיפי אישום של התעללויות בילדים הקטנים, שגילם נע בין 4 ל-15 שנים. ההתעללות בילדים כללה מעשי זוועה אכזריים בהם הכאות, גרימת כוויות, שריפת אברים, כפיתה ממושכת והאכלה בצואה.
בכתב האישום נטען כי קוגמן ונאשם נוסף, הופקד על חינוך של שני ילדים, בגילאי 5-4 , והתעלל בהם באופן שיטתי, יחד עם חלק מחברי הקבוצה שסרה למרותו של חן.
כתוצאה מההתעללויות איבד אחד הילדים את הכרתו והוא מאושפז עד היום בבית חולים, ילד שני שנכווה קשות נאלץ לעבור ניתוח השתלת עור.
עדת התביעה המרכזית במשפטם של הארבעה הייתה אמם של הילדים, שטענה בחקירתה במשטרה כי ראתה, במו עיניה, את אליאור חן מבצע מעשים אלימים כלפי הילדים וגם נותן הוראות לחסידיו לעשות זאת. היא מסרה עדות נרגשת, מלווה בבכי, במשפטם של חסידי חן, ובמהלך עדותה אף התפרץ לעברה אחד הנאשמים שטען שהיא משקרת.
האם, אשר הואשמה תחילה בהתעללות קשה בילדים, הגיעה בסופו של דבר להסדר טיעון עם התביעה, לפיו הודתה והורשעה בעבירות קלות יותר.
בחקירתה האחרונה במשטרה, טענה האם כי הייתה "מהופנטת" על ידי חן, ראתה בו "אלוהים", "קפאה" בעת ההתעללויות ופחדה להתערב למען ילדיה המעונים. כיום היא השתחררה, לדבריה, מהשפעתו החזקה והיא רואה בו, על פי עדותה במשטרה, סוג של "היטלר", שגרם "שואה" לילדיה.
את הנאשמים מייצגים עורכי הדין אביגדור פלדמן, יהודה שושן, צדוק חוגי ויאיר נהוראי. את התביעה מייצגת סגנית לפרקליט מחוז ירושלים, עו"ד אשרת שוהם.
השופטת נאווה בן מור קבעה בהתייחסה להתעללות של חסידי אליאור חן בשמונת הילדים: "הפרשה שהלכה ונגולה בפניי, במהלך שמיעת העדויות בתיק זה, היא פרשה מזוויעה, בלתי נתפסת, שדומה כי לא הייתה כמוה במדינת ישראל".
"הילדים חוו על בשרם שיעור קשה ומכאיב על התנהגותו של אדם המשיל מעצמו ביודעין מנגנוני ביקורת, ונוהה אחר 'צדיק' או כל מנהיג אחר, מבלי לתת לעצמו דין וחשבון על מעשיו, על אף שהוא מבין הבן היטב את טיבם", אמרה השופטת בן מור.
בן אור קובעת כי התביעה הוכיחה, מעבר לספק סביר,את כל עבירות האלימות והתעללות שיוחסו לנאשמים בכתב האישום. "המדובר בקטינים, שהנאשמים, איש איש בתורו וכפי חלקו, נטלו על עצמם אחריות ל'חינוכם'.
בין השאר דוחה בן אור את טענת הנאשמים כי הם היו קורבנות של כת, שהביאה להרס אישיותם ולהיותם נתונים להשפעת מנהיג כריזמטי ורודני כמו אליאור חן.
בהתייחסה לאטימותם של הנאשמים ציינה השופטת כי, "לא אובדן יכולת השיפוט המוסרי היה כאן אלא אובדן עמוד השדרה המוסרי, בין בשל פחדנות ,בין בשל התבטלות בפני אדם אחר, בין בשל היסחפות הולכת וגוברת למעשי התעללות בילדים רכים וחסרי ישע ושאיבת הנאה מן השימוש בכוח כלפי החלש- תופעה שאינה זרה למצב האנושי. כל אחד מן ההסברים הללו אינו יכול להוות טעם למתן פטור מאחריות פלילית או להפחתתה".
עוד הצביעה השופטת על כך שהציניות שעלתה מגרסאותיהם של הנאשמים- למשל , שמנעו מאחד הילדים לאכול "רק" כמה שעות או העמידו אותו בפינה "רק" כמה שעות, אינה מתיישבת עם טענתם שעברו שטיפת מוח על ידי אליאור חן ,ואיבדו את מערכת הערכים שלהם מבלי יכולת להבחין עוד בין טוב לרע,עד שהתעוררו במהלך תקופת המעצר וההליך המשפטי.
"עמדתם הצינית ביחס למעשי ההתעללות אינה מלמדת על חרטה של אדם הגון ,שהתעורר לאחר תהליך ממושך מאותה שטיפת מוח והוא מכה על חטא. זוהי עמדה של אנשים רעים וחוטאים, שהיו מודעים היטב בזמן אמת למשמעות מעשיהם, ומבקשים היום להמעיט בערכם כשהם נאחזים בקש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם