בשורה מהחולות: תוכנית לשימור המגוון הביולוגי
התוכנית הלאומית הושקה בדיונה האחרונה בגוש דן בחולון. הצמצום בשטחה ב-100 השנה האחרונות הוביל לפגיעה קשה במערכת האקולוגית. התוכנית כוללת שורה של פעולות בתחומי ההסברה, התכנון והחקיקה

חולות הדיונות הם לא רק מקום בילוי עבור בני האדם, אלא גם עוזרים לשמירה על מי תהום ובעלי חשיבות בשימור המגוון הביולוגי. אזור חולות חולון הוא הנקודה הצפונית ביותר בעולם בעבור חלק מיונקי החולות ולכן חשוב שלא ייעלמו מהעולם.
הדיונות בחולון הן דוגמה לאיומים על כלל המגוון הביולוגי בעולם. מצד אחד הרס בתי גידול כתוצאה מפיתוח ובנייה, מצד שני הרס שנגרם על ידי מינים פולשים. אותם מינים פולשים הם צמחים שהגיעו מחוץ לארץ. במקרה
עיריית חולון בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, המשרד להגנת הסביבה וקרן ברכה החליטו להירתם לפרויקט שימור החולות ולניקיונם מעשבים פולשים כחלק מתוכנית כללית לשימור המגוון הביולוגי. ראש עיריית חולון הקצה 1,000 דונם של חולות אשר יישארו חולות. "בויתור על 1,000 דונם לבנייה אני מפסיד עשרות מיליוני שקלים של אגרות והיטלים אבל כמי שגדל על החולות האלה, אני רוצה גם להקנות את זה לדורות הבאים, שייהנו מהחולות הזהובים", אמר ראש העירייה, מוטי ששון, בסיור שנערך אתמול (ד') במקום.

בסיור הציגו החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה את הפרויקט עליו עמלים ילדי חולון מבית הספר "אלון" במסגרתו הם מלקטים את העשבים ושומרים על הדיונות. "למדנו על המאזן האקולוגי ורצינו לעזור לנקות את העיר שלנו ולהציל את הדיונות שלנו", מספרת בגאווה יובל אוהד, תלמידת כיתה ז'. וששון מוסיף: "אחרי שהורדנו את המינים ההרסניים הבנתי כמה היו פה, אני מקווה שתוך שלוש שנים נצליח למזער למינימום את המינים הפולשים בדיונות"
אלון רוטשילד, רכז שמירת הטבע של החברה להגנת הטבע באיזור המרכז מסביר כי יש לפרויקט גם ערך חינוכי. "הם הרגישו את זה בידיים. את החוויה של ללכת בחול, להתגלגל בחול ולעקור את הצמחים, אני מניח שהם לא ישכחו", ציין רוטשילד.
עיריית חולון אמנם השקיעה משאבים רבים בליטוש העשבים אך הדיונות עדיין מלאות בפסולת, החל משקיות ועד לפסולת בניין. לטענת העירייה המצב טוב בהרבה משהיה לפני הפרויקט אך הם אינם יכולים לדאוג לכל שקית שמושלכת. לדבריהם, יש גם טרקטורונים שנוסעים בלילות מלכלכים ופוגעים בשטח.
בשבוע הקרוב ישיק המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי בישראל, קידום התוכנית הוא חלק מתכנית בינלאומית לשימור המגוון הביולוגי. שנת 2010 הוכרזה כשנת המגוון הביולוגי העולמית על-ידי האו"ם, וישראל, כמי שחתומה על אמנת המגוון הביולוגי החליטה להציג תוכנית מפורטת. תוכנית זו תוצג על ידי השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, ואנשי המקצוע של משרדו, ב"כנס ירושלים לסביבה וטבע" של החברה להגנת הטבע, שיתקיים ביום שני הקרוב (17/5) בבנייני האומה. הכנס יוקדש השנה לנושא השמירה על המגוון הביולוגי ויערך בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ועיריית ירושלים
מה זה בכלל מגוון ביולוגי? המגוון הביולוגי הוא מכלול היצורים עלי אדמות על שלל הצורות, הכמויות והתפקידים, המעניקים שירותים חיוניים לאדם, כמו אספקת מזון, אוויר ראוי לנשימה, מי שתייה והשקיה, מאפשרים אקלים נאות, שתכונותיו תואמות את צורכי האדם.
הסביבה הפיזית שבה אנו חיים היא זו המאפשרת להשיג משאבים אלה אותם מספק כדור הארץ. הסביבה המהווה את ביתו של האדם ומאפשרת לו להתקיים קרויה "מערכת אקולוגית" ומה שמקיים את התחדשות המשאבים ומבטיח את יציבות אספקתם על ידי המערכת האקולוגית, הוא המגוון הביולוגי שלה, במערכות האקולוגיות מאות ואף אלפי מינים, כל אחד שונה ממשנהו, ומתייחד ממנו בצורתו, כמויותיו ותפקודו ב"שרות" האדם בנתיב חייו.
"לרבים מאזרחי המדינה וגם מנבחרי הציבור 'מגוון ביולוגי' נשמע בהתחלה כמו איזו קללה ששייכת בעיקר לאנשי המקצוע ולא ממש חשובה לאחרים ואפילו משמשת לפעמים לטיעון כנגד המאבק על הסביבה", אומר ארדן. "גם אני נתקל בזה לא פעם בישיבות הממשלה כמי שהדאגה לאיזשהו חרק או זחל או עץ יותר חשובה לו הרבה פעמים מהדאגה לבני האדם, לאיכות חייהם, לרמת חייהם ולהמשך הפיתוח, אבל אנשים לא מבינים שהמגוון הביולוגי והשירותים של המערכת האקולוגית מאפשרים אספקת שירותים התורמים לרווחת האדם ומבטיחים את עצם קיומו. באמצעות ההשקה של התוכנית הזו אנו רוצים להכניס למודעות גבוהה של הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות את העניין של המגוון הביולוגי והשימור שלו".
עיקרי התוכנית הלאומית מציגים שורה של צעדים להגנה ושמירה על המגוון הביולוגי. התוכנית מתייחסת להטמעה של צורכי המגוון הביולוגי המאפשרים אספקת שירותיו בהליכי תכנון, לאיתור ומעקב אחר תכניות ניטור של שינויים במגוון הביולוגי ובאספקת שרותיו המאפשרות התחקות אחר הגורמים לשינויים אלה ואחר תוצאותיהם. התוכנית ממליצה על שינויי חקיקה, ובהם גם תמריצים כלכליים לפעילות שמירה של המגוון הביולוגי, העלאת המודעות לחשיבותו של המגוון הביולוגי לכל אחד ואחד מאזרחי ישראל, כולל נבחרי הציבור ומשרדי הממשלה.

"כשאנו חיים במדינה כל כך צפופה בה הגידול באוכלוסיה גבוה, אם לא נשכיל לשמור על המגוון הביולוגי, רמת החיים תרד", מציין ארדן וטוען כי מדובר בדבר שהוא רלוונטי גם לרפורמה בתכנון ובבנייה. "משרדי הממשלה האחראים על התכנון והבינוי הם חרדים ואני נאבק איתם ולעיתים סופג זלזול בערכים הקשורים למגוון ביולוגי וחשוב לי להזכיר כמי שבא מבית דתי כי ערכים אילו אינם סותרים את הדת, נהפוך הוא".
ברוח זו נזכר ארדן בספר בראשית, "האדם נברא אחרון, ביום השישי, וחכמינו טענו כבר אז, כי הוא נברא אחרון משום שאם יגבה ליבו והוא ירגיש כי הוא שולט בכל ויכול לעשות כרצונו. תמיד צריך להזכיר לו שאפילו היתוש נברא לפניו".